שכר הבנקאים חוזר לשיא: דווקא הבנקים הכי מושמצים בוול סטריט מעלים את השכר במאמץ למנוע נטישת כשרונות

שכר מנהל מחלקה עלה מ-250 אלף דולר ל-400 אלף דולר לשנה ■ במקביל, העובדים ממשיכים לשלם את מחיר המשבר - מנכ"ל בריטיש איירווייז הידק חגורה ו"הזמין" את עובדיו לעבוד חודש חינם

הבנקים הכי מושמצים בוול סטריט בשנה האחרונה - מריל לינץ', UBS וסיטיגרופ - מעלים את שכר בנקאי ההשקעות הבכירים, במאמץ למנוע נטישה של כישרונות.

"סחבו" בכירים

מוסדות יריבים מדווחים שפיתוי בכירים הופך לקשה יותר. "ממחצית מאי, קשה לנו בהרבה לקחת את האנשים שאנחנו רוצים", אמר בנקאי בכיר בוול סטריט.

בין סוף 2008 ומאי 2009, בנקים מתרחבים כמו ברקליס קפיטל, קרדיט סוויס ודויטשה בנק "סחבו" מאות בכירים מהבנקים שהזכרנו, שהושפלו ע"י המשבר הפיננסי, בייחוד מריל ו-UBS. "הייתי אומר ש-UBS ומריל איבדו כל אחד רבע מאנשיהם הטובים", אמר פטריק פילד, יו"ר חברת השמה לכוח-אדם פיננסי.

למרות הסביבה הקשה, שכר הבנקאים מתקרב לשיא של זמני השפע לפני שנתיים. "בכמה מקרים אנו משלמים 80% ממה ששילמנו ב-2007", מודה בכיר בבנק מתרחב.

בניסיון לשמר כוח עבודה ולהיערך לאיום של מיסוי בונוסים או הגבלתם, UBS, מריל ומורגן סטנלי העלו משמעותית את שכר הבסיס. סיטי מתכנן כעת ללכת בעקבותיהם.

מבטיחים בונוסים

לפי מקורות שונים, שכר השוק למנהלי מחלקות עלה מכ-250 אלף דולר לפני כמה חודשים לקרוב יותר ל-400 אלף. בנוסף, בנקים מציעים בונוסים מובטחים לעובדים אשר מוסדות יריבים ניסו לפתות. בנק אוף אמריקה, למשל, הדף כמה ניסיונות לפתות בנקאים בכירים במריל, ששייך לו, ע"י השוואת תנאי ההצעות.

יש גם כמה הישגים של הבנקים החבולים ביותר. בשבוע שעבר שכר UBS את האסטרטג החדש שלו, וזנה נביסטיק מגולדמן זאקס. בחודש שעבר קיבל UBS את ראג'יב מיזרה, לשעבר עובד של דויטשה בנק, כממונה עולמי על האשראי.

רויאל בנק אוף סקוטלנד כמעט פשט רגל - המנכ"ל יקבל חבילת שכר של 15 מיליון דולר בשנה

רויאל בנק אוף סקוטלנד יחשוף השבוע חבילת שכר בהיקף 9.6 מיליון ליש"ט (כ-15 מיליון דולר) למנכ"לו סטפן הסטר, אחרי שקיבל לצורך זה בשבוע שעבר את אישור בעלי המניות - ובראשם ממשלת בריטניה.

בפגישה במטה הבנק בעיר בישופסגייט ביום ו' זכה יו"ר RBS, פיליפ המפטון, באישור UK Financial Investments, שמחזיקה 70% ממניות הבנק שבידי ממשלת בריטניה מאז חולץ הבנק אשתקד, ובאישור 20 בעלי מניות אחרים.

דולר בשנה

החבילה למנכ"ל מורכבת משכר בסיס של 1.2 מיליון ליש"ט בשנה, מתשלומי בונוס לא במזומן בסך חזוי של 2 מיליון ליש"ט, וממענקי מניות ואופציות למניות לטווח ארוך בסך 6.4 מיליון ליש"ט - בערך השכר שמקבלים מנכ"לי בנקים אחרים בבריטניה. מייקל ג'פגאן מ-HSBC, למשל, מקבל שכר בסיס של 1.1 מיליון ליש"ט, ותמריץ ארוך טווח של 7.5 מיליון ליש"ט.

אך חבילת השכר של הסטר שונה מהתגמול למנהלי בנקים בבעלות ממשלתית חלקית. אריק דניאלס, מנכ"ל בנק לוידס, קיבל שכר בסיס של מיליון ליש"ט ותמריצים ארוכי טווח ב-2 מיליון ליש"ט (עד 200% משכר הבסיס); בארה"ב משתכר ויקראם פנדיט, מנכ"ל סיטיגרופ, דולר בשנה. ויקראם הודיע בפברואר שזה יהיה שכרו עד שהבנק, שבמסגרת חילוצו עשויה אחזקת הממשל בו לגדול לשליש, יחזור להיות רווחי. ב-2008 הרוויח פנדיט סך של 10.8 מיליון דולר.

