משבר המים וענף הנדל"ן: אולי רק פחות ג'קוזי

תקנות התכנון והבנייה מתייחסות לשלושה נושאים הקשורים למשבר המים: חיוב להתקין מיכלי הדחה דו-כמותיים בשירותים (6 ו-3 ליטר), חובה להתקין חסכמים בכל הברזים, ובנוסף חיוב הקצאת שטח קרקע ללא חיפוי בפרויקט, שיאפשר את חלחול מי הגשמים למי התהום

לאחר שבועות של ויכוחים ערים, בימים הקרובים אמורה ועדת המשנה לגיבוש מס הבצורת לקבוע במסגרת חוק ההסדרים את מכסות המים לכל משפחה, אשר מעבר להן ישלמו צרכני המים תעריף הגבוה ב-150% מהתעריף הרגיל. אורי שור, דובר רשות המים, אמר בדיונים כי היטל הצריכה העודפת יחסוך למשק המים כ-60 מיליון מ"ק לשנה, וכי מדובר במכשיר קריטי לטיפול במשבר המים. יצוין, כי מתקן התפלה אחד מסוגל להתפיל כ-100 מיליון מ"ק בשנה.

אולם, כיצד מתמודד ענף הנדל"ן עם המשבר? מתברר כי הצרות של משק המים אינן מטרידות את היזמים והקבלנים בימים שחונים אלה.

אינג' נתן חילו, מנהל האגף הטכני של התאחדות הקבלנים, מציין כי בתקנות התכנון והבנייה קיימת התייחסות לחיסכון במים כבר ארבע שנים. התקנות מתייחסות לשלושה נושאים: חיוב להתקין מיכלי הדחה דו-כמותיים בשירותים (6 ו-3 ליטר), חובה להתקין חסכמים בכל הברזים, ובנוסף, חיוב הקצאת שטח קרקע ללא חיפוי בפרויקט, שיאפשר את חלחול מי הנגר (מי גשמים) למי התהום.

אולם, כל התקנים שעוסקים במים ביחס לבנייה מחייבים על-פי הל"ת - הוראות למתקני תברואה - שמקבילות לתקנות התכנון והבנייה, ואלה מחייבות כל בנייה בהתקנת אביזרים חוסכי מים. אמיר שישה, סגן מנהל האגף לחיסכון במים ברשות המים, מודה שלא ברור אם הדברים נאכפים.

"אני רואה את ועדות התכנון והבנייה ככאלו שצריכות ליישם את חוקי המים ולאכוף את תקני הבנייה החדשה", אומר שישה. "מהרשויות המקומיות אני מצפה להפעיל את הפקחים לאכיפת האיסור של השקיה בצינור לשטיפת רכבים או למשטחים מרוצפים".

בראיון שערך לאחרונה "גלובס" עם דודי מנטין, מנכ"ל תשלובת אלוני, סיפר מנטין כי "ללא ספק משבר המים מחולל שינויים דרמטיים בענף. הבונים, המשפצים וגם היצרנים מתחשבים במשבר ועושים פעולות לחיסכון במים. הג'קוזי, שהיה להיט, נעלם כמעט בשנה האחרונה. כיום גם מעדיפים לרצף בחוץ על פני דשא הזקוק להשקיה".

בריכה לבטלה?

פרויקטים רבים מבטיחים בריכה בכל קוטג' או מגדל. האם משבר המים שינה משהו בביקוש לבריכות? כנראה שההיפך הוא הנכון. עופר טויסטר, שותף במשרד עו"ד יגנס, טויסטר, בירן ושות', אומר כי בתחילה, הדילמה שהייתה לוועדות התכנון והבנייה הייתה האם לאשר בריכות פרטיות. "כיום הרשויות מבינות שבריכות בבתים הינן חלק לגיטימי מהשימוש בחצר או בנכס, ולכן ישנן יותר בקשות לאישורי בנייה", מציין טויסטר. "אני גם לא רואה כיצד העירייה יכולה למנוע שימוש בקרקע לצורך בריכה, אם התב"ע מאפשרת זאת. ניתן אולי לשנות תב"ע ובה יוחלט כי לא ניתן להקים בריכות, אבל זה עלול להוות עילה לתביעות בגין ירידת ערך, לאחר שבעבר התב"ע אפשרה זאת".

בקבוצת מיקוד שערכה לפני מספר חודשים חברת גינדי השקעות לקראת שיווק פרויקט "גינדי רמת אביב", נשאלו אנשים על רשימת מתקנים שהם מעוניינים בה. רוב האנשים פסלו את רעיון הבריכה על הסף. הסיבה הדומיננטית ביותר לפסילה הייתה עלויות הפעלת הבריכה. מבוגרים הסתייגו מבריכה שתהפוך למטרד ולמקור רעש. סיבה שלישית הייתה לכלוך הלובי והמעליות. אף לא אחד מהנשאלים ציין את נושא החיסכון במים.

טויסטר אומר, כי בוועדות נשמעות לעיתים טענות שכנים כנגד מתן היתר לבניית בריכה. לדבריו, בדרך ככל טענות אלו נדחות מהטעם שבריכה אינה עלולה לגרום למטרד. טענה נוספת שעולה בתקופה האחרונה היא משבר המים, אך טויסטר אומר כי כיום ברוב הבריכות יש מערכת ניקוי וטיהור, כך שהן אינן גוזלות כמויות מים משמעותיות.

גם ברשות המים אומרים כי נושא הבריכות אינו מרכיב קריטי בחיסכון במים, משום שמחליפים את המים רק פעם בשנה. "עם זאת, אנחנו ממליצים בתקופת משבר לא לבנות בריכה, בעיקר בשל מראית העין ולא בשל החיסכון".