פערים של יותר ממיליארד שקל במו"מ על פרויקט הרכבת הקלה

גם לאחר מו"מ מרתוני של שלושה ימים, נציגי המדינה וזכיינית הרכבת הקלה בת"א, קבוצת MTS, שבראשות אפריקה ישראל וסימנס , לא הצליחו להגיע להבנות שיאפשרו את מימון הפרויקט.

ל"גלובס" נודע כי במהלך המו"מ חלה התקדמות משמעותית בין המדינה ל-MTS בנוגע לאחריות להוצאת היתרי בנייה, הביטוח ושיפור רשת הביטחון לפרויקט.

יחד עם זאת, יש עדיין פערים גדולים בין הצדדים בנושא עלויות המימון, כאשר במשרדי האוצר והתחבורה דורשים מ-MTS להפחית את גובה מרווחי גיוס הריבית.

לפי הערכות, הפער בנושא המרווחים עומד על כ-800 מיליון שקל לאורך תקופת הפרויקט, ונציגי המדינה הבהירו ל-MTS כי עלויות המימון גבוהות מדי. כמו כן ישנם פערים נוספים בנושאים אחרים.

המו"מ בין המדינה ל-MTS נועד לפתור את נקודות המחלוקת שעיכבו עד כה את הניסיונות להגיע לסגירה פיננסית של הפרויקט, שמתעכבת מזה כשנתיים.

לאחר התקדמות משמעותית ביומייים הראשונים של המו"מ, הצטרפו אליו ביום חמישי האחרון גם החשב הכללי, שוקי אורן, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, עמית לנג, בניסיון להגיע להסכם סופי, אולם כאמור הפערים בנוגע לעלויות המימון מנעו את הסיכום.

בשלב זה, סיכמו המדינה ו-MTS כי כל אחד מהצדדים ילמד לעומק את הדברים במשך עשרה ימים ואז יפגשו הצדדים שוב בתוך 14 יום.

"יש גבול מסוים עד כמה המדינה מוכנה ללכת לקראת הזכיין. עשינו את ההתאמות בנושא רשת הביטחון, אולם נכון לעכשיו הריבית ש-MTS דורשת גבוהה מדי. לנוכח השיפור במצב הפיננסי בשווקים, אין הצדקה שהמדינה תישא בריבית כזו", אמרו גורמים בממשלה המקורבים למו"מ.

גורמים המקורבים למו"מ מצד MTS ציינו כי "יש התקדמות במו"מ, אבל באוצר חייבים להפנים שהיה משבר פיננסי קשה. ממשלות כיום בעולם נותנות רשת ביטחון של 100% לפרויקטי תשתית. בתנאים שהמדינה דורשת יהיה קשה מאוד לקבל מימון לפרויקט".

כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", המועד האחרון לסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה נדחה באחרונה בפעם הרביעית, ונקבע לסוף ספטמבר. זאת, לאחר שלוש דחיות קודמות במועד הסגירה הפיננסית, שנבעו מקשיי MTS בגיוס האשראי לפרויקט. במקביל, האריכה המדינה את תוקף הערבות שנתנה MTS במכרז בסך 120 מיליון שקל.

למרות המשבר העולמי ונסיגת חלק מהבנקים הזרים, MTS הצליחה לארגן קונסורציום המממנים חדש הכולל תשעה בנקים זרים, שהתחייבו להעמדת האשראי הזר בסך של כ-930 מיליון יורו. 470 מיליון יורו נוספים יגויסו למימון הפרויקט בחוב שקלי, שיוביל בנק לאומי, ואת היתרה יעמידו השותפות ב-MTS מהונן העצמי.