"מועדון הכדורגל מכבי נתניה נוסד ב-1934. יש לו היסטוריה של 48 שנים בליגה הבכירה בישראל, ולכן המשימה הבאה של גלאטסראי במפעל האירופאי צפויה להיות קשה מאוד. בגלאטסראי חייבים לעשות כמו שצריך את שיעורי הבית שלהם לקראת המשחקים".
מסתבר שבעיתון הטורקי "זאמאן" מאוד מעריכים את הקבוצה הצנועה מהקופסה ששחררה הקיץ את כל שחקניה הבכירים, ותתמודד הערב (ה') מול האימפריה מאיסטנבול בסיבוב השלישי המוקדם של הליגה האירופאית (גביע אופ"א לשעבר). על מה ולמה? יתכן שב"זאמאן" מקשיבים לדבריו של פרנק רייקארד, האגדה ההולנדית שמונה הקיץ למאמן המועדון. אחרי שקבוצתו העפילה בקושי בשבוע שעבר מהסיבוב הקודם בזכות ניצחון כולל של 1-3 על הקבוצה הקזחית טובול, התייחס רייקארד ליהלומים הלא כל כך נוצצים של דניאל יאמר: "מעתה ואילך, כל המפגשים שלנו בליגה האירופאית הולכים להיות קשים מאוד, כולל המשחק עם נתניה, שהיא יריבה מאוד איכותית. אין קבוצות חלשות במפעל הזה".
האמת היא שגם אם נתניה לא היתה משחררת הקיץ את כל שחקניה הבכירים, הרי שסביר להניח שאת "האריות" היא לא היתה מצליחה לעבור.
נכון, כבר לא מדובר בקבוצה הגדולה שזכתה בגביע אופ"א ב-1999/00 עם טאפארל בשער, פופסקו בהגנה, האג'י בקישור ההתקפי והאקאן שוקור בחוד. ובעונה החולפת היא סיימה רק במקום החמישי בליגה הטורקית. אבל בסופו של דבר יש לה קאדר מרשים, שכולל זרים מהטופ של אירופה: מילאן בארוש, חלוץ נבחרת צ'כיה, שאחרי כמה שנים רעות בצרפת ואנגליה גילה את עצמו מחדש אשתקד בגלא וכבש 20 שערים; קאדר קייטה מחוף השנהב, שבשנתיים האחרונות חרש את האגפים של ליון; טוביאס לינדרות', קשר אחורי עם רקורד של 76 הופעות בנבחרת שבדיה; השוער הארגנטינאי ליאו פרנקו, שאחרי חמש עונות מוצלחות באתלטיקו מדריד (במהלכן הפך לשוער הראשון של הנבחרת) הגיע הקיץ לאיסטנבול; וגם הארי קיואל האוסטרלי, שנחת במועדון אחרי 13 שנים בפרמיירליג בלידס וליברפול; ועוד לא התחלנו אפילו לדבר על תשעת הנציגים בסגל הרחב של נבחרת טורקיה.
אם כל זה לא מספיק, היום הודיעה גלא על צירופו של אלאנו, חלוץ נבחרת ברזיל, שיגיע ממנצ'סטר סיטי בעבור 9.5 מיליון ליש"ט. למזלה של נתניה, אלאנו לא יכול להשתתף בצמד המשחקים מולה.
בקיצור, סיפור אבוד. אבל בכל זאת נשאלת השאלה, מדוע רייקארד הראה סימנים של חששות מנתניה? אולי כי את הציטוט שהוזכר קודם לכן הוא אמר בטרם קיבל מהסקאוט טולגה דמיטראש את הדו"ח המפורט בן 30 העמודים על מכבי נתניה. אחרי שהעביר לו הסקאוט את רשמיו ממשחק הגומלין של נתניה מול חבורת החובבים המלטזית סליימה (0-3 לנתניה), כבר דיווח ה"פנאטיק" הטורקי על "אי התרשמותו של רייקארד מהיריבה הקרובה של גלאטסראי".
5 מיליון סיבות לאמן בטורקיה
רגע, אבל מה בעצם עושה מאמן מעוטר כמו רייקארד בטורקיה? הסיבה הראשונה היא כסף. החוזה עליו חתם לשנתיים בגלא מבטיח לו שכר בסיס של חמישה מיליון אירו לעונה, בונוס של 250 אלף אירו על זכייה באליפות טורקיה ומענק של מיליון אירו במקרה של זכייה בליגה האירופאית. מדובר בסכומים לא רעים בסטנדרטים של מאמני הכדורגל הבכירים ביבשת (אלכס פרגוסון מרוויח קצת פחות במנצ'סטר יונייטד), ולבטח מדובר בהרבה כסף עבור אדם שהיה מובטל במשך כל העונה שעברה. בתום חמש השנים המוצלחות בברצלונה, רייקארד לא הצליח לשוב לשוק העבודה. היו דיבורים רציניים עם צ'לסי, אבל לבסוף רומן אברמוביץ' בחר בפיליפה סקולארי.
