סיוה תתקשה להפוך לחברה גדולה - אבל העתיד נראה די מבטיח

אין כמו אסון טבע - או המינוח העסקי המקביל "כוחות השוק" - כדי להדגיש את ההזדמנויות שנוצרות מבעד לדרוויניזם הטבעי של העולם הטכנולוגי. באוקטובר האחרון בישרה ענקית השבבים פריסקייל (Freescale), כי היא משנה כיוון ו"מחפשת אופציות אסטרטגיות לפעילות השבבים המיועדים לטלפונים ניידים". פריסקייל, שאחד מנכסיה הגדולים הוא הטלפונים הניידים של מוטורולה (ממנה הופרדה בספין אוף לפני חמש שנים), הרגישה שהמשך ההשקעה האינטנסיבית שהיא נדרשת לבצע בתחום פשוט אינו משתלם.

ההודעה של פריסקייל לא הפתיעה. מזה תקופה ארוכה שמוטורולה סובלת מהידרדרות הביקושים לטלפונים מתוצרתה. את השנה הנוכחית צפויה החברה לסיים עם נתח שוק של 5% בלבד משוק הטלפונים, לעומת נתח של 22% בשנת 2006. פריסקייל, שמוטורולה הייתה הלקוחה היחידה שלה, איבדה נתחי שוק בהתאם, וירדה אשתקד לנתח של 4% משוק השבבים לטלפונים ניידים, כך לפי חברת המחקר iSupply - נתון הממקם אותה הרחק מאחורי המתחרות קוואלקום או TI.

אך פריסקייל לא לבד. מספר חודשים לפניה, הודיעה המתחרה TI כי היא מעוניינת בשינוי אסטרטגי בפעילות השבבים המקבילה. TI ניסתה למכור את החטיבה, וכשלא הצליחה, הודיעה על הפסקת הפעילות עד 2012. שתי החברות החליטו כי המשך ההשקעה בתחום - אספקת מעבדי אותות דיגיטליים (DSP) | לעיבוד הקול והמדיה הנקלטים בטלפון הנייד - אינו אטרקטיבי.

ואכן, שוק מעבדי ה-DSP, המיועד לטלפונים סלולריים ולהתקנים ניידים, עובר טלטלה. הפונקציה המרכזית שסיפקו המעבדים בטלפונים סלולריים היא מעבד ה-| Baseband, שדומה פונקציונלית למודם רגיל, ומטפל בנתונים הנקלטים ומשודרים מהטלפון הנייד. במקור, תפקיד מעבד Baseband היה לטפל בקול בלבד, אך עם התפתחות הטכנולוגיה הוא נדרש להתמודד גם עם מדיה מורכבת יותר כמו תמונות וגם וידאו.

התוצאה היא מורכבות גדלה והולכת שנדרשת בפיתוח המעבד, ובהתאם גדלות העלויות. בחברת TI ובפריסקייל יודעים להסביר את היציאה מהתחום בהשקעות שנתיות נדרשות בהיקף של 200 עד 300 מיליון דולר לצורך המשך הפיתוח, וזאת בשוק ששוויו הוערך אשתקד ב-9 מיליארד דולר, ומול מתחרים זולים מהמזרח שהביאו לירידת מחירים חדה של המעבדים. מנגד, כמות הטלפונים הנמכרים עולה בקצב דו ספרתי מדי שנה, ובכל אחד מהם יש צורך במעבד Baseband ובטכנולוגיית ה-DSP.

"נהנים מהגידול בכמויות"

וכאן אנו מגיעים לזווית הישראלית. TI ופריסקייל יושבות בקצה השני של העולם, אך התרחקותן משוק מעבדי Baseband לטלפונים ניידים גרמה להתרגשות גדולה בהרצליה פיתוח. במשך השנים הייתה חברת סיוה (Ceva), שמפתחת טכנולוגיה המוגנת בזכויות יוצרים (IP) לעיבוד אותות דיגיטליים, מחוץ לרדאר של הענף וגם של שוק ההון. במשך עשר השנים שעברו מאז הקמתה, אוספת החברה סנט לסנט, מטפסת לאט בסולם ההכנסות והרווחים, ולמרות שהסיכוי שתהפוך ל"חברה גדולה" אינו קיים - לפחות במודל הנוכחי - היא מצטיירת כאחת החברות הישראליות שהעתיד הקרוב נראה די מבטיח עבורן.

