החתול שיקבע איך מלקקים שמנת

האוצר נתן לעו"ד חודק, המייצג גופים בשוק ההון, לקבוע את כללי ההשקעה שלהם

נתחיל מהסוף: ועדת חודק נולדה בחטא, קיומה בעייתי, התנהלותה לוקה בפגמים, והיו"ר שלה, עו"ד דוד חודק, ספוג בניגודי עניינים. יש להפסיק את דיוניה לאלתר ולפזר אותה, ויפה שעה אחת קודם.

יתרה מזאת, ועדת חודק הולכת בכיוון שגוי של הקלות לגופים מוסדיים תוך התעלמות מלקחי המשבר, ונמצאת במסלול התנגשות עם רשות ניירות ערך. לא בכדי סירבו ברשות לשתף איתה פעולה. שם סבורים כי לוועדה אין מנדט להפיק לקחים מהתנהלות שוק ההון במשבר הנוכחי.

קובע כללים עבור לקוחותיו

הוועדה שבראשה עומד חודק, אחד השותפים במשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק, נולדה במקור כדי לטפל בנושא שטר נאמנות להנפקות אג"ח. בדרך לכתב המינוי הרשמי, הוועדה גדלה והמנדט שלה התרחב.

כעת מוגדר תחום טיפולה: "לחקור איך המוסדיים השקיעו בחוב ומה היו דפוסי פעולתם לפני המשבר. לקבוע פרמטרים להשקעה של מוסדיים באג"ח קונצרניות, לקבוע את הקשר של המוסדיים עם הנאמן ולנסח שטרי נאמנות חדשים".

הבעיה הראשונה היא זהותו של העומד בראש הוועדה. כאשר מינה ידין ענתבי, המפקח על הביטוח, את חודק לתפקיד, אמרו מקורביו כי "אין מתנה גדולה מכך לעורך דין, שיקראו ועדה על שמו". מאז, חוגג חודק את הוועדה בראיונות וכתבות המלווים בתמונות נאות. לא משהו שיכול להזיק לעורך דין מסחרי.

משרדו של חודק מטפל ברשימת לקוחות ארוכה ומגוונת. ביניהם, למשל, פסגות, הגוף הגדול ביותר בשוק ההון ומנפיקי חוב כמו פז ועזריאלי. המשרד מייצג גופים מוסדיים רבים, בנקים וחתמים.

במצב כזה, חודק אמור למעשה לקבוע את כללי ההשקעה עבור לקוחותיו. וזה עוד לפני שדיברנו על המנדט שהוא קיבל כדי לחקור "איך המוסדיים השקיעו בחוב ומה היה דפוסי פעולתם לפני המשבר". האם חודק (או כל עורך דין אחר) מסוגל לחקור כיצד פעלו לקוחותיו? האם ראוי לדרוש זאת ממנו?

היושרה של חודק ויכולתו להפריד בין לקוחותיו לבין תפקידו כשליח ציבור אינן נתונות לוויכוח. אבל אם חודק היה מתמנה לתפקיד בשירות המדינה, היה הסכם ניגוד העניינים שלו מונע ממנו לחלוטין לעסוק בענייני שוק ההון. רק שכאן, מכיוון שמדובר "רק" בראשות ועדה, לא נחתם הסכם כזה.

השאלה שעולה כאן היא מדוע בכלל ממנה האוצר עורך דין מסחרי פעיל, שמטבעו ספוג בניגוד עניינים, לעמוד בראש ועדה ציבורית? אומנם בוועדה חברים גם נציגי מגדל ואקסלנס, אבל כאן השקיפות מלאה. אנחנו יודעים את מי הם מייצגים ומה האינטרסים שלהם. אצל חודק הרבה יותר קשה לדעת מי הם לקוחותיו בהווה, בעבר אולי גם בעתיד, ומה הם האינטרסים שלהם.

