"מיזוג אינו רק לאוכלי נבלות; משקיע שאני מכיר רוצה לבנות קומברס חדשה"

הדר פלג, מבית ההשקעות קוקרמן: "קרנות שלא היו כאן קודם, מגלות נכונות לעשות עסקים" ■ כיאה לתקופות משבר, גם עתה פורחים מיזוגי החברות ■ בישראל הקרנות נמנעות מלעשות כן אבל המוסדיים וחברות האחזקות מנקים את הפורטפוליו

כלל ידוע הוא שמשבר כלכלי הינו שעתן היפה של קרנות שניוניות והזדמנות לעונה מוצלחת של מיזוגים ורכישות. במשבר הקודם גם בישראל בלטה התופעה של קרנות הון סיכון ומשקיעים שמיזגו חברות השוות בגודלן, במטרה לחסוך במזומנים וכמובן גם להימנע מלסגור אותן ובכך למחוק את ההשקעה בהן.

הפעם זה לא קורה, לפחות לא בישראל. בהון סיכון שמרו כסף לחברות הטובות והם שומרים עליהן קרוב-קרוב. לדברי פלג הדר, שותף בבית ההשקעות קוקרמן, "המשקיעים המקומיים לא ממהרים לשים אותן על המדף. בישראל יש סטיגמה למי שמחפש רוכש, כזו שאומרת שמכירת חברה היא כישלון ולא אקט לגיטימי. המנטליות פה היא של חברות שדוגלות ב'אם יבוא קונה, נדבר' ולא יוזמות את המהלך".

אז בישראל אין דחיפה למיזוגים? דווקא יש, היא פשוט באה מצד גורמים אחרים. "יש משקיעים מוסדיים וחברות אחזקות שמצויים בתהליך של 'ניקוי פורטפוליו', ומבקשים למכור חברות ואחזקות. העסקה של מכירת המניות של קבוצת הארץ בוואלה, היא דוגמה לכך", אומר הדר.

"יש חברות במחירים מצחיקים"

לדבריו, דווקא בחו"ל אפשר להתחיל לראות פעילות ענפה של מיזוגים ורכישות בגלל המצב בשוק. "אנחנו רואים שקונים אפילו מוכנים לשלם לחברות, כרגע בעיקר ציבוריות, מחיר גבוה ממחיר המניה בשוק. כולם יודעים שהחברות נסחרות כיום במחירים נמוכים משוויין האמיתי.

"חשוב לזכור שיש משקיעים המוכנים לתת פרמיום של 20% על שווי השוק של החברה. גם הרוכשים יודעים שהמחירים לא יגיעו לרצפה".

הדר אומר שמשקיעים ובתי השקעות עסוקים בעשיית סדר, או כמו שזה מכונה בעגה המקצועית, Cost Restructure. לדבריו, הסדר הזה יוצר הזדמנויות: "מצב השוק מאפשר לעשות Roll-up, כלומר לאגד כמה חברות קטנות הפונות לשוק אחד ולהקים מהן חברה אחת ממוזגת עם היצע גדול יותר ויכולות תחרותיות.

"מצב השוק הוא אנומלי, כי יש חברות רווחיות, עם הכנסות נאות שנסחרות במחירים מצחיקים, אלה החברות שכדאי להן להוביל מהלך של רול-אפ".

*אז יש לכם עבודה?

"כבנקאי השקעות, אנחנו צריכים לא פעם לשכנע את הבורד לזהות את הפוטנציאל ולאתר את המיזוגים הנכונים. זו משימה מורכבת לבנות אשכול סינרגטי. כרגע זה אופייני לחברות ציבוריות שרוצות לבצע רכישות בשווקים".

*האם חלק מהרוכשים הפוטנציאליים מגיעים לכאן?

"אנחנו מייצגים קרנות פרייבט אקוויטי אמריקניות שמחפשות חברות, עסקאות בטווחים של 30-150 מיליון דולר. קרנות שלא היו כאן קודם, מגלות נכונות לעשות עסקים.

"בנוסף, יש לנו לקוחות שרוצים לעשות רכישות, בעיקר חברות ישראליות שמחפשות הזדמנויות באירופה. כולם יודעים שמצב השוק מאפשר לעשות עסקאות במחירים יחסית נמוכים".

הדר אומר שיש מי שדווקא עכשיו עסוקים במציאת הזדמנויות: "אני לא מדבר על אוכלי נבלות. אני מכיר משקיע שהחליט לבנות עכשיו את הקומברס של הדור הבא. הוא אוסף חברות מכל הסגמנטים הרלוונטיים, כדי לבנות פורטפוליו, כאשר הנחת היסוד שלו היא שבעוד שנתיים הוא יראה את התמורה.

"אנחנו רואים גם חברות ציבוריות ישראליות שרוצות לרכוש את המתחרות בארה"ב ובאירופה, או לא מעט חברות ציבוריות שרוצות להימחק מהרישום ולהתחיל מחדש במודל דומה לזה שעשתה חברת פרסייס לאחרונה.

"יש חברה אמריקנית בשם TSI, שמפתחת כלים לניטור אסירים בבתי כלא פדרליים, ורוצה לרכוש חברה ישראלית ב-15 מיליון דולר".

*אז בקרוב נראה רכישות?

"זה תלוי גם בנרכשות. מכירה זה משהו שצריך לנהל, זה דורש הכנה. בישראל החברות נוטות לא לייצר חוב למשל, חברה ללא חוב שרוצה ללכת למהלך של מכירה, מתחילה בטעות.

"עדיף שלחברה יהיה חוב ארוך טווח. נכון שהיום כבר קשה להשיג אשראי אבל לפני שנה היה אפשר וחברות רבות נמנעו מזה".