ועדת העבודה אישרה הטלת אישום פלילי על מליני שכר

אחרי מספר דחיות בזכות הלובי החזק שהפעילו ראשי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות על יו"ר ועדת העבודה, חיים כץ - אישרה היום (ג') הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שלפיה יוחל דין פלילי על מעסיקים שמלינים שכר.

בכך רושם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הישג גדול ביותר, אחרי שהצליח להעביר בכנסת את כל 12 חוקי העבודה החדשים שגובשו במסגרת עסקת החבילה במשק.

כץ הסכים להביא הפעם את הצעת החוק להצבעה, בעקבות סיכום שגיבש עם עיני אתמול (ב') בצהריים. על-פי הסיכום הצעת החוק לא תשונה, אולם יודגש בה כי הגשת כתב האישום כנגד מעסיקים תיעשה על-פי נהלי הגשת האישומים שמבצע היועץ המשפטי לממשלה.

גורמים בהסתדרות מדגישים כי ממילא החוק נוסח ברוח נהלים אלה, כך שנראה על פניו כי כץ חיפש דרך לרדת מהעץ.

כזכור, ועדת העבודה סירבה לאשר את הצעת החוק המקורית, שאפשרה הגשת כתב אישום נגד מעסיק גם אחרי הלנת שכר של יום אחד בלבד.

עיני הסכים לאחר מכן לפשרה שלפיה כתב האישום יוגש רק אם התבצעה הלנה של 3 חודשים לפחות, אולם כץ נמנע אתמול מקיום הצבעה בעניין.

כץ סבר כי הטלת אישום פלילי על מליני שכר תיפגע בעיקר בראשי הרשויות והמועצות הדתיות, שם הלנת השכר נעשית לכאורה במקרים רבים באשמת הממשלה. בפועל, הפשרה שגיבש עיני קבעה במפורש כי אם יוכיח המעסיק כי הלנת השכר נעשתה שלא בשליטתו - יוכל שר התמ"ת להימנע מהגשת אישום פלילי.

יצויין כי הצעת החוק קובעת כי על הלנת שכר של פחות מ-3 חודשים ניתן להטיל קנס כספי על המעסיק בגובה של עד 35 אלף שקל. על כל יום נוסף של הלנה הקנס יכול לגדול, ועל הלנות שכר חוזרות ניתן להכפיל את גובה הקנס.