ניהול על פי יעדים

ישראל היא מדינת חסרי סבלנות. זו אולי הגדרה קצת קיצונית שאם הייתה נכתבת בעיתון זר היינו כועסים אבל תכלס, זו פחות או יותר המציאות. השאלה היא האם העדר הסבלנות הטבעית שלנו חושפת אותנו גם לתאונות דרכים קשות ובלתי הכרחיות בשוק ההון, והאם היא חושפת אותנו למסחר יתר.

סבלנות היא "היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, והיכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים. הניגוד של סבלנות הוא קוצר רוח" (אקסופידיה). בכל התרבויות מקובל לראות סבלנות כמידה טובה ומועילה. פייר דאק אמר: "צריך סבלנות אינסופית כדי לצפות תמיד למה שלא יגיע לעולם".

אבל, "סבלנות יתר" עלולה לקחת אותנו למחוזות דיסטרוקטיביים ולגרום לתיק ההשקעות שלנו להיתקע ואף להפסיד (לא סוגרים פוזיציות מפסידות).

השאלה היא האם מעבר להעדר הסבלנות המובנה בישראל קיים משתנה נוסף המשפיע על כושר הסבלנות שלנו בניהול תיק ההשקעות ומה אפשר לעשות בעניין.

כמה החלטות צריך תיק מניות?

בנוסף לשאלות כמה או במה להשקיע נמצאת השאלה כמה החלטות ראוי להחליט בפרק זמן נתון שכן תיאורטית, בכל רגע ניתן לשפר את תיק המניות. פרמטרים לתשובה: * כמה רוצים להרוויח וכמה מוכנים לסכן?

בכל תקופה זוכה פילוסופיה ניהולית מסוימת לפופולאריות. לדעתי, התורה הניהולית שהתפרסמה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת שנקראת נ.ל.י (ניהול על פי יעדים) עדיין משמעותית לנושא הדיון בטור זה.

תורה ניהולית זו מבקשת מכל מנכ"ל (או בעל תיק מניות) להגדיר באופן כמותי את התוצאות שהוא רוצה-מצפה להשיג תוך הצגת המשאבים שהחברה צריכה להשקיע (בהשקעות: גודל התיק, זמן, סיכון). התוצאות הללו חייבות לקיים מספר תנאים:

- על היעדים להיות שאפתניים-מאתגרים אך גם ריאליים. עליהם להיות מתוקצבים בזמן מוגדר מראש וניתנים להערכה/שינוי תקופתי. הגדרת מטרות שאפתניות אך ריאליות יוצרות מסגרת התייחסות לבעל העסק/תיק המניות. בעולם של חוסר יציבות מסגרת חשובה ביותר.

- לצד פיתוח מסגרת תוצאתית נדרשת מסגרת זמן המסייעת לבעלים למדוד ולבחון מחדש את מצבו מול הבנצ'מרק שהגדיר. במידת הצורך ניתן לבצע שינוי, גם דרמטי, של המטרות-יעדים רק בנקודת ציון שהוגדרה מראש בין אם על ציר הזמן או על ציר התוצאה.

* להגביר החלטות אבל להתחשב בתפוקה השולית הפוחתת

לאור העובדה שבכל רגע נתון צצות הזדמנויות לכאורה לשיפור תשואה של תיק מניות נראה שיש מקום להגדיל את כמות ההחלטות (והתשומות הנדרשות לשם כך) בזמן נתון. אבל, מעבר לרף מסוים, התפוקה השולית פוחתת. כל משקיע מנוסה מכיר את "אפקט המפולת": רצף מתגבר של החלטות שגויות. טעות אחת או שתיים בהחלטה על קניית מניה או מכירתה שחודרת בכינון ישיר לבטן הופכות לרצף מתמשך של טעויות והפסדים בדרך להתרסקות מוחלטת .

היבט אחר המסביר את התפוקה השולית הפוחתת הוא המתח הפנימי המתגבר עם עליה בכמות ההחלטות. כמו במשחק טניס, ההבחנה בין השחקן/המשקיע הטוב לבין המעולה עולה ככל שזמן המשחק מתארך. האנלוגיה לטניס אינו מוגבלת רק למשך זמן, כמות החלטות ושחיקה מנטאלית. כאשר משקיע נמצא מתחת לקרן ההשקעה או המצב המצופה ממנו הוא יגביר את מספר ההחלטות ועשוי לשנות את האסטרטגיה בכדי לשנות את התוצאה הסופית, למזער נזקים או להגדיל את עוצמת הרווח-ניצחון.

שחקן בשוק המניות שיתקשה לשאת את ה"סבל" של ההפסד או את המתח של הניצחון יכנס למצב של לחץ, דאגה ואי שקט שיגדיל את כמות ההחלטות ובכך יעלה את עוצמת הסטרס. משם קצרה הדרך לאיבוד קור הרוח והיכולת הרציונאלית.

היכולת לשמור על "שיטת המשחק" ולגלות סבלנות למימוש הציפיות-טאקטיקה היא קריטית אך אל נשכח את פייר דייק או את עמיתו הסופר האמריקאי אמברוז בירס שאמר: "סבלנות היא צורה של ייאוש המתחפש למידה טובה".

אימון מנטאלי יכול לסייע בשיפור היכולת להחליט יותר בפרק זמן נתון מבלי לאבד את מידת הסבלנות הנדרשת לניהול תיק המניות.

המלצות אופרטיביות

על מנת לבנות תהליך קבלת החלטות מיטבי המאזן בין כמות לסבלנות, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

בנה תוכנית יעדים לתיק המניות ושקול לעשות כן לאשכול מניות (או אשכולות מניות מתוך התיק). מרחב הזמן צריך להיות קצר יחסית, חודש-שלושה חודשים.

הגדר מראש את רף כמות החלטות שאתה הולך לבצע תוך התייחסות ליכולת המנטאלית ומשאבי הזמן העומדים לרשותך.

בחן את כושר הסבלנות שלך גם בעיתות רווח וגם בעיתות הפסד . זכור שמי שלא יכול לסבול את חום המטבח, שלא יאפה עוגות.

למד מהמצטיינים בכל תחום תחרותי מה מבדיל מהותית את המצוינים מהבינוניים ונסה ליישם את מה שלמדת.