לסיוה יש מודל הכנסות שמבוסס על מכירה חד פעמית של רישיונות שימוש בטכנולוגיה, וקבלת תמלוגים מכל מכירה של מוצר המסתמך עליה. מודל זה מאפשר לחברה ליהנות מהאפסייד שצפוי בעולם מעבדי Baseband כתוצאה מהגידול בביקושים והאדישות למחיר. "לנו לא אכפת מה העלות של הטלפון הנייד או של השבב. אנו מסתפקים רק בכמה סנטים", אומר ל"גלובס" יניב אריאלי, סמנכ"ל הכספים של סיוה, "וכך, אנחנו נהנים מהגידול בכמויות". סיוה נסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של 164 מיליון דולר, וכמנכ"ל החברה מכהן גדעון ורטהייזר.

סיוה מקבלת 5 עד 10 סנט על כל שבב שנמכר עם IP מתוצרתה, אך כשמדובר בנתח שוק של 13% ב-2008, וצפי ל-20% משוק של 1.1 מיליארד התקנים ניידים עוד השנה, מדובר על מספרים משמעותיים יחסית. סיוה סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם הכנסות של 9.5 מיליון דולר, כש-40% מתוכם הגיעו מתמלוגים, שיעור שבשנת 2010, כך מעריכים בבנק ההשקעות ויליאם בלייר, עתיד לעקוף את ההכנסות ממכירת רישיונות, פעילות הליבה של סיוה.

שמות הלקוחות של סיוה לא יגידו הרבה למי שמחוץ לעסקי השבבים - ST Ericsson, NXP, אינפיניון, ברודקום, מארוול ואחרות, שמוכרות שבבי ה-DSP המבוססים על הטכנולוגיה של סיוה. עם זאת, הלקוחות של חברות השבבים הללו, שמיישמות את ה-IP של סיוה בחלק מהטלפונים מתוצרתן, מחזיקות ברוב שוק הטלפונים הניידים, וכאן מדובר על סמסונג, LG, סוני-אריקסון, נוקיה, ואפל עם ה-iPhone.

לזוז מהמקום הבטוח

לצד המודל העסקי, צריך לזקוף לזכות סיוה את היכולת לייצר מעבד DSP יותר טוב משל המתחרות. סיוה, שהוקמה במקור כספין אוף של חטיבת הקניין הרוחני של די.אס.פי.ג'י, מגיעה עם קרוב ל-15 שנה של ידע בתחום מעבדי DSP. התמחות החברה מאפשרת לה לספק טכנולוגיה שמתאימה לעולם החדש בו מתחברים הטלפונים הניידים והתקני המחשוב לעולם המדיה. "זה זמן של שינויים, וסיוה נמצאת במקום הנכון כדי ליהנות מהם", טוען אניל דוראדלה (Anil Doradla), אנליסט בבנק ההשקעות ויליאם בלייר, שותפו האסטרטגי של פועלים שוקי הון.

הפיתרון של סיוה אטרקטיבי בעיקר במונחי מחיר, גם בשורה התחתונה של המוצר וגם ביכולת ניהול טובה יותר של האנרגיה, שנמצאת בחיסרון תמידי בהתקנים ניידים. מעבר לכך, מספקת סיוה מעבדי DSP המיועדים לפונקציות של מולטימדיה במכשירי אלקטרוניקה כמו ממירים, מכשירי וידיאו, מכשירי DVD, מחשבים ניידים, התקני מולטימדיה ניידים (MP3/MP4), טלוויזיות, וגם קונסולות משחקים.

כניסה להתקנים אלו דורשת מסיוה לזוז מעט מהמקום הבטוח - אותו מעבד Baseband - לעבר "המוח" של התקן המולטימדיה או המחשב, מעבד האפליקציות (Application Processor), שמנהל את פעילות המולטימדיה והתפעול. בתוך מעבד זה יש גם ליבה קטנה של DSP המיועדת לטיפול בזמן אמת בווידיאו, קול ותמונות, ושם רואה סיוה את ההזדמנות הגדולה. הזדמנות זו רלוונטית בעיקר לטלפונים החכמים או התקני המחשוב הניידים, שיוצאים כעת לדרך עם תקשורת בפס רחב, יכולות מולטימדיה מתקדמות ומחיר זול.

