החיסכון הפנסיוני ואתם: מה עושים עם הכסף?

הגעתם לגיל פרישה? מזל טוב! גם אם אתם עוד לא פורשים, אלא רק מתקרבים לפרישה בצעדים מהירים. בשלב זה מחכות לכם כמה החלטות מהותיות בנוגע לאופן שבו תקבלו את כספי הפנסיה שחסכתם לאורך שנות העבודה. אין זה עניין של מה בכך.

על אף שמאז 2008 החיסכון הפנסיוני מתבצע כולו באפיקים קצבתיים (מסלולים שבהם מקבלים את הכסף שבחיסכון בצורה של קצבה חודשית מינימלית), הרוב המכריע של כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור נצבר לפני 2008, בעולם החיסכון הפנסיוני הישן, שברובו שלטו מסלולי חיסכון הוניים (מסלולים שבהם מתקבל הכסף בתשלום אחד כשהחוסך מגיע לגיל הזכאות).

מקרב כל המבוטחים בפוליסות ביטוח חיים לאורך השנים, לפי הערכות רק אלפים בודדים מקבלים את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם בצורה של קצבאות. כמעט כולם בחרו לקבל את הכסף בתשלום חד-פעמי, גם אם יכלו לבחור לקבל את הכסף בדרך של קצבה.

אם כן, כיום, ולעוד שנים רבות, חוסכים רבים מגיעים לגיל הפרישה עם סכום כסף גדול שחסכו לאורך שנים ועליהם לקבל החלטה מהותית ומיידית - כיצד יבטיחו לעצמם הכנסה ראויה לעשרים-שלושים השנים הבאות. זה נכון על אחת כמה וכמה בתקופה שבה תוחלת החיים עולה.

השאלה הגדולה - מה עושים עם הכסף במועד שבו אנו זקוקים לו - רלבנטית בעיקר למקבלי התשלום ההוני, ומדובר, כאמור, בחלק ניכר מהפורשים לגמלאות כיום. אלו שחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות או חסכו בעבר את כספם בקרנות הפנסיה הוותיקות, ואלה שזכו לפנסיה תקציבית - לא יקבלו סכום חד-פעמי אלא קצבה חודשית קבועה.

לרוב הציבור, גיל הפרישה הוא ציון דרך שמגיעים אליו עם שורה של נכסים, פיננסיים ואחרים, שמחייבים קבלת החלטות. כל פורש נדרש לשאלה האם הכסף הפנסיוני אמור לשמש אותו להמשך שמירה על איכות חיים שאליה הורגל (ובאיזה אופן) או שמא (למשל, אם יש לו מגוון של מקורות פיננסיים) לשפר מיידית את איכות החיים שלו באמצעות סכום זה, למשל לקנות מכונית שתמיד חלם עליה או לצאת לטיול מסביב לעולם, לפתח תחביב יקר, ועוד.

לצד החשיבות של בחירה נכונה בעת ההצטרפות למעגל החיסכון הפנסיוני, ולחשיבותם של המעקב, השינוי והניטור הקבוע במהלך תקופת החיסכון, גם התקופה האחרונה של החיסכון, לקראת הפרישה, דורשת מהחוסכים לקבל בחירות מושכלות, חשובות לא פחות.

קונים עתיד: הנה כמה רעיונות בנוגע לשאלה מה לעשות עם הכסף כך שיספיק לכל החיים, ולא יישחק

עד השנים האחרונות, מרבית החוסכים בקופות הגמל ובחברות הביטוח פשוט קיבלו סכום חד-פעמי ונאלצו לדאוג לעצמם (העמיתים בקרנות הפנסיה ועובדי המדינה קיבלו קצבה חודשית). ואולם, בשנים האחרונות סוגיה זו הולכת ותופסת לה מקום של כבוד בשוק הפיננסי-פנסיוני המקומי, גם בשל הצורך ולא פחות מכך בזכות הפוטנציאל העסקי הטמון בו בעבור החברות העוסקות בתחום. בשוק יש כבר תעשייה שלמה של מוצרים המכוונים לגיל השלישי.

