ברונפמן גורם נזק לדיסקונט

הסחבת שבה נוקטים בעלי השליטה בבנק דיסקונט בעניין הזרמת הון לבנק אינה סבירה. מאז ינואר עולים מסביבת בעלי השליטה, קבוצת ברונפמן-שראן, קולות לגבי הנפקת זכויות והזרמת הון לבנק. אבל עד עכשיו ולמרות רמזים עבים ששולח להם בנק ישראל, לא הציגו בעלי השליטה תוכנית מפורטת עם לוח זמנים מחייב.

מאחר ובעלי השליטה מבינים את הצורך בהזרמת ההון, התנהגותם לא ברורה ואפילו תמוהה. הזרמת הון בעלים לבנק תחזק אותו ותוציא אותו מבעיית ההון אליה נקלע עקב אסטרטגיית צמיחה מהירה בשנים הקודמות.

הזרמת הון תיתפס כצעד מעורר אמון שימחיש את המחויבות לבנק. במקום זה מסתפקים ברונפמן ואנשיו בהפרחת סיסמאות נדושות: "אנחנו פועלים לחיזוק הלימות ההון של הבנק, באופן המיטבי ביותר, ובהתאם להנחיות המפקח", כי הם חוזרים ומדגישים את מחויבותם ארוכת הטווח לבנק דיסקונט" וכיוצא באלה.

כסף עוד לא יצא מהכיס שלהם.

שלא נתבלבל, הנהלת דיסקונט לא מחכה לבעלים שיפתרו את הבעיה ופועלת בנחישות כדי להגיע ליעדי ההון הנדרשים. אבל מהתנהגות בעלי השליטה עולות כמה וכמה שאלות מטרידות. בהנפקת הזכויות מדובר על 10% מהון הבנק, כלומר כ-600 מיליון שקל מתוכם חלקם של בעלי השליטה הוא 150 מיליון שקל שהם כ-40 מיליון דולר.

האם קבוצת ברונפמן שראן לא מסוגלת להעמיד סכום של 40 מיליון דולר? בקבוצה מתעקשים שאין בעיית נזילות ומזכירים כי בדצמבר 2009 היתה אמורה להעמיד 1.4 מיליארד שקל למימוש האופציה לרכישת 25% ממניות הבנק מידי המדינה ולא מימשה את האופציה רק עקב צניחת המניה.

אז אם אין בעיית נזילות, מדוע לא מוזרם הון לדיסקונט? למה מחכים? שלא לדבר על הסתירה בין הסיסמאות וההצהרות של בעלי השליטה למעשיהם. שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, ויו"ר הבנק, דני דנקנר, המושמצים תדיר כלא אחראים, היו במצב דומה לפני שנה ואז פעלו ובמהירות הקצו 4% לקרן יורק והגדילו את הון הבנק.

אבל כרגע נראה שבגרעין השליטה של דיסקונט שורר אי סדר מסוים הנובע מאי הסכמות בין הברונפמנים לשראן וייתכן שגם בינם לבין עצמם. ובעוד בעלי השליטה מתקשים להגיע להסכמות, הניזוק העיקרי הוא בנק דיסקונט.