פינוי שוכר: מחכים למחוקק

בעל נכס ששוכרו חדל מלשלם את דמי השכירות, ואף צבר חובות רבים בגין הוצאותיו השוטפות של הנכס, רצוי שלא יתלה את יהבו בחוק המקרקעין, שכן מקום בו חלפו 30 יום מתחילת השכירות אין הוא רשאי לנקוט בכל פעולה עצמאית לצורך פינוי השוכר מן המושכר. על בעל הנכס לפנות לביהמ"ש, ולאחר מכן ללשכת ההוצאה לפועל, לצורך סילוק השוכר מהמושכר.

מובן כי הליכי הפינוי הללו נמשכים זמן רב, ובמהלכם ממשיך השוכר לעשות במושכר כרצונו ואף לצבור חובות. אשתקד התבשרנו על שינוי חקיקתי מבורך שיזם שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, המאפשר הגשת תביעת פינוי שתתברר בתוך 60 יום בלבד. תיקון זה נכנס לתוקפו ביום 28.12.08 (פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תקנות 215ז- 215יג).

אין ספק כי זהו צעד חשוב וראוי, אולם ברור שאין בו די, שכן גם אם בזכותו מתקצר משכו של הליך הפינוי בבית המשפט, הרי שאין הוא נותן מענה לחלקה השני של מלאכת הפינוי - הפינוי בפועל. נכון לעת הזו, פסק דין לפינוי שניתן על-ידי בית משפט מוסמך אינו מספק את משטרת ישראל, כך שאל לו לבעל נכס שישחית את זמנו בניסיון לרתום למלאכת הפינוי את יומנאי תחנות המשטרה.

יובהר: בעל נכס שזכה בפסק דין לפינוי כנגד שוכר המתבצר בדירתו, אינו יכול לממשו אלא באמצעות ניהול הליכי פינוי ארוכים ומייגעים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. והנה, לאחר שנים רבות של מצב חקיקתי בעייתי, נראות סנוניות ראשונות המבשרות, אולי, את בוא קיצה של התופעה העגומה.

ב-1.4.09 הוגשה הצעת חוק מטעמו של ח"כ ישראל חסון, לתיקון חוק השכירות והשאילה, המציעה מספר שינויים לתיקון המצב הקיים. לפי ההצעה, בית המשפט יחויב לקיים דיון בתביעת פינוי בתוך 30 יום ממועד הגשתה. נראה, כי מבין השניים - תיקון תקנות סדר הדין האזרחי שיזם השר פרידמן, הקובע כי דיון יתקיים תוך 60 יום, והצעה זו של ח"כ חסון - עדיפה הראשונה, שכן הצעת ח"כ חסון אינה עומדת במבחן הפרקטיקה (הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, תצהירים וכו' בתוך 30 יום), ולכן אינה ישימה.

עוד מציע ח"כ חסון לקבוע, כי לאחר מתן פסק דין לפינוי ע"י בית המשפט יוכל בעל הנכס להגיש תלונה במשטרה וזו תסייע לו בפינוי המושכר, ואף תהיה רשאית לצורך כך לעשות בשימוש בכח סביר. הצעה זו הינה מבורכת וטובה, ותחסוך לבעלי הנכסים זמן יקר ומשאבים רבים.

בנוסף מציע ח"כ חסון לקבוע כי במקרים שבהם יסרב השוכר להתפנות מן המושכר בתום תקופת השכירות, או במקרים בהם ניתן ע"י ביהמ"ש צו לפינוי המושכר, יהיה המשכיר זכאי לדרוש מספקי החשמל, הגז, הטלפון והמים לנתק את המושכר מהשירותים המסופקים על ידם.

הצעה זו, בכל הכבוד, ראויה רק למועד שלאחר מתן פסק דין לפינוי, ולא קודם לכך. מתן זכאות לבעל נכס לדרוש את ניתוק הנכס משירותי הבסיס עלולה להימצא כבעייתית ולהצמיח תופעה הפוכה של ניצול לרעה של הזכות על-ידי בעלי נכסים.

כך או אחרת, יש לברך על יוזמת המחוקק ולקוות כי התיקון המוצע יתקבל (ברובו) ויביא סוף לתופעה הבעייתית ולמצוקתם של בעלי הנכסים. *

הכותב עומד בראש משרד "דן הלפרט - עורכי דין" ממגדל ב.ס.ר 1 ברמת גן, העוסק בתחום האזרחי-מסחרי ומתמחה במקרקעין.