בפני החוסכים עומדות שתי אפשרויות עיקריות:

1. להפסיק את החיסכון הפנסיוני

במקרה כזה, החוסכים יכולים להעביר את את הסכום ההוני שהם מקבלים להשקעה או להשתמש בו לצריכה. יש לזכור שהשקעות רגילות אינן זוכות לאותן הטבות מס שלהן זוכה החיסכון הפנסיוני.

ניתן להשקיע באפיקי השקעה "טהורים" כגון פיקדונות ותוכניות חיסכון בבנקים; ניהול תיקים (באמצעות גופים מתמחים או עצמאית באמצעות השקעה בשוקי ההון); קרנות נאמנות רגילות או מחלקות (קרנות נאמנות שלא צוברות רווחים אלא מחלקות את הרווחים כדיבידנד למחזיקים בהן); תוכניות פרט בחברות הביטוח (תוכניות ביטוח חיים שאינן נחשבות לקופות גמל) כגון טופ-פייננס או אקסלנס אינווסט או מגוון, שמשמשות כמכשיר חיסכון טהור, וכו'.

לחלופין, חוסכים רבים שמגיעים לגיל פרישה מעדיפים השקעה בנכסים מניבים כגון רכישת דירה להשכרה.

2. להמשיך את החיסכון הפנסיוני

מציאת פיתרון לסכום ההוני נוגעת לא רק למחזיקי הפוליסות ההוניות בביטוחי המנהלים ולחוסכים בקופות גמל, משום שגם חוסכים בקרן פנסיה עשויים למצוא את עצמם עם סכום הוני שיצטרכו לחשוב איך להשתמש בו.

1. קרנות פנסיה:

בקרנות הפנסיה הוותיקות: אין כמעט התלבטות באשר למשיכת הכסף בגיל הפרישה - כמעט תמיד יבחרו העמיתים בקרנות אלו לקבל את הכסף כקצבה חודשית, מכיוון שמי שמושך כסף כסכום חד-פעמי לא יקבל קצבה. עם זאת, ניתן להוון 25% מהסכום שמיועד לתשלומי הקצבאות בחמש השנים הראשונות לקבלת הקצבה, כלומר לקבלו כסכום חד-פעמי.

בקרנות הפנסיה החדשות: ישנו מרכיב אחד שניתן למשוך אותו כסכום הוני - רכיב הפיצויים. באשר לכספי התגמולים, כספים שהופקדו עד שנת 2000 ניתנים למשיכה כסכום הוני, וכספים שהופקדו ממועד זה ואילך נתונים למעטפת של תיקון 3 לחוק הגמל. על-פי התיקון, רק אם העמית צבר קצבת מינימום בגובה של 3,850 שקל לחודש - הוא יכול להוון את היתרה לסכום הוני. כמו בקרנות הוותיקות, גם עמית בקרנות החדשות יכול להוון 25% מהקצבאות לסכום הוני, בחמש השנים הראשונות לקבלת הקצבה. זאת, בנוסף למשיכת רכיב הפיצויים.

2. ביטוחי מנהלים:

בפוליסות הכוללות מרכיב חיסכון לפרישה של חברות הביטוח, התמונה מורכבת יותר. ישנן פוליסות הוניות וישנן פוליסות קצבתיות - ובמקרים רבים החוסך יכול לבחור בין קבלת הכסף בקצבה לבין תשלום הוני.

בפוליסות הוניות שהופקו מ-2000 ועד 2008, הסכום יוכל להימשך כהוני בלי קשר להגבלה של תיקון 3 (שקובעת קצבת מינימום של 3,850 שקל לחודש, שרק מעליה ניתן לקבל סכום הוני).

