"ציפי לבני היא אישה נחמדה", אמר השבוע שאול מופז בגל"צ, "אבל היא לא מסוגלת לקבל החלטות קשות". צודק, בעניין הזה לבני באמת מפגרת מאוד אחר מופז.
עובדה: בעת הקמת קדימה, מופז לא נרתע מקבלת ההחלטה הקשה להישאר בליכוד ("הליכוד הוא בית, ובית לא עוזבים"); ימים לא-רבים אחר כך הצליח לקבל החלטה לא-פחות קשה: לעזוב את "הבית" ולעבור לקדימה; אחרי שנוצח בבחירות על ראשות קדימה הוא קיבל אולי את ההחלטה הקשה בחייו: לפרוש מהחיים הפוליטיים; כמה ימים לאחר מכן הוא שוב לא נרתע מהחלטה קשה מאין כמותה: להישאר בחיים הפוליטיים. וכפי שאנחנו רואים, עוד ידו נטויה ...
החלטה קשה כקלה
הבעיה, מופז, היא שאתה קצת חלש בביצוע ההחלטות "הקשות" שלך. פעם הבית פה, מחר הוא שם; כשאתה "פורש מהחיים הפוליטיים" אתה לא מצליח, אפילו למען כבודך, לשבת בבית חודש אחד, וישר אתה חוזר בך מ"ההחלטה הקשה". אין שום ערך להחלטות ולהתחייבויות שלך, לא הקשות ולא הקלות.
שיעור בהחלטות
עכשיו אני מבקש לתת לך, מופז, שיעור בהחלטות. אז ככה: הדבר הכי קל זה להחליט להיכנס לממשלה, כי שם נמצאים כל הדברים שפוליטיקאי שואף וחותר אליהם, נכון? מזה נובע כי הדבר שהכי קשה להחליט זה להישאר באופוזיציה, לא?
כלומר, אם לבני באמת לא היתה מסוגלת לקבל החלטות קשות, קדימה היתה היום בקואליציה, ואתה ועוד עסקנים קטנים כמוך הייתם מקבלים את השרד והכבוד והייתם מבסוטים עד הגג.
מי פה החלשלוש?
הבעיה שלך היא שלבני לא בנויה כמוך. אתה מתייחס אליה כאיש צבא שוביניסט טיפוסי הרואה באישה משהו חלשלוש ורכרוכי. אך למעשה, התכונות ה"נשיות" כביכול הללו מצויות דווקא אצלך.
לבני החליטה שאינה מתפשרת על עקרונותיה - ועמדה בהחלטתה. מה שאתה מצפה מלבני, מופז, זה שהיא תהיה כמוך: חלשה, רופסת, עסקנית החושבת רק על עצמה.
אתה לא מבין, ולעולם לא תבין, למה לכל הרוחות לבני עומדת על עקרונותיה. למה היא מחליטה - ומקיימת. למה, כדברי השיר של פרופ' היגינס ב"גברתי הנאווה" - "למה היא לא כמוני?!"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
