חינוך, אוכלוסיות מוחלשות ובריאות

אלה הם שלושת הנושאים העיקריים שבעזרתם מנסות החברות בישראל להוביל ולממש מהלכים ציבוריים בעלי חזון עסקי לחברה ולסביבה טובה יותר ■ איך הם עונים על הקריטריונים של "אות גלובס" ומדוע לדעתם הגיע להם לזכות

call יכול

*המיזם: ד"ר גיל וינש, פסיכולוג ויועץ ארגוני, הקים ב-08' יחד עם רעייתו אפרת את "call יכול", מוקד "קול סנטר" שכל המועסקים בו הם נכים. את העסק הקים ללא סיוע של המדינה או של עמותות, אחרי שנחשף לשיעור האבטלה הגבוה מאוד בקרב נכים ולקושי בגיוס עובדים לטווח הארוך. המוקד בנוי על-פי מודל עסקי, ונועד להעניק שירות טלפוני למגוון חברות במשק. הלקוחה הראשונה שהרימה את הכפפה היא פלאפון. העובדים במוקד מעידים שהם מגיעים כל בוקר עם חיוך, אחרי שנים של אבטלה או קשיים עצומים בקליטה במקום עבודה.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "ההוכחה שלא רק שאפשר להעסיק נכים אלא כדאי, כבר עושה את שלה. היא מחלחלת בקרב ציבור הנכים, והגבירה את המודעות של מעסיקים אחרים. אני יודע על חברות שפתחו מחלקה בעקבות מה שראו אצלנו, ועל התעניינות במודל גם בארה"ב. החזון העסקי מבקש להביא להעסקתם של אלפי נכים".

*התועלת לחברה ולסביבה: "הסביבה עדיין גזענית כלפי נכים, וכל יום שרואים אותנו גורם לסביבה להסתכל על נכים אחרת".

*החדשנות: "אין עסק שכל מצבת כוח האדם שלו מושתת על נכים. גם המודל הניהולי ייחודי. ניהול רגיל לא עובד אצלנו, כי האנשים האלה לא עומדים בזה".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "אוכלוסייה אדירה עם יכולות אדירות, שמקופחת בכל פן אפשרי. אם רק נאפשר לה נקבל ממנה המון, והכי חשוב, היא תתפרנס בכבוד". *

Candy Fashion

*המיזם: הדס אבידור-גולדין מעסיקה כ-60 בעלי מוגבלויות באמצעות מפעל מוגן של האגודה למען שירותי בריאות הציבור באשדוד.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "הגברת המודעות להצלחת שילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בפעילות עסקית שגרתית, על בסיס יומיומי וקבוע. הנכים זוכים להזדמנות להתפרנס בכבוד במסגרת הולמת שאינה מקטלגת אותם כ'מוגבלים'. אשר לחזון העסקי, השאיפה לקיים עסק מסחרי תחרותי, תוך תמיכה תעסוקתית בקהילה נזקקת".

*התועלת לחברה ולסביבה: "העובדים נהנים מעבודה מכובדת, תחושת שייכות והעלאת הערך העצמי. הם מוכיחים לעצמם ולסביבתם שהם מועילים ומשתלבים בחברה".

*החדשנות: "מיזם המשלב עסק פרטי-מסחרי, הנשען באופן מלא על אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים בקו הייצור".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "אנשים ועסקים, נוטים להאמין שאנשים בעלי צרכים מיוחדים כשירים רק לעבודות חרושתיות 'אפורות'. אלא שלאוכלוסייה זו יש ביכולתה להתמודד בהצלחה ובכבוד בעולם העסקי המסחרי". *