ועדה כה חשובה זקוקה לאמון הציבור, וחוסר השקיפות דוקר את העין. לכן, מן הראוי, שלכל הפחות יחשוף חודק את ניגודי העניינים בהם הוא מצוי ויפרט את רשימת הלקוחות של משרדו. אבל את זה מסרבים כמובן לעשות במשרד שלו, והוא עצמו סירב להתייחס לנושא.

גם באוצר מסכימים שיש כאן בעיה, אבל טוענים כי לכל אדם יש נקודת מוצא מסוימת, פוזיציה וניגוד עניינים. חודק נבחר לעמוד בראש הוועדה לאור הידע שלו ואפשר לסמוך עליו שינקה את האינטרסים שלו, אומרים באוצר.

פטור למוסדיים מבדיקת חברות

היום התפרסמו בכלי התקשורת המלצות ראשוניות של ועדת חודק, וכבר נראה כי הרך הנולד בעייתי מאוד. "זו שערורייה", אמר לנו חבר בוועדה, "הוועדה קמה לפני שלושה שבועות ונפגשה רק שלוש פעמים. יש כיווני חשיבה, לא המלצות ולא נעליים. אבל יש הרבה אגו אז כבר רצים להדליף".

חבר אחר בוועדה מוטרד מאי שיתוף הפעולה עם רשות ניירות ערך. "שני רגולטורים בונים בית, כל אחד בונה קיר והם לא מתחברים", הוא מתאר באופן ציורי את המחלוקת בין ענתבי לזוהר גושן.

אבל מעבר להתנהלות, הצרה האמיתית היא כיווני החשיבה הבעייתיים. הוועדה, כך מתברר, מתמקדת בהיבט המשפטי ומזניחה את העניין הכלכלי. ועדת חודק נוטה לוותר על הדרישה שגופים מוסדיים יערכו בדיקה כלכלית מקיפה של מצב החברות אחרי ההנפקה, ובמקום זה היא תנסח שורה של כללי התנהגות למוסדיים.

מסמך המפתח יהיה שטרי הנאמנות שיסדירו את הדרישות המינימליות להנפקות אג"ח. אלו יפרטו קובננטס ודרישות אחרות מהחברה המנפיקה. הגופים המוסדיים לא יצטרכו לעקוב אחרי החברה, אלא היא בעצמה תידרש לדווח לנאמן על חריגות.

זו המלצה שערורייתית שמסירה את האחריות מכתפי הגופים המוסדיים, נותנת להם פטור מלעשות את עבודתם, מתעלמת לחלוטין מלקחי המשבר האחרון ויוצרת משפטיזציה במקום אחריות אמיתית. שוב פועלים בדרך לא נכונה של התמקדות בפרמטרים טכניים, במקום לנתח כלכלית את החברה. בדיוק אותה מחלה בה לקו חברות הדירוג. בסרט הזה כבר היינו והוא נגמר רע.

האחריות עוברת לכתפי הנאמן

מדוע זה נוח למוסדיים? כאן התשובה ברורה לגמרי. במקום לבנות מחלקות יקרות למעקב ובקרת אשראי, במקום לקחת אחריות על כספי העמיתים שניתנו כאשראי, הם מעבירים את כל האחריות לכתפי הנאמן שצריך למלא רובריקות בשטר הנאמנות.

המלצות הוועדה מחזירות אותנו שנים אחורה. הרגולטור מתערב בהסכם בין החברה לבעלי האג"ח בנושא הערכת סיכונים, כשבמקום להתייחס לכל אג"ח וחברה בפני עצמה הוא יוצר פורמטים נוקשים. אבל הרי כאן בדיוק אמורה לבוא לידי ביטוי המקצועיות של גוף מוסדי, ובשביל זה אנחנו משלמים לו דמי ניהול מנופחים. עכשיו בא חודק ומעניק למוסדיים פטור. לפי המלצות הוועדה שלו, מעתה לא צריך לבדוק חברות לעומק. במקום זה יש "כללי התנהגות", או, אם תרצו, כללי כיסוי תחת.

צרו איתנו קשר *5988