עם זאת, עם כל הכבוד לידע של סיוה ולתנודות המרגשות בשוק שבו היא פועלת, הרי שהכוחות שפועלים בעולם השבבים והתקני המחשוב הניידים גדולים על החברה בכמה מספרים. מדובר בסביבה מובהקת של חברת ARM, ספקית טכנולוגיה למעבדי אפליקציות ששולטת בנתח של כמעט 90% משוק הטלפונים הניידים. ARM לא מספקת פתרון DSP מלא, אך תומכת ביצרניות השבבים והטלפונים שרוצות לפתח ליבת DSP להרצת יישומי המולטימדיה מתוצרתן.

רכישת טכנולוגיה או בכלל מכירה?

"התחרות העיקרית שלנו היא מול פיתוחים פנימיים של החברות הפעילות", מתווה אריאלי את אופן החדירה לשוק, "האתגר הוא לשכנע את החברות שהמוצר שלנו יותר זול".

*שאיפה גדולה, לא?

אריאלי: "גם במעבדי ה-Baseband היו לנו שאיפות. לא ראינו את עצמנו לפני כמה שנים גדלים מנתח של 4% מהשוק לנתח של 14% כיום. אין ספק שהכניסה לתחום מעבדי האפליקציות הוא המקום לחפש בו צמיחה".

את החדירה לשוק החדש התחילה סיוה לפני תקופה קצרה, אך לפני כשבועיים קיבלה חיזוק. חברת טסרה (Tessera) הודיעה על יישומי המדיה שירוצו על טכנולוגיית DSP של החברה הישראלית, מעין התחלה של פיתוח אקו סיסטם שאמור לספק ערך מוסף וכך ימשוך לקוחות פוטנציאליים. מעבר לכך, משוכנע אריאלי כי בתוך זמן לא רב יהיה ה-IP של סיוה גם בתוך מעבדי DSP של מחשבי Netbook (מחשבים זולים וקלים המבוססים על חיבור לאינטרנט), שעבורם מספקות אינטל וחברת NVidia את ערכות השבבים.

שתיהן, מעריך אריאלי, יקבלו מעבדי DSP מ- ST Ericsson - לקוחה ותיקה של סיוה. "בעקיפין, אפשר כבר להסתכל עליהן כלקוחות שלנו", אומר אריאלי, ומעריך שזה יקרה תוך שנתיים עד שלוש שנים.

האתגרים הללו מעלים ספקולציות לגבי קופת המזומנים של סיוה, שעומדת כיום על 85 מיליון דולר. החברה ביצעה בחודשים האחרונים רכישה עצמית של מניותיה בהיקף של מספר מיליוני דולרים. "כרגע רכישה עצמית של המניות היא השימוש המתאים ביותר", קובע דוראדלה, "רכישה אסטרטגית של טכנולוגיה יכולה להיות רעיון טוב, אך רק אחרי Buyback".

אריאלי מעט יותר נחרץ בנושא. "השאלה הגדולה היא איך אתה מוצא את הכלה המתאימה", הוא אומר, "בכל מיזוג ורכישה שנרצה לעשות, צריך מאוד להיזהר שלא להרוס את המומנטום של הרווחיות".

ומה באשר לאופציה שסיוה תירכש? דוראדלה רואה מספר אפשרויות, כשדווקא חברות השבבים הגדולות, דהיינו הלקוחות כמו ברודקום, סמסונג או אפילו NVidia, ירצו את הטכנולוגיה והפוטנציאל של סיוה בתוך הבית, לקראת השינוי בעולם ההתקנים הניידים. אריאלי קצת פחות נלהב. "אם אתה רוצה למכור את החברה, צריך למצוא את הנקודה הנכונה בשביל לעשות זאת. אני מרגיש שאנחנו רחוקים משם. תוך שלוש שנים אנחנו יכולים להחזיק 30% עד 50% מהשוק. בוא נחכה שנהיה אחד השחקנים הגדולים", הוא מסכם באופטימיות.