יוניליוור ישראל

*המיזם: בעקבות עלייה ניכרת בהשמנת יתר בעולם ובמחלות כרוניות הנגרמות כתוצאה מכך, המליץ ארגון הבריאות העולמי ליזום שיתופי פעולה בין כל הגורמים האחראים לדבר: ממשלה, איגודי רופאים ותעשייה, למען בלימת התפתחות המגמה. יצרנית המזון הבינלאומית יוניליוור הצהירה על כוונותיה להיות חלק מהפתרון, ופיתחה משימה התאגידית תחת השם Vitality Passport, לשיפור מוצרים קיימים ופיתוח חדשים.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: מוטי קרן, מנכ"ל יוניליוור ישראל, "יוניליוור התחייבה לשים את הנושא על סדר היום הציבורי בישראל. המטרה שלנו היא לתת לצרכנים אפשרות לבחור מוצרים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים יותר מתוך מגוון מוצרים בקטגוריה".

*התועלת לחברה ולסביבה: "יוניליוור לקחה על עצמה להוביל יוזמה פרואקטיבית לקידום בריאותו של הצרכן בפיתוח מוצרים בריאים יותר, ובכך לסייע לו לעשות בחירות נבונות יותר ולאכול תפריט בריא ומאוזן".

*החדשנות: "התהליך מאתגר את החברה לעשות שינוי אמיתי בהרכב התזונתי של מוצריה. התהליך אינו מובן מאליו ודורש מחויבות גבוהה. כל זאת, מבלי לפגוע בעסקי החברה בכלל ובחוזקם של מותגיה בפרט".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "להטמיע אצל הצרכן את המודעות, שיש לו אפשרות לבחור מוצר בריא יותר, מבלי לשנות הרגלי אכילה". *

עמותת "נגישות ישראל"

המיזם: "נגישות למודעות" הוא פרויקט הדגל של עמותת נגישות ישראל, הפועלת כעשור לשיפור הנגישות לאנשים עם מוגבלויות, בשיתוף עם משרד הפרסום גלר נסיס Leo Burnett.

המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: יובל וגנר, מנכ"ל העמותה, "אם נצליח לייצר מודעות, נצליח לבצע שיפורי נגישות בפועל. פעלנו עם מסרים כמו 'עסק נגיש שווה עסק מרוויח'. קהל המטרה העיקרי שלנו הוא חברות עסקיות מובילות, שיהוו דוגמה אישית. בדרך זו מועצמת העשייה לקידום הנגישות".

התועלת לחברה ולסביבה: "בארץ חיים מעל ל-500 אלף איש עם מוגבלות. ללא נגישות אנשים אלה נענשים פעמיים, פעם אחת בשל נכותם ופעם שנייה מהסביבה. בזכות המיזם אנשים אלה יכולים להגיע למעוז חפצם בכבוד, בשוויון ובעצמאות. זוהי תרומתנו לחברה".

החדשנות: "המודל: מיזם חברתי הנוגע לקהל מטרה עצום, ודרך המבוססת על מודל עסקי של יצירת מודעות. היבט חשוב נוסף, השותפות האמיתית בין עסק לבין עמותה".

השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "שכל אזרח ידע מהי המשמעות של נגישות לאדם עם מוגבלות, איך היא תאפשר לו להגיע לכל מקום, להיות לקוח, ללמוד, לעבוד ולהתחבר. שכל אזרח ידע שזה יכול לקרות לו. שכל אזרח יבין בערכיות השוויון והעצמאות". *

עמותת "רוח חדשה"

*המיזם: "המתמחים" הוא פרויקט הפועל למעלה מ-5 שנים בירושלים וכשנתיים בחיפה, בעמק-יזרעאל ובשדרות. מטרת הפרויקט, שכיום משתתפים בו כ-500 סטודנטים וכ-300 מעסיקים, היא לעזור לסטודנטים לצבור ניסיון תעסוקתי תוך כדי לימודיהם.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "המהלך הציבורי הראשון הוא לקבל את ההכרה הממסדית בנושא ההתמחויות בשוק העבודה בישראל. "לצורך כך", אומר שגיא שיין, מנהל הפרויקט בעמותה, "הובלנו מהלכים בכנסת, בממשלה, במוסדות האקדמיים ומול המעסיקים עצמם. כיום, לאחר כ-5 שנות פעילות, אנו רואים שינוי אמיתי בתפישת הממסד ורצון לעזור לסטודנטים לצבור ניסיון תעסוקתי תוך כדי לימודיהם, כדי להקל עליהם את הכניסה לעולם התעסוקה בתום הלימודים".

