סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין קובע נורמה אנטי-תכנונית, שמטרתה לסקל את תכנון המס המבוסס על קבלת פטור ממס שבח למכירת דירה באמצעות מתן דירות במתנה ל"אנשי קש" או לקרובי משפחה שאינם חלק מהתא המשפחתי של נותן המתנה.
כך לדוגמה, נניח כי פלוני מחזיק בשלוש דירות מגורים. אילו היה מבקש למכור את כל הדירות בפטור ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק, היה נאלץ להמתין שמונה שנים עד למכירת כל הדירות בפטור ממס (בהנחה שהדירה הראשונה הייתה נמכרת היום).
כדי להימנע מהמתנה כאמור, פלוני מעביר שתיים מדירותיו לילדיו הבגירים (מעל גיל 18), בפטור ממס לפי סעיף 62(א) לחוק. כל אחד מהילדים מוכר את הדירה תוך ניצול פטור אישי שלו, לפי סעיף 49ב(1) לחוק, והאב מוכר את הדירה שנותרה ברשותו בפטור ממס על פי אותו סעיף. כך נמכרות שלוש הדירות בפטור ממס, תוך עקיפת המגבלות הקבועות בסעיף 49ב(1) לחוק, המאפשר קבלת פטור אחת לארבע שנים בלבד.
כדי למנוע תוצאה זו נקבע בסעיף 49ו לחוק, כי מי שקיבל דירת מגורים במתנה ייאלץ להמתין תקופת צינון בטרם יוכל למוכרה בפטור ממס לפי פרק חמישי 1 לחוק.
משך תקופת הצינון נע בין שנה לארבע שנים, ותלוי בקשר המשפחתי שבין מקבל המתנה לבין נותן המתנה, במצבו המשפחתי של מקבל המתנה ובשאלה אם המקבל השתמש בדירה למגורי קבע.
לשון סעיף 49ו רחבה, ומחילה את הסעיף, לכאורה, בכל מקרה בו דירת מגורים נתקבלה במתנה. אולם, ישנם מקרים בהם אין הצדקה לתחולה כזו: כך, למשל, על פי לשונו, סעיף 49ו לחוק חל גם במקרה שבו ניתנה דירת מגורים במתנה תוך תשלום מס מלא על-ידי המעביר. ברם, אימוץ פרשנות מילולית, שתחיל את הסעיף במקרה זה, מנוגד לתכליתו של סעיף 49ו לחוק, שהיא למנוע עקיפת המגבלות לקבלת פטור ממס הקבועות בפרק חמישי 1 לחוק, באמצעות העברת הדירה לאחר.
אם המעביר שילם את המס בהעברה, אין כל חשש להערמה כאמור, ולכן אין סיבה שחלקו של מקבל המתנה ייגרע והוא ייאלץ להמתין תקופת צינון לפני ביצוע המכירה בפטור ממס. באופן דומה, פרשנות תכליתית של סעיף 49ו לחוק תוביל למסקנה כי אין להחיל את הסעיף אם המעביר ניצל פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק בהעברת הדירה במתנה, שכמוהו כתשלום מס מלא. נראה, כי הסעיף נועד לחול בעיקר במקרים בהם הדירה הועברה במתנה תוך ניצול פטור שהינו בגדר "דחיית מס" בלבד, כגון הפטור בסעיף 62 לחוק.
אמנם, באחד המקרים בעבר פורש הסעיף בפסיקת ועדת ערר (בעניין וייס ליאון) כאילו הוא חל גם במקרים בהם המעביר ניצל פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק, אולם פרשנות זו ניתנה בטרם תיקון 34 לחוק, אשר חסם את האפשרות לבצע תכנון מס באמצעות העברת דירה בפטור לקרוב, לפי סעיף 49ב(1) לחוק.
ואכן, בהוראת ביצוע חדשה (הו"ב 9/2009, מיום 16.7.2009), קבעה רשות המסים כי במקרים בהם דירת מגורים הועברה במתנה תוך ניצול פטור לפי פרק חמישי 1 ע"י נותן המתנה, או תוך תשלום מס מלא על ידו, אין לחייב את מקבל המתנה בהמתנת תקופת צינון כלשהי. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.