יום לאחר הגשת התקציב הממשלתי הדו-שנתי לכנסת על-ידי משרד האוצר, מגיבים היום (ד') בבנק ישראל לתקציב. במחלקת המחקר של הבנק המרכזי מטילים "ספק לגבי יכולת הממשלה לחזור לתוואי פוחת של יחס החוב לתוצר אחרי 2010", לדבריהם, בשל צעדים חד-פעמיים הכלולים בו בתחום המיסוי, צבר התחייבויות ממשלתיות נרחבות לאחר 2010, והפחתה ("משמעותית") להפחית את שיעור המס בשנים 2011-2016.
עם זאת, באשר לשנים 2010-2011, מעריכים בבנק ישראל כי הממשלה תצליח לעמוד בתקרות הגירעון (6% מהתוצר המקומי הגולמי ב-2009 ו-5.5% מהתמ"ג ב-2010) וההוצאות שאימצה. בבנק מעריכים היום, כי תקרת ההוצאות הנמוכה מהגרעון השנה, תסייע בידי הממשלה להקדים הוצאות שנקבעו לשנה הבאה, ובכך למנוע חריגה מתקרת הגרעון ב-2010.
באשר לתחזית ההכנסות, זה מוגדרת בידי בנק ישראל כ"שמרנית", גם כאשר היא כוללת את האישור של "כל העלאות המסים וביטולי הפטורים שמציעה הממשלה": "לזהירות זו חשיבות רבה בהינתן אי-הודאות לגבי ההתפתחויות הצפויות בכלכלה העולמית והמקומית".
מהניתוח עולה, כי קיים פער ניכר בין ההתחייבויות הרב-שנתיות של הממשלה אחרי 2010, לבין תיקרות הגירעון והגידול בהוצאה שקבעה; "כדי לחזור לתוואי שנקבע יידרשו קיצוצים גדולים בהתחייבויות שהממשלה נטלה על עצמה, וירידה חדה בהוצאה הציבורית לנפש בשנים 2011 ו-2012", מציינים בבנק ישראל. בבנק מטילים ספק ביכולתה של הממשלה לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר החל מ-2011, ובמיוחד ליחס בסוף 2008. "ספק זה מתעצם בשל התוכנית להפחתת המס הישיר עליה החליטה הממשלה לשנים 2016-2011, שצפויה להקטין משמעותית את הכנסותיה".
להערכתם, ככל שיתקדם יישום תוכנית הפחתת המס הישיר, יגדל הגרעון - עד לרמה של גידול של 1% מידי שנה ביחס החוב לתוצר מידי שנה, בהנחת יישום מלא של התוכנית. בבנק מסבירים, כי אם לא תיושם התוכנית, תתאפשר ירידה מתמשכת ביחס זה, גם בהנחת גידול ריאלי בהוצאות הממשלה בשנים הבאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.