*התועלת לחברה ולסביבה: "אנחנו עוזרים לסטודנטים מהפריפריה ומקבוצות אוכלוסייה חלשות להשתלב בשוק העבודה בתפקידים איכותיים. בנוסף, רבים מהמתמחים נשלחים להתמחות בעמותות שונות, שזוכות לקבל כוח-אדם איכותי".

*החדשנות: "עד לפני 5 שנים הנושא כמעט לא היה קיים בארץ, למעט במקצועות כמו משפטים ורפואה, שבהם ההתמחות היא חובה לצורך קבלת המקצוע. הפרויקט שלנו מאפשר לכל סטודנט להתמחות ולצבור ניסיון תעסוקתי".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "לקדם את התפישה, שתפקיד האקדמיה היא גם להכשיר את הסטודנטים לעולם התעסוקה המודרני; ובקרב המעסיקים, לקדם מהלך שייקלטו סטודנטים להתמחות כדי לבנות את כוח העבודה העתידי שלהם". *

מכבי שירותי בריאות

*המיזם: 80% מהציבור בישראל משליך תרופות לפח האשפה או לאסלה. שיעור גבוה זה הניע את מכבי ליזום את "איסוף תרופות פגות תוקף", פרויקט התקנת 150 פחי איסוף בסניפי מכבי, לאיסוף תרופות ישנות והעברתן להטמנה בטוחה. במקביל, יזמה הקופה פעולות תקשורתיות להעלאת מודעות הציבור לנושא.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "המהלך מורכב מ-3 אלמנטים: הגברת המודעות; אספקת כתובת זמינה להשבת תרופות; והטמנת התרופות באופן נכון ובטוח. לדברי מנכ"ל הקופה, ד"ר אהוד קוקיה, "החשש העיקרי הוא זיהום מי תהום וקרקעות, ויצירת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

*התועלת לחברה ולסביבה: "המהלך תורם לסביבה בריאה יותר, ולכן להקטנת הסכנות לפגיעה בבריאות התושבים. התועלת לסביבה היא במניעת הגעת התרופות לאתרי הטמנה או למתקני טיפול בשפכים".

*החדשנות: לדברי ד"ר נורית פרידמן, מובילת המיזם במכבי, "מכבי העלתה בראשונה את המודעות לסיכון שכרוך בהשלכת התרופות לפח האשפה, וסיפקה פתרון זמין ונוח לציבור".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "להעביר את המסר שהאחריות של ארגון איננה מסתיימת בסוף מתן השירות או המוצר, אלא גם לאחר הממשק הראשון עם הצרכן, ולכל אורך חיי המוצר. וזה המסר המרכזי למגזר העסקי בישראל". *

מיקרוסופט

*המיזם: "UP לקידום תעסוקת נשים" היא חלק מפרויקט Unlimited Potential של מיקרוסופט העולמית, להכשרה טכנולוגית בקהילה. במסגרת הפעילות המקומית, מקיימת מיקרוסופט ישראל שיתוף פעולה עם שירות התעסוקה, ויצ"ו ועמותת תפוח. התוכנית מבקשת לספק למובטלות בגילאי 20-55 הזדמנות וכלים לשינוי הסטטוס התעסוקתי. "מטרת העל היא הכשרה בתחום יישומי המחשב, בד-בבד עם הקניית כלים וביטחון שיש בכוחם להביא להשתלבות מוצלחת וקבועה בעולם התעסוקה", אומרת עו"ד אורלי פרידמן מרטון, מנהלת תחום אחריות חברתית במיקרוסופט ישראל.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "השכלה טכנולוגית היא דרך מרכזית למימוש אישי ותעסוקתי כיום. התוכנית היא דוגמה לכך ששיתוף פעולה בין המגזרים הממשלתיים, העסקיים והחברתיים יכול לחולל שינוי משמעותי בחייהם של רבים".

