אובמה בתגובה אישית ראשונה על נאום בר אילן: "מבחינתנו, ביטחונה של ישראל אינו נתון למשא-ומתן"

בתגובה אישית ראשונה על נאום בר-אילן, אמר אמש (ב') נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי הוא "שמח על כך שראש הממשלה נתניהו נשא את הנאום", אך מתח ביקורת מרומזת על מאמצים ישראליים לקבוע פרמטרים ספציפיים שיגדירו היכן ואיך מותר להרחיב התנחלויות. הנשיא הדגיש, בלי שנשאל על כך מפורשות, את החשיבות שמייחס ממשלו לבטחון ישראל.

בשיחה עם עיתונאים בתום פגישה עם ראש ממשלת איטליה, סילוויו ברלוסקוני, בבית הלבן, אמר אובמה, כי נאום נתניהו הוא "התקדמות חיובית... הוא הכיר בצורך בשתי מדינות".

"היו הרבה תנאים (בנאום); ברור שהתדיינות על התנאים שמציבה ישראל לאבטחת בטחונה, כמו גם (על התנאים) של הצד הפלסטיני לריבונות ולשלמות טריטוריאלית וליכולת לקיים מדינה מתפקדת ומשגשגת, זה בדיוק מה שצריך לעשות במו"מ", אמר אובמה. "אבל אנו רואים לפחות אפשרות שניתן לפתוח מחדש בשיחות רציניות".

הנשיא הכריז: "הבהרתי היטב בעבר שמבחינת ארה"ב, בטחונה של ישראל אינו נתון למו"מ; אנו נתייצב מאחורי ההגנה עליה".

אובמה אמר, כי הוא הבהיר גם ששני הצדדים יצטרכו לקבל החלטות פוליטיות קשות כדי להשיג משהו שבטווח הארוך יעלה בקנה אחד עם האינטרסים שלהם ושל הקהיליה הבינלאומית.

הנשיא שרטט שוב את תוואי המסלול שבו הוא מצפה להוליך את ישראל והפלסטינים: "בצד הישראלי, (ההחלטות הקשות שיצטרכו להתקבל הן) הפסקת (התרחבות) ההתנחלויות. יש נטיה לנתח ולהגדיר במדויק למה בדיוק הכוונה בכך, אך אני חושב שהצדדים בשטח מבינים שהמשך הרחבת ההתנחלויות, שבהסכמים קודמים הוגדרו כבלתי חוקיות, יהיה מכשול לתהליך".

"ובצד הפלסטיני, בין אם מדובר ברשות הפלסטינית ובין אם מדובר בקבוצות אחרות, כמו חמאס, שמתיימרות לייצג את הפלסטינים, צריכה להיות הכרה בעקרונות הקוורטט, כלומר הכרה בזכות הקיום של ישראל, קבלת הסכמים חתומים וסיום ההסתה והאלימות נגד ישראל. אלה עמודי התווך שנחוצים להשגת כל הסכם רציני".

אובמה הדגיש, כי גם מדינות ערב צריכות לתמוך בעמודי התווך האלה, "מפני שדאגות ישראל לבטחונה חורגות מעבר לשטחים הפלסטיניים".

"הישראלים מודאגים גם ממה שקורה במקבץ שלם של מדינות שכנות, שבהן יש מה שהישראלים תופסים כאיבה לבטחונם ולפעמים תדירות גם איבה אמיתית ומוחשית", אמר הנשיא.

אובמה אמר, כי ארה"ב תוסיף לנסות לשמש מתווכת הוגנת ככל האפשר לכל הצדדים במאמץ לשים קץ לסכסוך. "אני חושב שהדבר בר ביצוע אך המימוש יחייב עבודה רבה ושותפות של מדינות מפתח, כאיטליה, כדי לסייע לצדדים להגיע לעמק השווה ולהכיר באינטרסים שלהם עצמם".

הנשיא לא התרגש מהתגובות השלילות בעולם הערבי לנאום נתניהו: "אני לא חושב שצריך להעריך את המצב על סמך תגובה למחרת הנאום. נראה לי שכאשר ראש ממשלת ישראל יוצא בהצהרה, התגובה המיידית (בצד הערבי) נוטה להיות שלילית. אם הצד האחר יוצא בהצהרה, לעיתים קרובות התגובה בישראל היא שלילית".

נתניהו מכחיש: לא הלחץ האמריקני גרם לי לשנות עמדתי בסוגיית שתי המדינות

בינתיים מוסיף ראש הממשלה לדחוף את יוזמת השלום שלו באמצעי תקשורת גדולים בארה"ב. לאחר ראיון לתכנית הבוקר ברשת אן.בי.סי., אתמול (ב'), העניק נתניהו ראיון למהדורת חדשות הערב של רשת סי.בי.אס. המהומות באיראן הן כמובן נושא החוץ המרכזי במדיה אמריקנית, אך לדיווחים מישראל, ולהתבטאויות נתניהו, שמור עדיין מקום כבוד.

בראיון בסי.בי.אס. הכחיש נתניהו כאילו לחץ אמריקני חולל את שינוי עמדתו בסוגיית שתי מדינות. הוא ייחס את השינוי להכרתו בכך שפתרון של שתי מדינות "יאחד את העם סביב פתרון של סוגיה משמעותית".

נתניהו הרחיב את הדיבור על דרישת ישראל לפירוז מדינה פלסטינית עתידית: "ברור שאנו לא רוצים לראות צבא עם רקטות, טנקים, מרגמות, מפני שהפלסטינים אינם זקוקים לצבא כזה לקיום ממשל במדינתם. כדי למשול, ואפילו כדי להתמודד עם טרוריסטים בתוך המדינה, הם לא צריכים שום דבר מעבר לאמצעי ביטחון פשוטים".

נתניהו אמר, כי ישראל תצרוך לדאוג פירוז המדינה הפלסטינית כדי למנוע הברחת רקטות וטילים לתחומה. "אנו צריכים להבטיח שיהיו אמצעי ביטחון יעילים נגד זרימת רקטות לשטחים שליד תל-אביב, נמל בן גוריון, ערים אחרות ומרכזי האוכלוסיה שלנו", אמר ראה"מ. "...העם בישראל רוצה שלפלסטינים יהיו חיים חופשים, עצמאיים. איננו רוצים לשלוט בהם. אבל אנו רוצים לוודא שלא יהיו להם יכולות לפגוע בנו".

ראש הממשלה ציין, כי 7,200 רקטות נורו מעזה לשטחה של ישראל. "אתה צריך לדמיין מה היה קורה לו היו 1,000 טילים נוחתים על ניו-יורק או על כל עיר אמריקנית אחרת".

נתניהו הביע תקווה כי ממשלת ישראל וממשל אובמה יצליחו לגבש עמדה משותפת בסוגיה של המשך בנייה בהתנחלויות "מפני שהיינו רוצים להזיז את תהליך השלום קדימה". הוא ציין, שישראל לא תקים התנחלויות חדשות ולא תפקיע אדמות נוספות לצורך ההרחבה של ההתנחלויות הקיימות.

אך ראש המשלה הדגיש שוב, כי "הרחבת שטחים שונה מהקפאת החיים". כדבריו: "יש ילדים בהתנחלויות. יש תינוקות שאך זה נולדו. מה נעשה איתם? צריך לתת להם גני-ילדים. צריך להקים להם בתי-ספר. אתה יכול לבנות להם כיתה או לא? אתה יכול לבנות להם גן ילדים או לא"?