נוסף לכך, יש לשים לב להגדרה של סוף התקופה - בקופת גמל אין חובה למשוך את הכסף עם הפרישה. בביטוחי המנהלים, בפוליסות שהונפקו עד 2004 יש אפשרות להמשיך בפוליסה ולא לפדות אותה ("ללא תום תקופה") ופוליסות שיש לפדות בגיל 65 ("עד תום תקופה"), במקרה שהמבוטח אינו עובד. אם הוא עובד, הפוליסה ממשיכה וניתן להאריך את מועד הקבלה של הכסף. בפוליסות מ-2004 ואילך יש רק פוליסות עם "עד תום תקופה", לרוב גיל 70, וזאת גם באפיק ההוני.

אחד הפתרונות הקיימים בשוק ביטוחי המנהלים הוא קניית קצבה - קבועה או משתנה, עם הבטחת תוחלת חיים או עם הבטחת תקופה לתשלום.

ניתן לקנות בחברות הביטוח קצבה עם הבטחה לשארים, במסלולים של 120, 240 או 360 קצבאות מובטחות. למשל, אם מבוטח בחר במסלול של 180 קצבאות (שלמעשה מבטיח קצבה חודשית למשך 15 שנה), אם ימות כעבור 10 שנים, כלומר כשכבר קיבל 120 קצבאות, משפחתו תקבל סכום השווה ל-60 הקצבאות הנותרות. המסלול הנפוץ הוא 240 קצבאות מינימום.

ככל שמספר התשלומים במסלול גדול יותר, כך מקדמי הקצבה יהיו גבוהים יותר, מה שמוריד את גובה הסכום של הקצבה, ולהיפך.

אילו מוצרים יש בשוק:

גופים פיננסיים שונים (חברות ביטוח, בתי השקעות, בנקים) מציעים שורה של מוצרים שאפשר לקנות בסכום החיסכון ההוני שמקבלים בפרישה. ניתן לחלק את המוצרים הללו לשלוש קבוצות עיקריות:

1. להגדיר תקופה מוגדרת מראש ולקבל בכל חודש סכום קבוע. אפיק זה "אוכל" את הקרן ואת הריבית עליה. מדובר בביטחון גבוה באשר לסכום שתקבלו אך ללא הבטחה לגבי תוחלת החיים, ובתום התקופה ייפסקו התשלומים. מדובר באפיק מוכר מאוד בחו"ל שטרם תפס נתח מרכזי בישראל.

אפשר גם לקנות קצבאות בסכום הוני לכל ימי חייו של הגמלאי, בקרן פנסיה כללית שאליה ניתן להפקיד סכומים חד-פעמיים המתורגמים לקצבה חודשית, או באמצעות רכישת אנונה (annuity). תוכניות מסוג אנונה מאפשרות לקבל קצבה תקופתית (חודשית, שנתית וכו') בתמורה לסכום חד-פעמי המשולם מראש.

2. למשוך את הריבית בלבד. במוצרים מסוג זה הקרן נשמרת אך אתם משתמשים בתשלומי הריבית כהכנסה. זו ריבית נקובה שניתנת לפי התנאים בשוק ותנאי ההתקשרות האישיים ויש לבחון היטב את הריביות הניתנות לכם בעת ההצטרפות, ולוודא שהן יספיקו לכם. במסלולי הריבית יש שני סוגים - נומינלי וצמוד מדד.

3. לנעול את הכסף ולקבל קצבה. זה אפשרי גם בביטוח מנהלים וגם בקרן פנסיה כללית. בקרנות פנסיה יש לבחון את הריבית נטו שלפיה מחושב מקדם הקצבה. הבדל של אחוז עשוי לשנות את מקדם הקצבה בכ-12% ולהקטין בהתאם את הקצבה החודשית.

בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל והניוד החופשי, ניתן כיום להעביר סכום הוני טהור גם לקרן פנסיה מקיפה. העברה זו כפופה למגבלת התקרות של 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק כפול מספר החודשים שעבדנו, כך שכיום ניתן לקנות בקרן הפנסיה החדשה זכויות בסדר גודל של כחצי מיליון שקל, בהתאם לשנות הוותק האפשריות. במקרה שכזה העמית יקבל קצבה אך יוותר על נזילות הכסף ועל האפשרות למשוך אותו בעתיד כסכום חד-פעמי.