ישראל מנסה לעניין את הבנק העולמי בטכנולוגיות לניצול מים

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

ישראל חשפה בפני הקהילייה הבינלאומית את מומחיותה בתחומי ניצול מקורות מים בוועידה במטה הבנק העולמי בוושינגטון שנערכה אתמול (ד').

במוקד הוועידה הועמדו פעילויות וטכנולוגיות של מיזם ניו-טק (NEWtech), תכנית ממשלתית ישראלית לקידום טכנולוגיות מים תעשיתיות, במטרה לשווק את הידע המצטבר הגדול של ישראל בתחומי ניצול מים וניהולם ללקוחות גלובליים.

מזה עשרות שנים מפיצה ישראל טכנולוגיות מים ברחבי תבל באמצעות המחלקה לשת"פ בינלאומי (מש"ב) במשרד החוץ, אך בניגוד למודל של מש"ב, שתוכנן בעיקר להפיק תועלת מדינית מהפצת הידע, מטרת הוועידה אתמול היתה "קידום ביזנס", כדברי אוהד כהן, הנספח המסחרי בשגרירות ישראל בוושינגטון, אחד ממארגני הכנס.

"הוועידה נועדה לקדם את המוניטין הבינלאומי של ישראל כפותרת בעיות בניהול מים", אמר כהן בראיון ל"גלובס". "ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בתחום זה, אם לא המדינה המובילה, ויש לה מה להציע לעולם. מבחינה מסוימת, הכנס בבנק העולמי היה קדימון לוועידת המים הגדולה ווטק (WATECH), שמתוכננת להיערך בת"א בנובמבר. אנו רוצים להביא לישראל משלחת של מקבלי החלטות בבנק ובמדינות שמשתמשות במימון של הבנק להשקת פרוייקטים הקשורים בניצול מים. הכנס בבנק העולמי נועד לעורר בהם את התיאבון".

עודד דיסטל, מנהל תכנית ניו-טק, אמר לגלובס, כי הכנס במטה הבנק, שנמשך כחצי יום בלבד, היה הצלחה גדולה. "רצינו למצב את ישראל כמקור של ידע וחדשנות בתחומי ניצול מים, ולעורר עניין לקראת ועידת המים בת"א; שתי המטרות האלה הושגו", אמר דיסטל.

"בטווח הארוך, המטרה היא, כמובן, לחתום על חוזים לפרויקטים במדינות שמקבלות שירותי מימון מהבנק", הוסיף דיסטל. "אבל אנחנו מכירים בעובדה שהבנק העולמי הוא מערכת ביורוקרטית מסורבלת, כמו כל ארגון גלובלי שמגלגל סכומי כסף ענקיים. בכל זאת, מבחינת ישראל הבנק מהווה פוטנציאל גדול מאוד לצמיחת תעשיות המים בישראל".

לדבריו, כ-70% מצריכת המים הגלובלית מנותבת לחקלאות, אבל השקיה בטכנולוגיית טפטפות, אחד מהתחומים שבהם מצטיינת ישראל, מנצלת רק 6%, 7% מכלל צריכת המים בעולם. ברוב חלקי תבל משקים שטחים חקלאיים בהצפה, שיטה בזבזנית מאוד. "ברור איפה שהתחום נמצא בחיתוליו, ולחברות כמו 'נטפים', אחת מהחלוצות העולמיות בטכנולוגיית השקיה בטפטפות יש פוטנציאל גדול לצמיחה", אומר דיסטל.

לישראל יש גם מוניטין חזקים בשימוש במים מושבים (מי קולחין), כלומר מי שפכים שעברו טיהור ומנוצלים לצרכים חקלאיים, ובפרוייקטים של התפלה.

ב-2008, רשמו חברות מים ישראליות הכנסות בשווי 1.4 מיליארד דולר מיצוא ידע, טכנולוגיות ושירותי ניהול מים. ב-2009, מסתמנת מגמה חדשה: במקום השקעות כבדות בתשתיות צנרת, נרשמות השקעות חכמות בשדרוגי מערכות, וזה היבט שחברות ישראליות מצטיינות בו.

אהוד כהן אמר, כי הנספחות המסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון עומדת להעסיק במשרה מלאה איש קשר שינסה לפשט מגעים בין חברות ישראליות לבין הבנק העולמי, במאמץ לסייע להן לפרוץ את החומה הביורוקרטית של הבנק.

"חברות ישראליות רבות, בעיקר בגודל בינוני, בכלל לא חושבות על כיוון הבנק העולמי", אמר כהן. "אנו רוצים לסייע להן לחצות את התהום המנטלית הזו. בוושינגטון יש משרדים רבים שמתווכים בין חברות זרות לבין מוסדות פיננסיים בינלאומיים. הן גובות רבבות דולרים בעד השירות. אנו ניתן אותו בחינם".