שלמה דוברת: "נשים מורות לא רואות את ההוראה כמקצוע, אלא כעיסוק נוח עד שהילדים שלהן יחזרו בצהריים"

דוברת אמר את הדברים בכנס השנתי של מערכת הבריאות המתקיים בים המלח בחסות המכון הלאומי לחקר הבריאות, שעוסק השנה בשאלה "מדוע רפורמות לא מתבצעות". דוברת הסביר מאוחר יותר כי הוא אמר את הדברים בעקבות סקרים שהראו כי כשמורות נשאלו האם הן מעדיפות תוספות שכר או לשמור על שעות העבודה הנוחות, מרביתן בחרו בנוחות ולא בכסף.

דוברת מנה את הסיבות לכישלונה של הרפורמה שניסה להוביל, והודה לראשונה כי אחת הסיבות לכך היא שהוועדה הפקידה בידי משרד החינוך את היישום של הרפורמה, ולא בידי מנהלת חיצונית. דוברת חשף גם כי אפילו ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, התריע בפניו כי מדובר בטעות: "אריק חשב שאנחנו טועים ושלדעתו צריך 'משוגעים' שיובילו את יישום הרפורמה מבחוץ. הוא אמר שלהשאיר את היישום בידי משרד החינוך זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת".

דוברת חלק מחמאות לשרת החינוך דאז לימור לבנת וכינה אותה "אמיצה" על שתמכה בכל כוחה ברפורמה, אך הוסיף כי היא עשתה גם טעויות רבות בהמשך. "לימור לבנת יצאה בהכרזות שלפיהן אם המורים לא יסכימו לרפורמה, היא תלך לחקיקה. מהרגע הזה התחיל המאבק הגדול. הייתה גם גישה של הכל או כלום, ובדיעבד אני חושב שאפשר היה לפתוח לדיון גם חלקים מסוימים ברפורמה. הייתה גם בעיה שמשרד האוצר חשב שכולם גנבים, משרד החינוך לא האמין למילה של משרד האוצר והמורים חשבו שכולם רוצים לדפוק אותם. אתם יודעים מה? כולם קצת צודקים", הוא התלוצץ.

דוברת טען בכנס כי הבעיה הגדולה ביותר ביכולת ליישם רפורמות בישראל, היא בעיית היציבות השלטונית מאז שנת 1977. "ההנהגה בישראל לוקה בחוסר חשיבה לטווח ארוך. נראה שהדבר הכי חשוב היום זו מה תהיה הכותרת בערוץ 2, ומה תהיה הכותרת למחרת בידיעות", הוא טען. "הגעתי למסקנה אישית, שלא ניתן ליישם רפורמות במשק לפני שמבצעים רפורמות שלטוניות", הוא קבע.

יוסי קוצ'יק: אי אפשר לנהל כאן

גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר והממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר, יוסי קוצ'יק, הסכים עם הטענה כי הבעיה הקשה ביותר בתחום הרפורמות היא היציבות השלטונית. ואולם, קוצ'יק הוסיף כי בעיה גדולה לא פחות נעוצה במנהל הציבורי וביכולת המשילות בתוך שירות המדינה. "המערכת הפוליטית התפוררה בעשור האחרון. הפקידים מתחלפים, המנכלים מתחלפים, אין שום אפשרות לנהל מדיניות רצופה ולרוץ עם ההחלטות 10-15 שנים קדימה". לדבריו, "משרד האוצר סירס את כל סדרי הניהול במדינה. החשבות, השכר, התקציב - הכל נמצא בידי האוצר. אם לוקחים בחשבון ש'הגמישות הניהולית' נמצאת בידי הוועדים, אז הניהול לא נמצא בכלל בידי המנהלים. תוסיפו לזה את היועץ המשפטי לממשלה, את המשפטנים במשרדים השונים, את פרקליט המדינה, רשות החברות, ארגוני העובדים, השלטון המקומי, הכנסת ו'דמות צבעונית כמו מבקר המדינה' אתם תגלו שעם כל אלו אי אפשר לזוז ממקום אחד לשני, בטח כשהמערכת הפוליטית קלה ללחצים".

פרופ' יצחק גלנור מהאוניברסיטה העברית וממכון ון-ליר, טען כי על אף שישראל היא מדינה מתקדמת, "המנהל הציבורי בישראל מפגר כמו במדינות עולם שלישי". גלנור הציע לבנות סגל בכיר מיוחד לשירות הציבורי שיעבור הכשרות מתאימות, והמליץ לאסור על מינויים פוליטיים אפילו בעמדת המנכ"ל של משרדי הממשלה. גלנור ביקר גם את מדיניות ההפרטה של משרד האוצר, וטען כי פקידי המשרד מדברים בלי סוף על תחרות כמו תלמידי כלכלה בשנה א', אך שוכחים שכבר בשנה ב' לומדים על כשלי שוק ועל הצורך בהתערבות.