לפי אנשים שקיבלו דיווח על חבילת התגמול של הסטר, תוכנית התמריצים בנויה סביב תמהיל יעדים כמו תשואה יחסית למשקיעים וביצוע מוחלט של המניה. מענק המניות המרבי יושג רק אם המניה תעבור את הרף של 70 פני.

הבוקר נסחרה המניה ב-37 פני, מול מחיר של כ-50 פני שבו רכשה הממשלה את אחזקתה בבנק. המניות והאופציות חינם יינתנו נומינלית ב-2009 - אך יהיו ניתנות לפדיון רק כעבור שלוש שנים.

כמה משקיעים תומכים בעמדת הבנק לפיה התגמול להסטר צריך לכלול תמריץ רווח לטווח ארוך, כי החייאת פעילות הבנק מחדש היא משימה מאתגרת מאוד.

מענק המניות תלוי רק בהגעה לרמות מסוימות של מחיר המניה. בכך תואמת התוכנית את כוונת האוצר הבריטי, להחזיר את המניה למחיר שיאפשר להפריט מחדש את הבנק ברווח.

החבילה של הסטר אושרה ע"י המשקיעים יום אחרי שקודמו, פרדריק גודווין, הסכים להשיב שליש מפיצויי הפרישה שלו לאור מחאה על גובהם - 16.6 מיליון ליש"ט.

היו"ר פיליפ המפטון היה אדריכל התוכנית לצמצום דמי הפרישה של גודווין, וגם הכוח המניע מאחורי אישור החבילה להסטר, לפי מקורות. במארס התברר שהיו"ר עצמו קיבל מענק מניות של 1.5 מיליון ליש"ט מלבד שכר בסיס של 750 אלף ליש"ט - תגמול חריג ליו"ר לא פעיל.

האיגודים גינו את חבילת התגמול להסטר. גרהם גודרד, סגן מזכ"ל איגוד Unite, אמר שהמהלך "ייתקל באי אמון מוחלט של עובדי התעשייה הפיננסית".

הבנקאים חוגגים, העובדים מתבקשים להדק חגורות

כמה מוסדות בריטיים מכובדים, כמו הכנסייה של אנגליה, ארגון הצופים, וכעת בריטיש איירווייז, מתבססים על טוב הלב של מתנדבים. ווילי וולש, מנכ"ל BA, הזמין את עובדיו לעבוד חודש חינם. וולש לא צפוי למצוא הרבה נשמות טובות שיסכימו לעבוד בשביל פחית פיצוחים, אך הצעתו הלא-מפתה משקפת דילמה של חברות רבות.

BA החליטה לא לפטר כוח אדם, כי היא צופה שתזדקק לו בקרוב, ואינה רוצה לאבד ניסיון וכישרון. אך היא מעוניינת גם להפחית את עלות שמירת כוח האדם, ומכאן הפנייה "לתרום זמן". וולש הציע לעובדים גם אופציה של חודש חל"ת.

BA היא רק מעסיק אחד. KPMG הזמינה את עובדיה בבריטניה לקחת שלושה חודשי שבתון בשכר מופחת; הבנק הספרדי BBVA מציע תנאים דומים תמורת חמש שנות חופשה; ממשלת אירלנד מציעה לעובדי ציבור שלוש שנים חופשה.

חוקי עבודה גמישים

אך במקום בקשות-תרומה או הוצאת עובדים לחופשה, יותר מעסיקים (כולל FT) מפחיתים עלויות ע"י בקשה מהעובדים לעבוד פחות שעות. בבריטניה זה אפשרי הודות לחוקי העבודה הגמישים. בגרמניה, לתוכנית קורצרבייט (עבודה חלקית מסובסדת) אותו אפקט. שתיהן נמנעו עד כה מתורים בלשכות אבטלה.

לעתים, המעסיקים צריכים גם להפחית את כמות שעות העבודה, וגם להפחית שכר. מפעל הונדה בסווינדון הושבת לארבעה חודשים, אך הונדה נאלצה גם להפחית שכר ב-3%; למרות מאמציו של וולש, טייסי BA יספגו גם הם קיצוץ של 3% בשכרם; שכרם של עובדי המגזר הציבורי באירלנד הופחת בכ-7.5%.

קיצוצים אופנתיים

יש כאן מלכוד. מיתון נגרם ע"י ירידה בביקוש, והפחתות שכר רק מורידות ביקוש עוד יותר. במדינות עם משקי בית ממונפים מדי, קיצוצי שכר מגדילים את נטל החובות. אך מדינות שהשכר בהן לא מסתגל למציאות החדשה יסבלו גידול באבטלה - המנוע הגדול ביותר של מיתון. זו בעיה גדולה במדינות ללא מטבע נייד, שמקל את ההסתגלות, כמו ספרד. התעסוקה שם צנחה אשתקד ב-6.9% ושיעור האבטלה התקרב ל-18%.

קיצוצי שכר הופכים ליותר אופנתיים במיתון הנוכחי. בחלקים ממרחב האירו, פשוט אין ברירה אחרת.