אלוהי הדבורים הקטנות

העיתונים הגדולים מיהרו לעדכן את הציבור בתופעה שהדאיגה לא רק את חובבי הדבש. הרי הדבורים אחראיות להתרבות של מגוון אדיר של סוגי של צמחי נוי ומאכל. חיים ללא דבורים, פירושם גם מחסור בתפוחים, ברוקולי, שקדים ועוד.

כמו תופעות מסתוריות רבות, גם זו הגיעה למעמד של קאלט, עד שהחל להתגלות הסיפור האמיתי: הדבורים עפות מהכוורת כדי למות, כשאלה שנותרות בכוורת, חולות בדרך-כלל במחלות מסוגים שונים.

ב-2007 העלו חוקרי הדבורים את ההשערה כי האשם העיקרי בתופעה הוא אחד הווירוסים שהתגלו בשכיחות גבוהה בכוורות החולות - וירוס IAPV. הם האמינו כי הווירוס הזה פועל כמו וירוס האיידס של בני האדם - מחליש את הדבורים והופך אותן פגיעות למגוון זיהומי משנה, מהן מתות הדבורים בסופו של דבר.

אייל בן חנוך הכיר את הנושא מן הטלוויזיה האמריקנית ולמרות שלא היה בעל רקע בתחום, הוא החליט לחפש אחר פתרון. הוא חבר לניצן פלדי, בעל תואר שני מן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, עם התמחות בדבורים.

פלדי לא עסק באותה התקופה בחרקים, אלא בביוטק מתחומים אחרים. השניים הקימו יחד את חברת Bee-Logics.

בדומה לרוזטה

החברה ביצעה סקירת פתרונות בתחום וזיהתה כי המזור יכול להגיע מהטכנולוגיה החדשנית לתחום התרופות, ה-RNAi. זהו אחד התחומים מעוררי התקווה ביותר בשוק הפארמה של בני האדם, אך עד היום נעשה בו מעט שימוש בו לתחום הווטרינרי, בעיקר בשל עלויות הייצור.

"לחברת מונסנטו יש פתרון של שינוי שנוצר בצמח באמצעות RNAi כדי להגן על הצמח מפני חרקים, אך הם אינם מצליחים עדיין להגיע ליעילות של חומרי ההדברה הרגילים", מדגים פלדי.

ה-RNAi הם חלבונים אשר מפעילים או משתקים את הפעילות של חלבונים אחרים בגוף. חברת Alnylam, שעוסקת בתחום, כבר נסחרת בשווי של 680 מיליון דולר.

בישראל, למשל, פועלת חברת רוזטה, אשר מתמקדת ביישום יכולות ה-RNAi לתחום האבחון. ואולם, כיוון שהתחום חלוצי והרגולציה ארוכה, אין עדיין תרופות RNAi בשוק.

Bee-Logics, לעומת זאת, כבר הצליחה להגיע עם המוצר שלה לשלב המקביל לניסויים קליניים רב-מרכזיים בתחום התרופות, בזכות תהליך הרגולציה הקצר יחסית של התחום הווטרינרי. "ערכנו ניסויי שדה גדולים במוצר, אשר בינתיים הסתיימו בהצלחה", אומר פלדי.

ועכשיו לשרימפס

המוצר קיבל מעמד של "תרופת יתום" וטרינרית, כלומר תרופה למחלה שאין לה היום פתרון ולכן היא נבחנת על-ידי הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, במסלול מקוצר ותקבל הגנות שונות כאשר תגיע לשוק.

בניגוד לתרופות ה-RNAi המפותחות עבור בני אדם, המוצר של Bee-Logics אינו מתמקד בגנים של הדבורה, אלא בגנים של הווירוס התוקף אותה ומתערב בהתבטאותם.

"מערכת העיכול של הדבורה בנויה אחרת מזו של האדם. אין בה פירוק משמעותי של ה-RNAi. לכן הדבורים יכולות לצרוך את החיסון בבליעה", אומר פלדי.

זאת, בניגוד למה שאפשרי בבני אדם. "החלבון מתרבה בכלי הדם של הדבורה ובמפגש עם הווירוס, הוא חותך אותו ומונע ממנו להתרבות. הוא לא חייב להשמיד את הווירוס. מספיק שימנע את התרבותו כדי שיד מערכת החיסון של הדבורה תהיה על העליונה".

החיסון פותח בשיתוף עם פרופ' איתן גליק. חלק משמעותי בפתרון הוא שיטת הייצור של המוצר, שפותחה על-ידי פלדי החברה טוענת כי היא מצליחה להגדיל משמעותית את כושר הייצור של המוצר ולהקטין את העלויות. לולא שיפרה החברה את הפרמטרים הללו במספר סדרי גודל לעומת הקיים היום, הפתרון לא היה מעשי או כלכלי, אומר בן חנוך.

החברה בחרה שלא לרשום פטנט על שיטת הייצור הזו, אלא להסתיר אותה כסוד מסחרי. "פטנט קל לעקוף וקשה לאכוף", מסביר פלדי.

את החברה הקימו בן חנוך, שמשמש כמנכ"ל שלה ופלדי ב-2007 בהשקעה של 50 אלף דולר. במהלך 2008 גייסה 1.5 מיליון דולר נוספים, בעיקר ממשקיעים פרטיים אשר מצויים בתחום החקלאות בכלל והדבורים בפרט.

הפיתוח הייחודי שלה יכול להיות רלוונטי לא רק לדבורים, אלא למגוון שימושים. ניתן להשתמש בו כדי להגן על יצורים פגיעים נוספים החשובים לבני האדם, למשל שרימפס או תולעי משי, מסבירים בן חנוך ופלדי, וכן ייתכן שניתן יהיה לפתחו בהמשך כך שישמש להגנה על בני אדם מפני מחלות שונות של חרקים וכן מפני החרקים עצמם. *

הטכנולוגיה הומצאה ופותחה על ידי פרופ' אילן סלע מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, וניתנה ברישיון לחברת ביולוג'יקס על ידי יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה.