"נבו" הוצאה לאור ובעליה, אלי נבו, עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את לשכת עורכי הדין לאפשר לעיין בפסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים בלשכה, ולפרסמם לציבור לאחר שיושמט מהם כל פרט האסור בפרסום, בדומה להליכים המתקיימים בערכאות שיפוט אחרות.
באמצעות עוה"ד ד"ר אביעד הכהן וישעיהו אברהם נטען כי לאחר שנים בהן הגילדה הגנה על חבריה ופעלה במחשכים, תוקן החוק ב-2008 ונאמר בו: "הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין", אלא אם בית הדין אסר פרסומו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
אולם, לטענת נבו, הלשכה פועלת כאילו לא תוקן החוק, והיא בוחרת בהפצה סלקטיבית של פסקי דין משמעתיים, הנמסרים רק ל"מקורביה" ו"אנשי שלומה", ובראשם ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, "שעימה יש לה מערכת קשרים ענפה, היסטורית ושמא גם מסחרית".
הלשכה חייבת להציב קריטריונים אחידים, ברורים וגלויים לכל, שיקבעו מהי הדרך שלפיה מוחלט אילו פסקי דין לפרסם ואילו דינם להיגנז, כך נטען.
השופטת אילה פרוקצ'יה הורתה ללשכת עורכי הדין וכן להוצאה לאור שלה להגיב לעתירה בתוך 30 יום. (בג"ץ 5491/09).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
