"אנשי ההיי-טק יחזרו בעוד 5 שנים להיות עובדי צווארון כחול"

מנשה עזרא, שותף בקרן ג'מיני ואחד הפעילים הוותיקים בענף ההון סיכון המקומי, מודה בטעויות של הקרנות, אבל כואב את תדמיתן השלילית ■ ויש לו גם מסר לא נעים ליזמים

יצועי קרנות ההון סיכון בישראל לא מספיק טובים, אבל ממוצעים. יש ויהיה גם בהמשך קושי לגייס הון לקרנות חדשות, אלא אם נציג משהו שונה".

את הדברים הללו אומר מנשה עזרא, שותף בקרן ג'מיני ואחד מאנשי ההון סיכון הוותיקים בישראל.

עזרא, שהחל את דרכו כיזם, הקים וניהל את WaveAccess, שנרכשה בידי לוסנט ב-1998 תמורת 56 מיליון דולר.

לאחר הרכישה הוא שימש כסגן נשיא בלוסנט, עבר להיות שותף בקרן BRM, בה השקיע בפסעבה ו-Oplus, שרשמו אקזיטים נאים. עם הפיכתה לגוף השקעות פרטי, הוא הצטרף לג'מיני.

עזרא מודאג ממצב ההיי-טק וההון סיכון הישראלי. בשונה מפעילים אחרים בענף, הוא לא רק מאשים את הממשלה או המשבר הכלכלי, אלא גם לוקח אחריות, כאיש הון סיכון, על טעויות שנעשו.

עזרא יכול להרשות לעצמו להטיח ביקורת, כי הוא אחד מאנשי ההון סיכון היחידים בישראל שרשמו תשואות נאות.

במסגרת BRM, עזרא ואלי ברקת, שעומד בראש הקרן, יצרו החזר (IRR) יוצא דופן של 100%.

"העולם השתנה"

"עם אסטרטגיה נכונה, אפשר לעשות כסף מפעילות השקעות בסטארט-אפים", הוא קובע. "נכון שלפעמים יש קונפליקט עם ציפיות של המשקיעים בקרנות (Limited Partners), אבל זה אפשרי".

*מה גרם לירידה בתשואות ההון סיכון?

"זה נבע מכך שעד היום היה בשוק ההון סיכון העולמי יותר מדי כסף, שהלך ליותר מדי חברות שהתחרו זו בזו. אבל ברור שהעולם הזה ישתנה. כבר בדור הקרנות הנוכחי תהיה פחות תחרות ויהיו יותר הזדמנויות".

*מספיק בשביל ליצור תעשייה שתחזיק על כתפיה את הכלכלה המקומית?

"אני מאמין שכן, אם נחזור ליסודות ואם שער הדולר יחזור למקום ריאלי. גם תנאי העבודה צריכים להשתנות. בשנת 1993 הקמתי חברה והעסקתי עובדים במשכורות נמוכות יחסית למה שהם היו יכולים לקבל בחברה גדולה.

"הם באו לא רק בשביל הכסף, אלא גם בשביל האתגר והכיף. עודפי הכספים שזרמו להון סיכון, בישראל ובכל העולם, הפכו את עובדי ההיי-טק מאנשי צווארון כחול לאנשי צווארון לבן. בעוד חמש שנים הם יהיו שוב עובדי צווארון כחול".

*למה שהעובדים יסכימו לזה?

"כי הם יעדיפו שמשכורתם תקוצץ ב-10% מאשר להיות מובטלים. העובדים כבר יודעים שאין כסף. צריך לנצל את המומנטום. הילדים של היום רוצים להיות מהנדסי תוכנה. האתגר של המשקיעים וההנהלות הוא לאתר את העובדים שרוצים להיות שם לא רק בגלל התנאים הכספיים, אלא גם כי הם אוהבים להיות שותפים בפעולה יצרנית. צריך אנשים עם בעירה פנימית".

לעזרא חשוב להדגיש גם שהאחריות היא לא רק על אנשי ההון סיכון והיזמים. לדבריו, "המדינה תיראה אחרת לגמרי אם ההיי-טק ייעלם. הממשלה צריכה לעודד את התחום".

"לא מתעשרים מהון סיכון"

למרות הביקורת על הענף אליו הוא שייך, לעזרא מפריע מאוד הדימוי הלא חיובי שדבק בו.

לדבריו, "ההון סיכון הישראלי מביא מיליארדים לישראל ובכל-זאת סובל מתדמית שלילית. נכון, לא כל הפעילות של הקרנות הייתה מוצלחת במבחן התוצאה, אבל הצלחנו לגייס הון שזרם לישראל, לעובדים ולחברות חדשות".

*אולי התדמית נובעת מכך שהסגנון של אנשי ההון סיכון ניקר עיניים?

"החלום של אנשי ההון סיכון זה להצליח עם חברות ולא להתעשר מדמי הניהול.

"אני לא שומע קריאות לקצץ בדמי הניהול של קרנות הנאמנות שהפסידו מיליארדי דולרים.

"נכון שיש לנו משכורת נאה, אבל לא מתעשרים ממנה. הייתי היו"ר של חברת פסעבה שנמכרה. וכפי שראיתי זאת, ההצלחה שלה הייתה קודם כל הצלחה של העובדים. ייצרנו שם מיליונרים".

*וכך גם אתם.

"קרן הון סיכון מרוויחה מאקזיט מוצלח רק אחרי שההון מוחזר למשקיעים בקרן.

"ב-BRM עשינו שלושה אקזיטים ולא ראינו אגורה. קודם מחזירים את הקרן ואחר-כך אנשי ההון סיכון מתחלקים ברווחים שנשארו, אם נשארו".

*ומה חלקן של הקרנות? איפה הן ישתנו?

"השינוי בחלקו כבר קרה. יש הרבה פחות קרנות ממה שהיו כאן בעבר. הקרנות ששרדו, מצויות כולן בתהליך של ארגון מחדש.

"זה נכון שתעשיית ההון סיכון עשתה שגיאות, אבל למדנו ואנחנו מפיקים לקחים".