בית משפט השלום בירושלים חייב את תאגיד גוגל העולמי למסור את פרטיו של בעל תיבת דואר אלקטרוני ב-Gmail (שירות הדואר של גוגל), שפרסם לשון הרע במאמר אנונימי, עליו חתם באמצעותה.
זו הפעם הראשונה שבה מחייב בית המשפט לחשוף פרטי גולש, למרות שהעוולה שבוצעה לכאורה לא נעשתה באינטרנט.
החברה התנגדה
גוגל חויבה לחשוף את שמו או את פרטיו המזהים של בעל התיבה, ואם אינם בידיה אז את כתובת ה-IP שלו, וכן את כתובת ה-IP של הגולש שהתכתב עם התובע מתיבה זו.
גוגל, שיוצגה על-ידי עוה"ד חגית בלייברג ואייל ורדי ממשרד גולדפרב, התנגדה לבקשה וטענה כי חשיפת הפרטים בנסיבות אלה היא תקדימית, וכי השלכותיה עלולות להשפיע עליה גם בחו"ל.
אייל אריאל, יועץ התקשורת של המועצה האזורית חבל מודיעין, הגיש תביעת דיבה נגד העיתון "חבל מודיעין שלנו", בגין כתבה אנונימית ומשמיצה שייחסה לו נטילת מיליוני שקלים מקופת המועצה.
אף שפקודת העיתונות מחייבת במפורש בעלי עיתון ועורכו להדפיס בכל גיליון, במקומות בולטים, את "שמו הנכון והאמיתי ואת מקום מגוריו של הבעלים ושל העורך", עיתון זה הסתפק בציון שהמו"ל הוא "ל.ס. הפקות בע"מ", וציון את שמות חברי המערכת, שהסתבר כי הם שמות בדויים. כן נרשם מספר טלפון סלולרי המוביל רק למענה המאפשר השארת הודעות, וכן כתובת הדוא"ל h.modiin.s1@gmail.com.
באמצעות עוה"ד מיכאל דבורין, יצחק בם ועובדיה כהן ממשרד בם-דבורין-כהן ושות', ביקש אריאל לחייב את גוגל לחשוף את פרטי בעל התיבה, כדי שיוכל לתבוע אותו.
פוגעת בשם הטוב
השופט עודד שחם ציין את ההצדקות השונות שניתנו להכרה בחופש הביטוי האנונימי בכלל, וברשת האינטרנט בפרט, אך הוסיף כי גוגל לא הראתה כל תשתית נורמטיבית להכרה בחיסיון חדש, שכן נקודת המוצא מצויה בעיקרון הגילוי. מה גם שבמקרה זה מדובר בפרסום עובדתי המהווה לכאורה לשון הרע, ולא בהבעת דעה.
"מתן הגנה לאנונימיות של המפרסם בנסיבות המתוארות עלולה להוביל לתוצאה בלתי סבירה של היעדר אחריות בגין מעשה, שקיימת אפשרות ממשית כי הוא עולה כדי עוולה אזרחית", ציין השופט.
לדבריו, הטלת אחריות בלשון הרע עלולה אמנם להוות אפקט מצנן ביחס לפרסומים באינטרנט - אך מנגד דווקא חלק מהמאפיינים של פרסום ברשת נוטים להעצים את הפגיעה בשם הטוב.
שחם דגל בגישה המקלה שהתגבשה בפסיקה המחוזית, ושלפיה משהוכחה לכאורה עוולה נזיקית - יש הצדקה לחשיפת פרטי הגולש.
במקרה זה, הדגיש, כלל לא מדובר בחשיפת מידע על גולש באינטרנט. "מדובר בכתובת דואר אלקטרוני שעיתון בחר לעשות בה שימוש ככתובתו. הפרסום עצמו לא נעשה באינטרנט כי אם בעיתון מודפס. צודק המבקש בטענתו כי לעניין זה אין הבדל בין שימוש בכתובת דואר אלקטרוני, בתא דואר או בכל דרך אחרת. במצב זה, נחלש במידה ניכרת משקל השיקולים הנוגעים לאנונימיות המפרסמים באינטרנט, ומתחזקת עוד יותר ההצדקה להורות על מסירת המידע המבוקש".
שחם דחה את טענות גוגל לפגיעה בפרטיות מחזיקי תיבות Gmail, מפני שמדיניות הפרטיות שלה עצמה היא מסויגת למקרה שתחוייב למסור פרטים בצו בית משפט, ומשום שלא הוכח כי עצם זהות בעל התיבה הוא מידע הנוגע ל"ענייניו הפרטיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
