חלוץ על מלחמת לבנון: "דרך הפעולה התגבשה אצלי לאורך זמן"

(עדכון) דן חלוץ "שורשיה של 2006 נטועים במאי 2000 - הנסיגה החד צדדית הייתה נכונה. הבעיה הייתה מדיניות אי פעולה שאומצה אחריה. תוצאתה הייתה תגובה מהוססת על מעשי טרור בגבול"

במסגרת יום עיון מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שלוש שנים אחרי פרוץ מלחמת לבנון השנייה, אמר הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ: "בשלוש השנים האחרונות סורר שקט מוחלט בגבול הצפון שלא זכור כמותו מאז שנות השבעים. תוצאות המלחמה נקנו במחיר חייהם של אזרחים ושל חיילים, בכאבים של פצועים ושכולים. ליבי איתם", אמר.

"אני מבקש להעיר", אמר חלוץ, "גבורתם של הלוחמים עומדת בפני עצמה. כריכתה בליקויי הדרגים שמעליהם, שחלקם משרתים בצה"ל, היא דבר שלא יעשה ולא נעשה מעולם".

"זכינו להרבה פרשנות וביקורת. ידעו לחזות במהלכה של המלחמה, בחוסר הצלחה, את התפתחות הדברים. לקח לאומי נוגע למידת הצניעות הנדרשת באשר ליכולת שלנו כפרטים וכחברה, להעריך דברים שבחלוף זמן מקבלים משמעות אחרת".

"הישגי מלחמה נמדדים בראש ובראשונה במציאות שאותה היא יצרה וביישום מדיני של תוצאותיה. במלחמת לבנון השנייה היו הישגים והצלחות, ליקויים וכישלונות, כמו בכל מלחמה קודמת", הוסיף.

"מהלך התחקירים היה נוקב ועמוק. הרבו לדבר על כישלונות מערכתיים ואישיים והיו כאלה, אך מיעטו לציין את ההישגים. שורר שקט, זו עובדה. הנפיצות היא סוג של הערכה. המזרח התיכון כולו נפיץ. איכותה של הערכה זו שנשמעת ע"י גורמים רבים. כמו התחזית שהחיזבאללה ינצח בבחירות, או שהשקט לא ישרור אפילו חודשיים".

"שורשיה של 2006 נטועים במאי 2000"

"שורשיה של 2006 נטועים במאי 2000. הנסיגה החד צדדית הייתה נכונה. הבעיה הייתה מדיניות אי פעולה שאומצה אחריה. תוצאתה הייתה תגובה מהוססת על מעשי טרור בגבול. זאת בניגוד להצהרות אחרי מאי 2000. החל מהצהרות ומעשים לאחר חטיפת החיילים באוקטובר 2000. תגובותינו המהוססות נלמד ע"י החיזבאללה. הוא המשיך להלך על הסף כמו אדוניו האיראנים בנושא הגרעין, תוך שהוא מצליח להרדים אותנו בתהליך איטי ושיטתי".

"דרך הפעולה התגבשה אצלי לאורך זמן. היא לא נולדה ביום החטיפה. הרעיון היה באמצעות פעולה מעבר לצפיות לדחוק את החזבאללה מעבר לפעולה כזו".

"אפשר היה להמשיך לטמון את הראש בחו"ל. אפשר היה להמתין. במציאות של אז, לא הייתה מאושרת ומתממשת תגובה מאוחרת".

"גם היום הייתי חוזר וממליץ על אותו דפוס פעולה. פעולה רחבה באש שלוקחת בחשבון גם מהלך קרקעי. ההחלטה של ממשלת ישראל ב 2006 הייתה נכונה וצודקת. מנהיגות אינה נמדדת ביכולת להתחמק מקבלת החלטות, אלא בהתמודדות, ובקבלה של החלטה ונכונות לשאת באחריות באופן אישי לטוב ולרע", הוסיף חלוץ.

