הצעת חוק: נבחרי ציבור יחויבו בהצהרת הון פומבית

יחויבו לדווח על הונם עם כניסתם לתפקיד ועם סיומו ■ הצעת החוק של יולי תמיר כוללת קנס של 50 אלף שקל לעובר על החוק ■ מרבית הח"כים אליהם פנתה תמיר בבקשה לתמוך בהצעה סירבו, למעט יואל חסון וניצן הורביץ

ימים ספורים לאחר הקראת גזר הדין במשפטו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, תניח מחר (ב') ח"כ יולי תמיר (עבודה) על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה לחייב נבחרי ציבור בכירים לדווח ולהסביר לציבור את הצהרת ההון שהגישו למבקר המדינה, כיצד נצבר ההון עליו דיווחו ומהם המקורות הכספיים המצוינים בהצהרה - כך נודע ל"גלובס".

כיום קיימת חובה על כל חבר כנסת להגיש הצהרת הון למבקר המדינה עד 3 חודשים לאחר כניסתו לתפקיד אולם פרטי ההצהרה אינם נבדקים ואינם מפורסמים בפומבי. במצב הקיים, חברי הכנסת אף אינם מחויבים כלל להסביר את המקורות הכספיים של הונם. בסיום תפקידם נדרשים חברי הכנסת להצהיר על הונם בפני מבקר המדינה אך ללא חובה עתידית של הוכחה כי לא השתמשו לרעה במעמדם בעבר כדי לשפר את מצבם הכלכלי, ואף להתמודד בשנית על תפקיד בכיר לאחר שיפור שכזה.

שני שלבים

על אף שעל-פי ההצעה ייכנס החוק לתוקף, אם יאושר על-ידי הכנסת, רק בכנסת הבאה, סירבו מרבית חברי הכנסת אליהם פנתה תמיר לתמוך בהצעה, למעט חברי הכנסת יואל חסון (קדימה) וניצן הורביץ (מרצ).

הצעתה של תמיר כוללת שני שלבים: בשלב הראשון יידרש נבחר ציבור בכיר המבקש להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, שר או סגן שר, להגיש הצהרה לוועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, מבקר המדינה או נציג מטעמו, יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, שר המשפטים או נציג מטעמו, שבה ידווחו על המקורות הכספיים המצוינים בהצהרת הונו שהגיש למבקר המדינה במסגרת ההתמודדות. הדיווח יכלול את ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לחבר הכנסת ולבני משפחתו, דרכי השגתם ומקורם, מה ערך הנכסים בעת רכישתם, מקורות ההכנסה של נבחר הציבור הבכיר ובני משפחתו וכן סכומי הכנסה מכל מקור נוסף. ההצעה קובעת כי נבחר הציבור הבכיר יחזור ויגיש הצהרה כל אימת שחל לדעתו שינוי משמעותי בתוכן הצהרתו.

השלב השני של ההצעה יחול עם תום כהונתם של נושאי המשרה הבכירים. על פי ההצעה, נבחר ציבור בכיר אשר סיים את כהונתו באחד מהתפקידים הנ"ל (ראש הממשלה, שר או סגן שר) יגיש כל חמש שנים על גבי טופס שקבעה הוועדה הציבורית הצהרה שבה מפורטים ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לחבר הכנסת ולבני משפחתו, דרכי השגתם ומקורם; בהצהרה יצוין ערך הנכסים בעת רכישתם, מקורות ההכנסה של נבחר הציבור הבכיר ובני משפחתו וסכומי הכנסה מכל מקור נוסף.