כדי להקל על עצמו את ההתאקלמות, הביא איתו רייקארד לטורקיה את יוהאן נייסקנס, שכבר עבד בעבר כעוזרו בברצלונה ובנבחרת הולנד. למרות הסכומים הגבוהים שרייקארד אמור להרוויח, כלל לא בטוח שהוא יצליח להגיע אליהם ולשרוד את כל תקופת החוזה שלו, לפחות אם מסתכלים על ההיסטוריה של השנים האחרונות, בה מאמנים בכירים שהגיעו מספרד הופכים לבדיחה בטורקיה: לפני חמש שנים היה זה המאמן המיתולוגי של ריאל מדריד והנוכחי של נבחרת ספרד, ויסנטה דל בוסקה, שנכשל בבשיקטאש; ובעונה שעברה לואיס אראגונס, קודמו של דל בוסקה בנבחרת ואלוף יורו 2008, שהגיע אשתקד לפנרבחצ'ה עם ציפיות גדולות ועם רכש בדמות שחקן מהנבחרת שלו (דני גואיזה), ונשלח הביתה עוד לפני תום העונה.
שנת הסולטן
לא קשה להבין למה בגלאטסראי החליטו להשקיע השנה הרבה כסף במאמן סופר-בכיר אחרי כמה שנים בהם היו להם מנג'רים מהדרג השני של אירופה. יש לכך סיבה אחת: הכישלון הקולוסאלי בעונה הקודמת, שכלל הדחה מוקדמת מהגביע הטורקי (ברבע הגמר על-ידי סיבאספור של פיני בלילי), אי הצלחה להעפיל לצ'מפיונס ליג (הדחה על-ידי סטיאווה בוקרשט בשלב המוקדמות השלישי), וכאמור המקום החמישי בליגה, המביש מבחינת המועדון.
גלאטסראי לא יכולה להרשות לעצמה עוד שנה של כישלונות, במיוחד לא בעונה הזאת שהיא מאוד מיוחדת בליגה הטורקית. כי השנה, עונה שנייה ברציפות (אחרי שאשתקד זכתה באליפות בשיקטאש), המאבק הוא בעצם על "מי הקבוצה הגדולה בטורקיה", שאלה שקשה למצוא לה תשובות חד-משמעיות. שתי הקבוצות הבכירות, פנרבחצ'ה וגלאטסראי, מחזיקות ב-17 אליפויות. מי שתזכה בתואר ה-18 תוכל, לפחות באופן זמני, למתג את עצמה כמועדון החשוב, הגדול והמצליח ביותר במדינה. או כמו שהגדיר זאת ארדה טוראן, הפליימייקר והקפטן החדש של גלא: "השנה שבה ייקבע מי יהיה הסולטן".
"בעיות עם האצטדיון", לא רק בנתניה
ובתוך כך, גלאטסראי קיבלה לאחרונה חדשות לא טובות: האצטדיון החדש שלה, שעלות בנייתו נאמדת ב-190 מיליון אירו והיה אמור להיפתח רשמית כבר באוקטובר הקרוב, יושלם רק במועד מאוחר יותר. הסיבה: משרד השיכון הטורקי החליט להפסיק את עבודות הקבלן שבנה את האצטדיון, וזאת מאחר שהאחרון לא עמד בדד-ליין להשלמת הבנייה. המשרד פתח מכרז בנייה חדש, כאשר בשבוע שעבר נבחר קבלן מחליף שאמור להשלים את העבודות עד לחודש פברואר.
האצטדיון החדש של גלא ייקרא "טורק טלקום ארנה", לאחר שחברת התקשורת הטורקית רכשה את הזכויות השמיות עבור 7.5 מיליון אירו לעונה למשך 10 שנים. הוא יכיל 52,647 אלף מקומות ישיבה, ויגדיל באופן משמעותי את ההכנסות של הקבוצה, שכיום משחקת ב"עלי סמי ין" המכיל 24 אלף מקומות בלבד.
האצטדיון הוא חלק מקומפלקס רחב שבונה גלאטסראי עבור כל מחלקות הספורט שלה, שאמור לכלול גם אולם ספורט רב תכליתי של 15.5 אלף מקומות. בין חידושי האצטדיון: גג מודולרי (שיכול להיפתח ולהיסגר, בדומה לגג בווימבלדון), חנייה חיצונית ל-4,500 רכבים וחנייה תת-קרקעית ל-3,000 כלי רכב נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
