שיכון ובינוי מקבוצת אריסון מרחיבה את הפעילות בתחומי אנרגיה, מים ואיכות סביבה

אמיר לוי, מנכ"ל הזרוע הסביבתית של החברה, בראיון ל"גלובס": "נקצה 200 מיליון שקל לפרויקטים סולאריים בישראל"

לפני כשנתיים, כאשר שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי , התחילה לדבר לראשונה על הפילוסופיה העסקית המשלבת השקעה בתחומים התורמים לאיכות הסביבה, בשוק ההון הרימו גבות לגבי הכדאיות הכלכלית של המהלך. במובן מסוים היא הקדימה את זמנה בכל הקשור לישראל, והחזון שלה התיישר עם הטרנד הירוק העולמי ועם העלייה החדה במחיר האנרגיה בעולם, שהפכה את ההשקעות בתחומי האנרגיות המתחדשות, המים ואיכות הסביבה לבון-טון.

מבין החברות הגדולות במשק, שיכון ובינוי, בראשות היו"רית רוית ברניב והמנכ"ל, עופר קוטלר, היא החברה הפעילה ביותר במשק בתחום האנרגיות המתחדשות, בדגש על התחום הסולארי.

שנה אחת בלבד חלפה מאז פורסמו לראשונה התעריפים לייצור חשמל סולארי, והחברה מתמודדת, באמצעות חברת שיכון ובינוי Environment (לשעבר "כחול ירוק") המרכזת את הפעילות בתחומי האנרגיה, המים ואיכות הסביבה, במכרזי ענק להקמת תחנות הכוח הסולאריות (תרמו-סולארית ופוטו-וולטאית |) באשלים בהשקעה של כ-800 מיליון דולר.

כמו-כן, היא נכנסה להתקנת קולטים סולאריים במגזר הביתי והעסקי באמצעות החברה-הבת סולאריה והיא מקדמת הקמת תחנת כוח תרמו-סולארית נוספת בקיבוץ צאלים, בהשקעה של 400 מיליון דולר.

לצד הפעילות הנרחבת באנרגיה הסולארית, שיכון ובינוי צפויה להיות גורם דומיננטי בתחום החשמל הפרטי, והיא מחזיקה בתחנות כוח באשדוד (אשקוגן) וברפא"ל, המספקות יחד כ-42 מגאווט, וכן ב-60% ממניות חברת IPM - המקדמת פרויקט להקמת תחנת כוח בגז טבעי (400 מגאווט) בהשקעה של 300 מיליון דולר באזור התעשייה באר טוביה.

בשנה האחרונה הרחיבה שיכון ובינוי את פעילותה לחו"ל, והשקיעה כ-60 מיליון דולר אירו בפרויקטי תחנות כוח סולאריות בספרד יחד עם חברת גילץ שבבעלות רוני בירם וגיל דויטש.

פוטנציאל ועובדות

מי שאמור לתרגם את החזון של אריסון להכנסות ולרווחים הוא אמיר לוי, מנכ"ל שיכון ובינוי Environment, ולשעבר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לוי, המכהן כמנכ"ל החברה בשלוש השנים האחרונות, היה אחראי באוצר על קידומן של רפורמות בתחום התקשורת - כמו פתיחת שוק השיחות הבינלאומי לתחרות, מכרז ערוץ 10 וניידות המספרים.

בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד אומר לוי ל"גלובס" כי החברה מתכננת להקצות סכום של כ-200 מיליון שקל להשקעה בפרויקטים סולאריים בישראל. בענף מעריכים כי הסכום הזה, בשילוב מינוף, יתורגם לפרויקטים בהיקף של 1-1.5 מיליארד שקל בשנים הקרובות.

עד אז, לוי צריך לגשר על הפער בין הפוטנציאל העצום של תחום האנרגיות המתחדשות והסביבה, לבין העובדה שכיום כ-3%-4% מהכנסות הקבוצה (4.4 מיליארד שקל ב-2008) בלבד הגיעו ממנו.

"הדו"חות משקפים כיום רק חלק מהפעילות שלנו", אומר לוי, "יש לנו בצנרת פרויקטים בהיקף של כ-1,000 מגאווט - 10% מייצור החשמל בישראל - גם בתחום התרמו-סולארי, גם בפוטו-וולטאי וגם בגז הטבעי, ואני מאמין שנממש את רובם. המטרה שלנו היא גם להרוויח מהם - אנחנו חברה עסקית, לא עמותה".

לדברי לוי, המודל של שיכון ובינוי Environment הוא חברות התשתיות הספרדיות שהפכו, בתמיכת ממשלת ספרד, למובילות עולמיות בתחום האנרגיה הסולארית. "חברות כמו אלקנור, אבנגואה ואקסוניה היו חברות בנייה שהלכו צעד קדימה בזכות הפעילות הירוקה.

"יש בישראל את כל התנאים לשחזר את ההצלחה הזו. אנו טובים בחדשנות, בטכנולוגיה ויש לנו כאן שמש, ולכן צריך למנף את זה ברמה הלאומית. יש כיום בישראל מחסור בחשמל ובחשבון הכלכלי, כשלוקחים את רמת הזיהום בחשבון, כדאי לפתור אותו מאנרגיות מתחדשות ולא לעשות עוד תחנה פחמית".

חייבים להיות נדיבים

אמנם השוק הסולארי בישראל בחיתוליו, אבל כבר יש טענות קשות של היזמים נגד הרגולציה והתעריפים שקבע הרגולטור.