"תפיסתי את הזירה הלבנונית גובשה עוד לפני שמוניתי לרמטכ"ל. בבסיסה עמדה הגישה של פעולה בעוצמה גבוהה, הרבה יותר מציפיות היריב. תפיסה שעלינו לפעול בנחישות, בעוצמה לפעמים כאילו "בעל הבית השתגע". הדבר אושר ע"י ממשלת ישראל והיו בה 3 שרי ביטחון בעבר באותה עת. אם אנו מבקשים לבדוק את מלחמת לבנון על פי קריטריון השקט, נמצא שהיא לא נופלת בהישגיה מהמלחמות הקודמות. זהו אינו המדד הקובע".

"יש למצוא סרגל ייחוס שיאפשר בדיקה אובייקטיבית. אין סרגל כזה. לכל מלחמה היו מאפיינים שונים היריב, מערכת מדינית, אמצעים בהם נעשה שימוש, סוג האויב ועוד. המבחן המשמעותי הוא מבחן ההישגים מול המטרות והתוצאות המדיניות אסטרטגיות שהיו למלחמה זו. ביקרות היא לגיטימית אבל לא ניתן לבחון פעולה על סמך מטרות שלא היו לה.
החלופה שלא נבחרה הינה תמיד החלופה הטובה ביותר, יתרונותיה התיאורטיים אינם נבחנים במבחן המעשה".

"מלחמת הטרור מטבעה היא מלחמת התשה שדורשת התמודדות ייחודית, אבל גם זמן. הרבה זמן. מרבית העימותים בעולם סובבים סביב מלחמות של מדינות סביב ארגוני גרילה וטרור. בעשורים האחרונים מתחוללים מספר עימותים שסופם לא נראה באופק אפגניסטן, עיראק, אצלנו".

"ראוי שנכניס את הדברים לפרופורציה כאשר אנו מדברים על עצמינו. בכל המקומות ההכרעה מתמהמהת. כך היה במהלך של שש שנות לחימה במאבק בטרור בישראל. נכון שנבחן את מושגי ההכרעה והניצחון ונגבש את עמדתנו בהקשר לכך בעימותים מסוג זה".

"היציאה למלחמת לבנון השנייה הייתה מול מטרות מוגדרות מראש ומוגבלות. היה לנו ניסיון לשנות את המציאות הפוליטית בלבנון. הישג אחר היה דורש פעולה אחרת שהיה גורם לנו להתבוסס שוב בבוץ הלבנוני".

"עמדתי להתייחס ללבנון כמקשה אחת לא התקבלה. היו מקרים שלא הצלחתי לשכנע את הדרג המדיני למלחמה". חלוץ אף ציין את הטעויות כפי שהוא רואה אותן.

הטעויות לשיטתי:

1. לא גייסנו מילואים במועד המתאים על מנת ליצור איום בפעולה קרקעית
2. ליקויים בשיח בין דרגי הפיקוד
3. הזנחה מתמשכת של רמת הכשירות של הדרג הלוחם
4. מוכנות העורף האזרחי על כל רשויות השונות בכללים של צה"ל.
5. רמת ציפיות גבוהה

המטרות שהוצגו ואושרו:

1. העמקת ההרתעה
2. הפסקת הטרור מתחומה הריבוני של לבנון על ישראל
3. פגיעה משמעותית בחיזבאללה
4. שליטה ביטחונית בדרום לבנון של הממשלה הלבנונית
5. הפעלת לחץ על החיזבאללה להשבת החטופים
חשבתי שלא ניתן להשיב את החטופים באמצעות כוח.
6. לשמור על סוריה מחוץ ללחימה

"בהקשר לתוצאות אחרי שלוש שנים, בואו נבחן את התכלית האסטרטגית. אני לא משתמש במילה ניצחון על מנת שלא לברוח מהביקורת שבחלקה הייתה צודקת. עם כל הכבוד לאלה שישבו ביציע, לא כל מה שנאמר היה על בסיס מקצועי. היו גם סיבות אחרות ולא אכנס אליהם".

"חיזבאללה חטף מכה חסרת תקדים. גם לנו היו נפגעים. החיזבאללה לא יושב על הגדר. מערך הרקטות הושמד, העורף הלוגיסטי נקבע, רובע דחאייה נפגע קשות. הממשל הלבנוני פרש את חייליו בדרום לבנון בנוסף לחיילי הכוח הרב-לאומי".