*התועלת לחברה ולסביבה: "התוכנית החלה ב-06', ומאז הכשירה מעל 2,500 נשים ב-54 יישובים. אחוזי ההשמה עומדים על כ-45%. במהלך 09' צפויות לסיים את ההכשרה 1,200 נשים נוספות, בלמעלה מ-80 ישובים".

*החדשנות: "היותו פרויקט משותף תלת-מגזרי".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "לספק לנשים מובטלות כלים לשינוי הסטטוס, ולחיזוק תחושת היכולת שלהן, דימוין העצמי ומעמדן בקהילה". *

CAR2GO

*המיזם: תדמיינו שבכל רגע נתון עומד לרשותכם רכב חדש, מתודלק ונקי שייקח אתכם לאן שרק תרצו, מבלי שתצטרכו לדאוג לטסט, ביטוח, דלק, טיפולים במוסך וכל שאר כאבי הראש שכרוכים בבעלות על רכב. נשמע טוב, לא? חברת CAR2GO מחזיקה צי רכבים הממוקמים בחניונים ברחבי גוש דן. חברים בשירות יכולים להגיע לכל רכב בכל רגע נתון, להעביר כרטיס חכם, להיכנס לרכב ולנסוע. בגמר השימוש מחזירים את הרכב למקום ממנו נלקח, נועלים אותו באמצעות הכרטיס החכם וזהו. התשלום תלוי במספר שעות השימוש ומתבצע אוטומטית באמצעות כרטיס האשראי. מאחורי מיזם זה עומדים שלושה יזמים צעירים, שמכרו באחרונה את השליטה, 51%, לחברת שגריר.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "החזון העסקי שלנו הוא להפוך למפעיל תחבורה ירוק ומשתלם בישראל. לשם כך, נחוץ לנו שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות בהקצאת מקומות חנייה ובעידוד התושבים לנטישת כלי רכב פרטיים ומעבר ל-CarShare", אומר יונתן גדיש, מבעלי החברה.

*התועלת לחברה ולסביבה: "זה מועיל בהקלה על עומס החנייה. רכב אחד שלנו מוריד 15 רכבים מהכביש ומפנה בעקבות כך 14 מקומות חנייה; מקל על פקקי תנועה, כי המשתמשים חושבים פעמיים לפני שהם משתמשים ברכב; מספק אלטרנטיבה לבאים לגוש דן בשעות הגודש, כמוצר משלים לנסיעה ברכבת או באוטובוס; והפחתת זיהום האוויר: רכב אחד שלנו חוסך פליטה של 48 טון CO2 בשנה".

*החדשנות: "המיזם מציג אופן תחבורה אלטרנטיבי לאפשרויות הקיימות כיום. המוצר והטכנולוגיה המוצגים במיזם חדשניים וייחודיים במינם".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "לגרום לאנשים להיפטר מהרכב הפרטי שלהם ולהשתמש במקומו בתחבורה ציבורית, במוניות, באופניים, ברגל וברכב לפי שעה על-פי הצורך".

קואליציית עסקים "חושבים חיובי "

*המיזם: רק 10 אלף מכלל התלמידים בארץ לומדים מתמטיקה 5 יחידות, ורק 10% ממקבלי תעודת הבגרות לומדים 5 יחידות מדעים. לנוכח הנתונים, עתידה של ישראל כמדינת היי-טק ניצב בפני סכנה אמיתית. כדי לתת לכך מענה, יזמה אינטל את 'חושבים חיובי ': מיזם התנדבותי בשותפות קואליציה של חברות עתירות ידע: אינטל, טבע, יבמ, אג'ילנט, קודאק, צורן ומארוול; במסגרתו מעבירים עובדי החברות שיעורי תגבור לבגרויות בתחומי המתמטיקה והמדעים. "השיעורים מתקיימים לאורך שנת הלימודים במשרדי החברות, ובכך מאפשרים לתלמידים להכיר מקרוב את עולם ההיי-טק ולהתחבר אליו", אומרת רויטל ביתן, מנהלת תחום אחריות חברתית באינטל.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "יש מחסור עצום באנשים שיובילו את דור העתיד בהיי-טק. חשוב לנו לפעול כדי שהמדינה תמשיך לבסס את היתרון היחסי שלה והאטרקטיביות שלה בתחום ההיי-טק והחדשנות. המהלך הציבורי הוא פנייה לקבוצת חברות ליצירת אפקט גדול".

