איזה קיץ יבש. החום חודר לעצמות. אבל מי אמר שקיץ 2009 יהיה יבש מבחינה ספורטיבית? אם זה אתם, גשו מייד לעשות מקלחת. אבל שתהיה קצרה, אין מים במדינה וגם לא כדאי שתפספסו משהו. בסקרמנטו, דרום אפריקה, שבדיה ולונדון, הקיץ הזה קורה יותר מתמיד. דומה שאת הקיץ הזה, של 2009, היטיב לתאר העיתונאי האמריקאי זוכה פרס הפוליצר, ראסל בייקר, כשדיבר על קיץ, כל קיץ: "אח, קיץ. איזה עוצמה יש לך לגרום לנו סבל ולאהוב את זה". דוגמאות? בבקשה:
עומרי כספי, הישראלי הראשון ב-NBA. אהבנו. כספי הוא הישראלי הראשון שנבחר לליגה ולא מוזכרת לגביו הנקודה היהודית כאמצעי שיכול היה לקדם את הבחירה שלו. הנקודה ההיא, שלא נעים, אבל תמיד רמזה שהחבר'ה שלנו לא מספיק טובים אבל הם נייס ג'ואיש בויז ואם קבוצה מעיר שיש לה שוק "יהודי" תיקח אותם אז יכול מאוד להיות שיהודים טובים, או פחות טובים, יקנו עוד כמה מנויים כדי לראות את התכשיט פרום יזראל. לא אצל כספי. סקרמנטו ויהודים נשמע כמו שחר פאר וטופ 20. זה יכול לקרות אבל זה לא באמת נשמע הגיוני.
אבל הנה בא הסבל. הרי זה לא באמת הישג שלנו. אלא של כספי ומשפחתו בלבד. המאמנים בדרך עזרו, המקורבים קיוו, האוהדים רק רצו שמכבי תנצח. כספי היה זה שסימן מטרה. עם אבא ואמא. ואז עבד. ואז הגיע אליה. אבל בעם ישראל נפל דבר. בסוף השבוע האחרון דיברו כאן על יותר זקפות לאומיות יותר מכל מחלקה אורולגית. וחייב להתלוות לכל הסיפור פסטיבל פרובינציאליות ולאומיות מגוחך. השיא שלו? הנה הוא לפניכם. צח יוקד, מדור הספורט של מעריב מיום ראשון: "4:37 לפנות בוקר בישראל. הרגע בו נשקה ההיסטוריה לכדור הארץ ושמו של עמרי כספי נשמע בחלל המדיסון סקוור גארדן... שלוש שעות קודם לכן התקבלו הדיווחים הרשמיים על מותו של הזמר מייקל ג'קסון. המלך מת. בקצה השני של העולם נולד מלך חדש". מה? אתה בטוח בזה?
אני בטוח שכספי, וגם אתם, רוצים שכספי יהיה רלוונטי גם בנובמבר. אז אולי כדאי לבקש בנימוס מהמתעדים שמלווים אותו בכל צעד לעזוב אותו קצת בשקט. ואולי גם כדאי להפסיק להשתמש במונח "קשוח". פעם זה היה רמז למישהו בלי יכולות. ולכספי יש יכולות. זה בסדר לשים בחלון הראווה שלך את הקשיחות. רק צריך לזכור שכשמישהו ייכנס לחנות, תצטרך הרבה יותר מזה.
בקיץ, גם זה של 2009, השיר שר את עצמו. כל מה שצריך לעשות זה להגיף את התריסים, להדליק את המזגן, לשים רגל על רגל ולצפות בטורניר הטניס מווימבלדון. ולא רק בגלל דודי סלע, שגם במקרה שלו היינו עדים לפסטיבל יציאה מפרופורציה די סטנדרטי במונחים ישראלים. והפסטיבל נמשך כי למזלו הרע של סלע, אך בעיקר למזלנו הרע, הוא פגש בנובאק דיוקוביץ', או שמא נאמר נובאק JEWקוביץ', עם מנהל ישראלי ורפרטואר מילולי שכולל את משפט המפתח "מה נשמע, חומוס, סבבה" מתבקש.
אבל יש גם את המלכה סרינה. ויש את הציפייה להפסד של מארי. כי הבריטים האלה, כשהם מפסידים, הם כל כך חמודים. לא כמו אנה איבנוביץ'. איבנוביץ' פצצת על גם כשהיא בוכה. ולראות את רודיק מול יואיט זה כמו לחזור ולשחק במשחק המחשב שקיבלנו לבר המצווה בו לארי בירד וד"ר ג'יי היו שתי דמויות ירוקות ששיחקו אחד נגד אחד על חצי מגרש. אה, כן, ויש גם העניין הזה עם הפרשנות של שלמה צורף. יבורך ממציא ה-MUTE. גם בגלל הגניחות של השחקניות. אולי די עם זה?
ובין כל אלה, נבחרת הכדורגל האמריקנית היא כנראה האנדרדוג שיוצר הכי פחות סימפטיה בעולם הספורט. כאן הפטרונות ללמד את העולם מתחלפת באמרות על "הזדמנות להתקדם". כאן התגלמות הניצחון כדבר החשוב ביותר הופכת לקבלת הפסדים בכבוד. כאן השחצנות מוחלפת בצניעות. ואפרופו צניעות, מחלקת מודעות האבל של העיתון ביקשה להעביר לקוראים את ההודעה הבאה:
"הלווייתו של הכדורגל הישראלי הי"ד, תצא לדרכה בסביבות אוגוסט ממשרדי ההתאחדות לכדורגל באצטדיון רמת גן, שנמצא ברמת גן. לבקשת בני המשפחה ההלוויה לא תסוקר. גם בגלל שאף אחד לא קנה את מעטפות המכרז לצילום ההלוויה. עם זאת יושב ראש ההתאחדות יצלם את הלוויה במכשיר הסלולרי שלו ויציע העברה בבלו טות' תמורת שינון המשפט 'מכבי פ"ת אימפריה'. יושבים שבעה השבעה שעוד קונים כרטיסים למשחקי הליגה. נציגי 16 הקבוצות, כמניין 12 שבטי ישראל, יישאו את הארון. בארון יהיה העתק של החוזה של יצחק שום, תעודת המאמן של אבי נמני והיציע של הפועל רעננה. הציבור מוזמן, לזפזפ למשחק מהליגה האירופית המועדפת עליו. במעמד ההלוויה יושב ראש ההתאחדות לכדורגל יודיע על זהות המאמן הבא של נבחרת ישראל ויקבור באותו מעמד כל סיכוי העפלה לטורניר משמעותי.
"עם זאת, יכריז יושב הראש בתקיפות כי ישראל תעפיל למונדיאל הבא. וגם ליורו שאחריו. ואם המונדיאל ייערך באירופה היא תעפיל העפלה כפולה. לא נמסר מה יקרה אם היורו ייערך בברזיל. בכל מקרה, משה סיני יישאר בתפקידו. כמו כן ישראל תגיש מועמדות לארח ביציע המזרחי של אצטדיון רמת גן את הפגנות המחאה נגד המשטר האיראני". מפיפ"א נמסר: "פחח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
