חיים שני לא יציל אותנו

מינויו של חיים שני, מנכ"ל נייס, לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר, מעורר תקוות רבות בקהילת ההיי-טק וההון סיכון המקומית. "סוף-סוף", אומרים בכירים בענף, "אפשר יהיה לדבר עם גורם במשרד שמבין על מה אנחנו מדברים".

הפעילים בענף מקווים שבשלב ראשון הם יוכלו לדבר עם שני, כמי שמכיר את הענף הזה מלפני ולפנים. ההיכרות של שני עם התחום אינה רק מנייס. לפני-כן, היה סגן נשיא באפלייד מטריאלס ישראל, וגם שימש בתפקידים בכירים בחברות אורבוטק וסאיטקס.

אבל, התסכול של אנשי ההיי-טק וההון סיכון מבחינת האינטראקציה מול השלטון ובמיוחד מול משרד האוצר, נובעת גם מסיבות פרקטיות מאוד. לדעת רבים מהם, מאחר שעד היום לא היו באוצר אנשים שהבינו את חשיבות הענף לכלכלה הישראלית, לא פתחו שם בקלות את הכיס כדי לתמוך בתעשייה שמצויה במשבר.

אין ספק, לשני יש מטען חיובי בנוגע לקהילה שממנה הגיע. אבל בנוגע לפתיחת הכיס, מוטב להיות מעט זהירים בתקוות. ההיי-טק הישראלי מבקש מהממשלה להתערב במטרה להקל עליו את המשבר, בעזרת עידוד משקיעים זרים ומקומיים להשקיע בהון סיכון באמצעות עירבונות, ביטחונות והקלות מס.

אבל, הרי הוא לא התחום היחיד המידפק על דלתות האוצר. עכשיו יש לחכות ולראות אם נוכחות של איש היי-טק לשעבר במוקד כוח מרכזי באוצר תסייע גם בהקצאת הכספים לענף.

קלינטק מתאים להון סיכון המקומי?

האם קרנות ההון סיכון מסוגלות להצליח להוביל את ההשקעות בחברות קלינטק? התשובה עדיין לא ברורה, אבל נראה שהמשבר מרחיק את התחום מהישג ידן של קרנות אלו.

למרות שברבעון השני של השנה נרשמה עלייה של 12% בהיקף ההשקעות ההון סיכון בחברות קלינטק, עדיין מדובר בהיקף הון שנמוך ב-44% לעומת הרבעון המקביל ב-2008.

מחקר שהתפרסם לפני מספר ימים על-ידי Clean Energy Group and New Energy Finance, מלמד כי זמן הבשלתן של חברות קלינטק, במיוחד בתחום האנרגיה, הוא ארוך יותר משבע השנים בהן קרנות הון סיכון בדרך-כלל מצפות לאקזיט אחרי ביצוע מספר סבבי השקעה בחברה בשלבים המוקדמים.

יכולתן של קרנות הון סיכון להתמקד בהשקעות בחברות בוגרות יותר גם היא מוגבלת. הרי מדובר בחברות שזוללות הון ולרוב הקרנות אין את הכסף המספיק להשתתף בסבבי השקעה, שחלקם עולים גם על עשרות מיליוני דולרים.

השאלה רלוונטית מאוד להון סיכון המקומי. רוב הקרנות בישראל החלו בפעילות השקעות בתחום הקלינטק. אבל נראה שההיצע של החברות המקומיות, שהן בהישג ידן של קרנות ההון סיכון בישראל, הוא רק כאלו שמצויות בשלבים המוקדמים ביותר.

כשממוצע ההשקעה בחברת קלינטק עומד כבר על 12 מיליון דולר לסבב, לא בטוח שהקרנות המקומיות יוכלו לקחת את הסיכון. *