*התועלת לחברה ולסביבה: "הפרויקט הוא בעל השפעה מיידית על ציוני והישגי התלמידים במבחני הבגרות. מאחר שהשיעורים מתקיימים במשרדי החברות, נוצרת זיקה לעבודה בהיי-טק. יותר בני נוער מפלסים לעצמם דרך לתפקידים בענף ההיי-טק.

*החדשנות: "החדשני הוא במימוש מדויק, אמיתי ואפקטיבי של יכולות העובדים המתנדבים לצורך יצירת שינוי בקהילה, וכן בקואליציית העסקים שהוקמה לקידום מטרה לאומית ספציפית".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "הנגשת ההיי-טק לדור הצעיר כענף אפשרי ואטרקטיבי לטובת 'כח המוח' במדינה".

דרך ארץ הייווייז מנג'מנט קורפוריישן

מפעילת כביש 6

*המיזם: פרויקט "חדשנות ומובילות בתחום השיקום הנופי בישראל" מבקש ליישם תפישות סביבתיות חדשניות. לדברי זהר דרור, מנהלת תחום קשרי קהילה ואחריות חברתית, "התכנון, ההקמה וההפעלה של כביש 6 משמשים מודל ודוגמה לפרויקטים נוספים בארץ, ואף זיכו את חברת 'דרך ארץ' בפרס IRF - International Road Federation הבינלאומי לשנת 2006 בקטגוריה של איכות ושימור הסביבה". עוד לדבריה, משאבים רבים הושקעו בשיקום נופי, בהפחתת רעש וזיהום אוויר, בניקוז, במעבר בעלי חיים, בשמירה על מקורות מים, בשטחים לשימור, בנגישות לשטחים חקלאיים, בשיקום מחצבות, בפינוי אלפי טונות של פסולת ועוד.

*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי: "הפנמה ומחויבות ציבורית ועסקית לסטנדרט סביבתי חדש בהקמה ובהפעלה של פרויקטים הנדסיים. חברות התשתיות בארץ מחויבות כעת לשלב את תפישת השיקום הנופי בפרויקטים חדשים היוצאים לפועל, על-פי המודל של כביש 6. המהלך הציבורי מעוגן בחזון העסקי, בכך שלצד הממדים המסחריים הציבה החברה סטנדרטים של מחויבות הדוקה לסביבה וליצירת חוויה חזותית נעימה ובטוחה לנוסע".

*התועלת לחברה ולסביבה: "טיפוח מודעות ומעורבות סביבתית בקרב עובדי החברה והקהילות הסמוכות לתוואי כביש 6. תוכנית חינוכית בשיתוף משרד החינוך חושפת את חדשנות השיקום הנופי בקרב תלמידים, במטרה לעודד אחריות על הסביבה. זאת, לצד מיזמים נוספים של טיפוח ושיקום אתרים, שבילי אופניים, הקמת גינות אקולוגיות בישובים יהודיים וערביים ועוד".

*החדשנות: "קנה המידה הגדול והייחודיות של הפרויקט יוצרים סטנדרטים חדשים בתפישת השיקום הנופי, ובמתן פתרונות לסוגיות סביבתיות".

*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם: "שמירה על איכות סביבה ויישום תפישות סביבתיות חדשניות בפרויקטים תשתיתיים".