"בירושלים הבנייה צריכה להיות צנועה מאוד, לא שחצנית. אין צורך בשטחים אינסופיים של זכוכית"

יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים מסמן את מדיניות העירייה, ומתייחס למחירי הדירות בעיר

קובי כחלון, קבלן עבודות חשמל עצמאי לשעבר, אחיו של ח"כ משה כחלון מהליכוד ובעל תואר שני במינהל עסקים ותואר שני במשפטים, משמש מזה כחצי שנה בתפקיד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים.

זו הפעם הראשונה שאיש עסקים משמש בתפקיד זה בעיר, וכחלון רואה בכך יתרון שיסייע לו לרתום את המנגנונים העסקיים המתאימים כדי להוציא לפועל תוכניות שהתעכבו.

גלובס: מהם הדברים שבכוונתך לקדם?

כחלון: "דבר מרכזי בעיני הוא שיפור המרחב הציבורי העירוני. בשנים האחרונות הייתה בעיר מעין מדיניות של כיבוד הרכבים, ופגיעה באדם. ההשקעות הגדולות בכבישים כשלו, ואנחנו עדיין סובלים מפקקים. מבחינתי, בכל תכנון אני מבקש לשים את האדם במרכז. העיר היא של האנשים, לא של כלי הרכב. צריך בתוכניות לשים דגש על האסטטיקה, המדרכות, המרחב הציבורי. כשבונים בניינים ניקח בחשבון כיצד הבניין נראה לעין הציבור, ולא רק את הפונקציות של המשתמשים בו. לדעתי, כשמטילים על יזם מטלה שקשורה לשיפור הסביבה והמרחב הציבורי זה מסייע גם לפרויקט שלו ומעלה את ערכו. כיום אין בבירה בניין גבוה אחד שיכול להיות פרקליט טוב לבניינים חדשים שארצה לבנות. בירושלים הבנייה צריכה להיות צנועה מאוד, לא שחצנית. אין צורך בשטחים אינסופיים של זכוכית.

"גם במרכז העיר אני דואג היום לסביבה ולמרחב, לחזות הבניינים של העסקים. הכנסנו לתוכנית המתאר סעיף שמאפשר שימושים של פנאי, תיירות, אמני רחוב וכד'. אנו מנהלים דיאלוג עם מינהל מקרקעי ישראל כדי לקבל לידינו כמה בניינים מוזנחים. נשתתף במימון שיקומם, והם ישמשו סדנאות אמנים".

בינתיים העבודות לרכבת הקלה עדיין מקשות על מרכז העיר.

"אני עוקב אחר התקדמות הפרויקט ומאשר את היתרי הבנייה, הם לא מתעכבים בעירייה. אני גם מנסה להאיץ בזכיינית הרכבת שתחזיר לאחריות העירייה ולציבור חלקים של קטעים שכבר מוכנים, גם אם זה מוקדם ממה שנקבע בחוזה. מתחילת הפרויקט ועד היום לא הוחזר מטר אחד של רחוב לציבור. בנוסף, אני מאיץ ככל שניתן תוכניות בנייה במרכז העיר, כך שלא ייווצר מצב שברגע שיסתיימו העבודות על הרכבת הקלה יתחילו העבודות לתוכניות האלה - למשל בתי סיידוף, בית מפא"י ועוד. אני דוחק בהם שיבנו כבר עכשיו. אם כבר פותחים את לב העיר ועושים "ניתוח", עדיף לעשות הכל יחד".

ראש העיר ניר ברקת דיבר בעבר הרבה על בעיית ההגירה השלילית. מחירי הדיור בירושלים עדיין יקרים, בייחוד לצעירים. כיצד תתמודדו?

"בתוכנית המתאר שהופקדה באחרונה קבענו חובה על ועדת התכנון לבדוק בפרויקטים חדשים אפשרות לייעד חלק מהתוכנית לדיור בר השגה. זה נכון שעדיין אין בירושלים אווירה של קנייה בקרב צעירים. אני מעוניין בקידום פרויקטים שיעודדו רצון לחיות פה. למשל, הפארקים המטרופוליניים, פארק ספורט אתגרי בעיר גנים על 120 דונם. דוגמה נוספת היא פארק המסילה שיוביל מהחאן דרך מתחם הרכבת הישן שבו יוקם מרכז בילויים ותרבות, ומשם המשך עד קניון מלחה ופארק רפאים. ניצור רצף עירוני פתוח להולכי רגל ולאופניים. נקדם תוכניות של ספורט אתגרי, שני מגרשים חדשים לבייסבול ברמות ובמלחה, מגרש כדורגל חדש בקטמון ומגרש כדורגל בארמון הנציב.

"גם ברמה של כבישים נקדם תוכניות. אנחנו מגיעים להסכמות עם משרדי הממשלה כדי להאיץ את תכנון כביש 16, שעלותו מעל מיליארד שקל. הכביש יהווה כניסה נוספת לעיר, ויוביל עד כביש בגין".

איך צריך לקדם את התכנון במזרח ירושלים?

"מעבר למה שנקבע בתוכנית המתאר, במזרח ירושלים אנו מקדמים שיפוץ דרכים כדי שהדבר יאפשר תוכניות בינוי. הקצינו לכך 10 מיליון שקל באופן מיידי, שכן יש בתים שנבנים באופן בלתי חוקי על דרכים, מה שתוקע פיתוח של התשתיות והכבישים בהמשך. בבית חנינא יש דיאלוג עם המינהל הקהילתי לקידום תוכניות בניין עיר ליחידות דיור איכותיות. באופן כללי, אני לא בעד תכנון פטרנליסטי במזרח ירושלים. אני מעדיף ללכת עם רצון התושבים, ולא לקבוע עבורם מה טוב להם".