אריק היה פשוט מאוהב

לפרישה של אריק אלקלעי יש צדדים חיוביים ושליליים, לידקום צריכה עכשיו משהו אחר

אין דרך עדינה להגיד זאת, אך אריק אלקלעי כשל. נכון, הוא הוביל את לידקום לשתי הנפקות מוצלחות, החדיר את המותג "לידקום " כמעט לכל יבשת, ביצע רכישה שאמורה הייתה למנף את יכולת החברה הישראלית. אך עם הזמן התברר כי הרצון הטוב והחזון המרשים שלו לא הלכו יד ביד עם החברה והשווקים.

לידקום, כמו ילד שנכנס לחנות צעצועים ולא יודע מה לבחור, רצתה להיות בכל מקום. היא פרסה את פעילותה על אין ספור מדינות, החלה לגדול במהירות, אך חוותה אגב כך כאבי גדילה. עם תחילת משבר האשראי הכאבים התגברו, ואלקלעי התייאש.

עיי חורבות

אלקלעי מותיר בלידקום עיי חורבות, ובעיתוי שלא צריך להריע לו עליו, אך כלל לא בטוח שהמהלך לא היה מתרחש ממילא בטווח הקצר עד הבינוני. אלקלעי חי ונושם את לידקום כבר עשרות שנים, וכמנכ"ל החברה הוא מכהן קרוב לעשור. בגילו הצעיר (48), טבעי שכבר היה פורש מהחברה לאחר חמש שנים ומחפש את עתידו במקום אחר, אך אלקלעי "התאהב" בלידקום, ובצדק.

חברה ישראלית קטנה בונה מגדלי תקשורת במקומות אקזוטיים כמו גאנה, ומסייעת למיליוני איש לדבר במכשיר הסלולרי. ממש טלנובלה, אך כזו שלא הסתיימה בחתונה כי אם בפרידה, בריחת האורחים, ונטישת החתן את הכלה כששמלתה מוכתמת בבוץ.

עת לאוביקטיביות

ואולי הפרישה של אלקלעי מלידקום (במקביל לחילופים התכופים בשדרת ההנהלה של החברה) תעשה לה רק טוב. אולי הגיע הזמן שמי שעומד בראש החברה יהיה פחות "מאוהב" בה ויותר אובייקטיבי כלפיה. מישהו מבחוץ, מישהו שיודע לקחת חברה שנפלה לקרשים ולהרים אותה לאט ובשלבים, מישהו שיודע לנהל חברה בעלת עשרות חברות בנות ברחבי העולם (ובמיוחד במדינות עולם שלישי), ומישהו שמבין בתקשורת.

כן, אנחנו יודעים. אין הרבה מועמדים כאלו, ומשבר האשראי האחרון הוכיח כי מנכ"לים טובים (שעומדים בתנאי הסף הנדרשים) הם כמעט מוצר מותרות. ולכן, לדירקטוריון לידקום ולעומד בראשו, איציק אנג'ל, יש משימה גורלית - למצוא את האיש הנכון ולסייע לו להבריא את לידקום. פשוט זה לא יהיה, והזמן, כמו שאומרים, קצר, והמלאכה מרובה. *