"תחום האנרגיות המתחדשות מבוסס רגולציה וצריך ללמוד ממה שעשו ממשלות אחרות. בספרד, למשל, הממשלה החליטה לקבוע תעריף אטרקטיבי על-מנת למשוך את היזמים, ואנחנו רואים את התוצאות. התעריף שקבעה הרשות לחשמל למתקנים הקטנים יאפשר רווחיות טובה, אבל אסור להסתפק בכך וצריך לקבוע תעריף שיספק תשואה נאותה גם למתקנים הבינוניים.

"אם רוצים באמת לעמוד ביעד לפיו 10% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה סולארית, חייבים להיות נדיבים בתעריפים. גם בספרד לא עשו את זה לשם שמיים, וגם עכשיו שהתעריף ירד, הפרויקטים עדיין רווחיים".

החלטתם להיכנס במקביל גם לשוק הגגות, וגם למתקנים בינוניים וגדולים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ותרמו-סולארית. לא איבדתם קצת את המיקוד?

"אני לא רואה סתירה בין השניים. לפני מספר חודשים השקנו את הפעילות של סולאריה תוך אמונה שנצליח להגיע למשקי הבית. היכולת והניסיון שאנו צוברים במתקנים הקטנים תשרת אותנו בעתיד במתקנים הגדולים. מעבר לנושא התעריף, יש לזכור שמבחינה סטטוטורית קל יותר לקבל היתרים להתקנת קולטים קטנים. כאשר יאשרו לנו פרויקטים של 5 מגאווט, שזה השקעה כבר של 30 מיליון דולר, יהיו לנו הידע והיכולת לבצע אותם".

שנה חלפה מאז פרסום התמריצים, ושוק הגגות לא מתרומם.

"בשוק שנמצא בתחילת דרכו לוקח זמן עד שהציבור משתכנע שזה עובד. יש גם את ההשפעה של המשבר הכלכלי - לקוחות פרטיים וגם מסחריים יותר זהירים. מה שייתן דחיפה הוא כאשר הרשות לחשמל תפתור את נושא המחאת הזכות, ותאפשר לצרכנים לשעבד את ההכנסות ממכירת החשמל לבנקים. שוק הגגות המשותפים אינו ריאלי בעיני, ואילו בגגות הפרטיים, בין אם בבתי עסק או בבתים פרטיים, יש סיכוי רב להתקדמות. יש יותר מדי חברות קטנות בענף, ולכן תתרחש קונסולידציה".

פעילות עצמאית

כפי שפורסם ב"גלובס", בשיכון ובינוי Environment שקלו בעבר לרכוש חברה להתקנת קולטים סולאריים, ובין השאר, ניהלו משא ומתן לרכישת חברת אינטרדן, אולם לבסוף הוחלט בחברה להשיק פעילות עצמאית. "אין לנו כוונה לרכוש שחקן בתחום הזה, וגם במתקנים הבינוניים נלך בדרך עצמאית", אומר לוי.

"יש לנו יכולת הקמה, יכולת מימון של פרויקטים גדולים ויכולת להגיע לסגירה פיננסית. השילוב הזה, יחד עם היכולת של הקבוצה שמבינה בנדל"ן ויודעת לעשות שינוי ייעוד לקרקע, יעבוד מצוין בתחום הסולארי ומקנה יתרון גדול על המתחרים".

בענף מעריכים כי התחרות המרכזית תגיע מכיוון קבוצת אי.די.בי, שהקימה זרוע אנרגיה - את כלל אנרגיה, בניהולו של דני ורדי, ומחברות בינלאומיות כדוגמת סאן-ריי, שמקדמת מספר תחנות כוח סולאריות פוטו-וולטאיות בדרום.

למכרז התרמו-סולארי באשלים בחרה שיכון ובינוי ללכת בקונסורציום שכולל גם את סולל כספקית הטכנולוגיה ואת בייטמן הנדסה של בני שטיינמץ. "אחת הסיבות שהלכנו יחד עם סולל היא היכולת הטכנולוגית שלהם בתחום יחד עם היכולת שלנו בהקמה ובמימון. אנחנו מאמינים בשותפות הזו שהיא ישראלית נטו".

יהיה המשך לשותפות עם סולל? יש לכם תוכנית להשקיע בחברה?

"בעסקים כמו בחתונה - מתחילים עם ההתקשרות הראשונה, ורואים אם זה הולך טוב או לא. אנחנו מקווים שהשותפות איתם תהיה מוצלחת ושנזכה בפרויקט. אחר-כך, נבחן את המשך הדרך".

יש בענף סקפטיות לגבי לוחות הזמנים וסיכויי ההצלחה של המכרז התרמו-סולארי באשלים. האם זו הסיבה שהחלטתם לקדם עצמאית הקמת תחנת כוח דומה באזור קיבוץ צאלים?

"לא הייתי הולך על שיטה של מכרזים אלא על שיטה של רישיונות עם תעריף קבוע. המכשול בתחום הסולארי הוא בעיקר בהליכי הרישוי והתכנון. במכרז התרמו-סולארי יש 7 קבוצות, ואם היו הולכים לשיטה של רישיונות, היינו מקבלים יותר פרויקטים ויותר חשמל. לדעתי, המטרה במכרז הראשון לא צריכה להיות הורדת המחיר, אלא להשיג כמה שיותר מגאווטים של חשמל סולארי".

לא מן הנמנע שעם פורטפוליו רחב של פרויקטים, שיכון ובינוי תנסה להציף ערך ולהנפיק חלק מפעילות Environment, המוחזקת על-ידה ב-100%. לוי לא פוסל את האפשרות. "הנפקה היא אמצעי לגיוס משאבים נוספים. אם זה יהיה רלבנטי - נשקול את זה", הוא מוכן לומר, "השנה אין לנו צורך בגיוס כספים אבל נבחן זאת שוב ב-2010 או ב-2011". *

צרו איתנו קשר *5988