סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע תנאים מסוימים בהם יכול מנהל מיסוי מקרקעין לתקן שומה, תוך 4 שנים מיום שנעשתה. התנאים הם: גילוי עובדות חדשות לאחר הוצאת השומה, מסירת עובדות לא נכונות על-ידי המוכר, וגילוי טעות בשומה. מאידך, סעיף 107 לחוק קובע כי "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה".
השאלה אם ניתן להאריך את המועד לתיקון שומה מעבר ל-4 השנים שנקבעו בסעיף 85 נדונה מספר רב של פעמים בפסיקת ועדות הערר. ועדות הערר הניבו בסוגיה זו שלל הכרעות סותרות, אשר קשה עד בלתי אפשרי ליישב ביניהן. כך, למשל, בעניין אלוני (ו.ע 9066/04) נקבע, כי סעיף 107 לחוק אינו מאפשר להאריך את המועד מעבר ל-4 שנים, ובעניין קייסון (עמ"ש 14/89) נקבע הפוך. ההכרעות שניתנו בסוגיה זו משתנות בין ועדה לוועדה ובין חבר ועדה אחד למשנהו.
לאחרונה נדונה סוגיה זו שוב בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בת"א (ו.ע 1042/06 קליימן). פסק הדין, שנכתב ע"י חבר הוועדה עו"ד דן מרגליות, פורש יריעה רחבה ולאחר עיון מקיף בדברי ההסבר לחקיקה וסקירת הפסיקה בעניין, קובע מרגליות כי אין מקום להארכת המועדים הקבועים בסעיף 85 לחוק, מכוח סעיף 107 לחוק.
לדעתו, יש להחיל את סעיף 107 לחוק על מועדים שהם בעלי אופי דיוני בעיקרו ולא מהותי ושורשי. מטבע הדברים יהיו המועדים הניתנים להארכה קצרים ולא תקופות מהותיות כתקופת ארבע השנים, הקבועה בסעיף 85. לכלל זה נקבע מעין חריג, והוא כאשר מוגש ערר לוועדת ערר, או ערעור על החלטת המנהל לתקן שומה או שלא לתקן שומה לפי סעיף 85, הרי שבמקרה זה אם ההחלטה מתעכבת מעבר לתקופת ארבע השנים הקבועה בסעיף, לא יראו בעיכוב זה משום הארכת המועד, אלא מתן החלטה המחליפה את שיקול דעת המנהל בשיקול דעת הוועדה לאותו מועד שבו ניתנה ההארכה המקורית.
עמדתו זו של עו"ד מרגליות הייתה דעת מיעוט במקרה קודם (ו.ע 1012/05 כספי רות), אולם הפכה לעמדה המקובלת על כל חברי הוועדה בעניין קליימן.
במקרה שנדון בעניין קליימן, נחתם הסכם בין העוררת, באמצעות כונס נכסים, למכירת זכויות במקרקעין לקונה. ההסכם נחתם בשנת 94'. בעת קביעת השומה לא נדרשו הוצאות שונות, שהעוררת טוענת כי ניתן היה לנכותן, כגון דמי הסכמה למינהל. לטענת העוררת נבעה עובדה זו מרשלנות כונס הנכסים.
לאחר תקופה העולה על 10 שנים מהוצאת השומה, פנה ב"כ העוררת למנהל מיסוי מקרקעין, בבקשה לתקן את השומה. לאור החלטת הוועדה לפיה לא ניתן להאריך את המועד לתיקון שומה מעבר ל-4 שנים, נדחה הערר.
יצוין, כי במסגרת הערר טענה מנהלת המחלקה המקצועית ברשות המסים, כי לעמדת הרשות ניתן להאריך את המועד לתיקון השומה מעבר ל-4 השנים לעניין ניכוי דמי הסכמה בנסיבות הבאות: כאשר מינהל מקרקעי ישראל לא הוציא דרישה לתשלום דמי הסכמה בסמוך לרכישת הקרקע, ורק לאחר מכירת המקרקעין בחזרה למדינה נמצא כי לא שולמו דמי הסכמה, ולכן הוצאה דרישה לתשלום דמי הסכמה לראשונה בשלב זה בלבד (עובדות אלו לא התקיימו בעניין קליימן). לגבי ניכוי היטלי השבחה מאפשרת רשות המסים להאריך את המועד לתיקון שומה מעבר ל-4 שנים כאשר האיחור בניכוי נגרם כתוצאה מהתדיינות ממושכת בבתי המשפט בקשר לגובה היטלי ההשבחה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