סעיף ענישה

הצעת החוק כוללת גם סעיף ענישה במסגרתו העובר על החוק ייקנס בסכום של 50 אלף שקל, ואף תיפסל מועמדותו להתמודדות עתידית על תפקידים אלו. "זאת על מנת לאפשר אכיפה יעילה יותר של החוק בידי מערכת המשפט, ועל מנת להרתיע מנבחרי ציבור בכירים להתמודד על משרותיהם, בעודם נשענים על בסיס כלכלי איתן אשר הושג עקב קשרים עם המגזר הפרטי ופילנתרופים בטרם החלטתם להתמודד על המשרה הבכירה", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

עוד נקבע כי מסקנות הוועדה הציבורית על הדין וחשבון שנותן נבחר הציבור הבכיר יוגשו ליו"ר הכנסת ואף יפורסמו ברבים, לרבות באתר האינטרנט של הכנסת ומשרד מבקר המדינה לפני העניין. הוועדה הציבורית רשאית, בהחלטה ברוב קולות, למנוע את פרסומה של ההצהרה כולה או חלקה, ובלבד שהיא תפרסם ברבים את נימוקיה למניעת הפרסום.

לדברי תמיר, הצעת החוק נועדה לחשוף לציבור את דרך השגת ההון של נבחרי הציבור. "כיום לא ניתן לדעת כיצד עשה נבחר ציבור את הונו עליו הוא מצהיר. גם אם היה מעורב בעסקאות אפלות - לציבור אין אפשרות לדעת זאת וגם לא אם נבחר הציבור הרוויח בתקופת כהונתו ומתקופת כהונתו", הסבירה תמיר ל"גלובס".

"באמצעות חיוב נבחרי ציבור להציג את הונם גם חמש שנים מתום כהונתם, יימנע גם מצב שבו נבחר ציבור לשעבר קיבל טובות הנאה בתקופת כהונתו. המצב שבו שר היטיב עם חברה מסוימת ורק בתום כהונתו תוגמל על ההטבה - יימנע. לנבחר ציבור שעשה את כספו ביושר, לא תהיה כל בעיה להצהיר על הונו, הוא יוכל להסביר מהם המקורות התקציביים של ההון שלו", מוסיפה תמיר.

לדבריה, "אדם כמו שר החוץ, אביגדור ליברמן, אם היה יודע שזה מה שהוא צריך לעשות, להסביר מהם המקורות התקציביים - סביר להניח שלא היה מסתכן וגם חברים אחרים היו נרתעים. אנשים היו חושבים פעמיים אם להתמודד".

הצעתה של תמיר מתייחסת אך ורק לנושאי משרה בכירים אולם לדבריה, אם תאושר ההצעה, ניתן יהיה בעתיד להרחיבה ולכלול בה את כלל חברי הכנסת. "המטרה היא להפעיל קודם כל את הצעת החוק על מספר מצומצם של אנשים, ואם היא תופעל נכון, אפשר יהיה להרחיבה על אחרים. בראש ובראשונה יש ליצור נורמה", אומרת תמיר ומוסיפה כי במדינות אחרות בעולם, חובת השימוע הציבורית היא רק לנושאי משרות בכירים.

על אף שהצעת החוק אינה תקציבית, מודה תמיר שסיכוייה של ההצעה לעבור בכנסת ללא לחץ ציבורי יהיו פחותים.

עיקרי הצעת החוק

* על מי תחול ההצעה?

נבחר ציבור בכיר המבקש להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, שר או סגן שר.

* מה תכלול ההצהרה?

את ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לחבר הכנסת ולבני משפחתו, דרכי השגתם ומקורם, מה ערך הנכסים בעת רכישתם, מקורות ההכנסה של נבחר הציבור הבכיר ובני משפחתו וכן סכומי הכנסה מכל מקור נוסף.

* למי תוגש ההצהרה?

לוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, מבקר המדינה או נציג מטעמו, יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, שר המשפטים או נציג מטעמו. מסקנות הוועדה הציבורית על הדין וחשבון שנותן נבחר הציבור הבכיר יוגשו ליו"ר הכנסת ואף יפורסמו ברבים, לרבות באתר האינטרנט של הכנסת ומשרד מבקר המדינה.

* ענישה:

הצעת החוק כוללת גם סעיף ענישה במסגרתו העובר על החוק ייקנס בסכום של 50 אלף שקל, ואף תיפסל מועמדותו להתמודדות עתידית על תפקידים אלה.

צרו איתנו קשר *5988