אופנהיימר: "שיעור האבטלה בארה"ב יישאר גבוה למשך זמן רב"

אמיר ארגמן, אנליסט מבית ההשקעות אופנהיימר טוען שאנו עדיין רחוקים מסיומו של המשבר הכלכלי החמור ביותר שפקד את האנושות מאז מלחמת העולם השנייה. זאת למרות שיעור האבטלה הגבוה שפורסם ביום ה' האחרון, שנחשב כאינדיקאטור מאוחר המגיע לשיאו אחרי תום המשבר.

מטריד לראות כי שוק ההון לעיתים מרשה לעצמו להביט אל עבר נתוני התעסוקה בארה"ב ולהפטיר בקלות ראש: "כן... זה רע, אבל זה נתון שמגיב באיחור", אומר ארגמן.

העובדה כי שיעור האבטלה אכן נוטה להגיע לשיא כאשר המשבר כבר נמצא בשלב מאוד מתקדם, עלולה ליצור שאננות של המשקיעים ולהביא לכך כי לא יעסקו בצורה רצינית בהשלכות של חומרת הנתונים מכיוון שוק התעסוקה. העובדה כי הממשל בארה"ב החליט לשים את הדגש המרכזי לפתרון הבעיה על המערכת הבנקאית ומערכת האשראי עלולה להתגלות כטעות קשה.

להלן גרף של שיעור האבטלה ואובדן מקומות העבודה בארה"ב (2007 עד היום).

כלכלת ארה"ב ביססה את הצמיחה שלה על הצרכן האמריקני, וזה שהצרכן האומלל סופג כעת מכות מכל כיוון תפגע ביכולת ארה"ב להתאושש כלכלית ולחזור לצמיחה. העדר צמיחה או צמיחה מתונה יקשו על חברות לחזור לרווחיות והדבר יוביל לפיטורים נוספים וחוזר חלילה. ברור לכל כי בחצי השנה האחרונה נעשו כל הצעדים להחזיר את המערכת הפיננסית ליציבות וטוב שכך נעשה.

"הבעיה המרכזית היא כי החזרתה של היציבות למערכת לא תורמת בשלב זה מאומה לשיקומו של הצרכן. גם אם תחזור המערכת הבנקאית לתת אשראי (ובשלב זה היא לא!), צרכן חלש, שאינו עובד ובעל רצון הולך וגובר לחסוך לא יעמיד מול עקומת ההיצע של האשראי ביקוש בריא לאשראי".

מנגד תכנית התמרוץ הממשלתית שאובמה הגדיר את אחד מיעדיה יצירת 3.5 מיליון מקומות עבודה מתנהלת, נכון לעכשיו, בעצלתיים. כל האמור לעיל מביא לכך שעד כה כבר איבד המשק בארה"ב כבר כ 6.5 מיליון מקומות עבודה וסימני התיצבות קיימים רק ברמת הנגזרת הראשונה, אך רחוקים מלהעיד כי קיימת התייצבות משביעת רצון.

נציין כי הירידה החדה ביותר במחירי האופציות מאז 1998 מצביעה על התגברות הספקות באשר להתאוששותם של שוקי המניות, כאשר משקיעים רוכשים חוזים "דוביים" בסכומים הגבוהים ביותר מאז קריסתו של בית ההשקעות ליהמן ברדרס.

מדד ה-VIX , שמודד את סטיית התקן הגלומה באופציות על ה-S&P 500, כשסטייה גבוהה מיוחסת לרמת פחד גבוהה מצד המשקיעים, עולה כעת ב-6.6% ל-27.95 נקודות.

"ניתוח מעמיק של הנתונים מצביע על בעיה כפולה. לא די בכך שישנם פיטורים וצמצום בשעות העבודה, אלא הבעיה מוחמרת בכך שכל האינדיקטורים הרלבנטיים מראים כי מי שפוטר מתקשה מאוד למצוא מקום אלטרנטיבי. בכך יש כמובן להעיד כי שיעור האבטלה אמנם יגיע לשיא בעתיד הקרוב או הפחות קרוב, אך מה שכן ניתן לומר זה שהוא צפוי להישאר גבוה ככל הנראה תקופה לא קצרה ולהשפיע על הכלכלה האמריקנית למשך תקופה ארוכה", מסכם ארגמן.