בישראל עדיין רדומים

אחד המאפיינים הייחודיים למשבר הכלכלי העולמי הנוכחי וגרורותיו הוא התגובה האגרסיבית המיידית וחסרת התקדים מצד גופי הממשל בעולם. בארה"ב התערב הממשל באגרסיביות במהלכי הפעולה של השווקים במגוון אמצעים, שמטרתם היתה התנעה מחדש של המערכת הפיננסית. לצד מדיניות מוניטארית ופיסקאלית המשדרות מסר ברור, שלפיו הממשל לא ייתן למערכת הפיננסית להתמוטט, המערכת השלטונית בארה"ב (לרבות רשות המסים) הפעילה וממשיכה להפעיל גם את הזרוע המחוקקת והמבצעת במהירות וביעילות חסרות תקדים, וזאת מתוך הכרה כי שינויי חקיקה לצד יוזמות רשויות האכיפה הם כלי הכרחי לטיפול במשבר.

שינויי תקינה חשבונאיים

השימוש בכלי החקיקתי נתפס בעולם ככלי משלים חשוב להתמודדות עם המשבר חסר התקדים שאותו חוו וחווים המשקים בעולם. מטרת רשימה זו לסקור שתי יוזמות בתחום המס, שלהן השפעה מהותית על יכולת המשק האמריקני להיחלץ מהמשבר הקשה שבו הוא שרוי. יצוין כי לצד חקיקת המס, נחקקו מספר רב של חוקים בתחום הפיננסים, והוצגו גם שינויי תקינה חשבונאיים מהותיים. בנוסף, רשימה זו תסקור תיקון חשוב בחוק החברות של דלאוור, שמוכיח את חשיבותו של המחוקק האקטיבי.

ישראל, על אף גמישות כלכלתה, אינה משתמשת תדיר בכלי החקיקה כדרך להתמודדות עם משברים חמורים. השימוש הנרחב השנתי בחוק ההסדרים מהווה דווקא דוגמה לעמימות חקיקתית. למעשה, כשחלפו 8 חודשים בתוך המשבר העולמי, למעט מספר מוגבל של יוזמות פיסקאליות ומוניטאריות, המחוקק הישראלי ורשות המסים לא הפעילו אמצעים מהותיים או פרסמו הנחיות שמטרתם התמודדות עם המשבר החמור בשוק.

כך למשל, הממשלה יזמה את הקמתן של מספר קרנות מנוף, שמטרתן להתמודד עם המשבר בשוק האג"ח בישראל. הקמת הקרנות לא לוותה בשלב זה בשינויי חקיקה חשובים, שיאפשרו עסקאות מהירות. לדוגמה, נדרשת חקיקה שתאפשר החלפת אג"ח במניות בלא יצירת אירועי מס לחברה או לבעלי הזכויות, הבהרה בדבר עיתוי המיסוי של חברה הרוכשת אג"ח שהנפיקה בדיסקאונט ועוד. נקווה שהמחוקק הישראלי ורשות המסים יהיו שותפים למהלכים להצלת המשק מהמשבר שבו הוא שרוי, בדומה למצב בארה"ב.

התיקון הראשון שאותו נסקור קשור לפרשת ההונאה של מיידוף. כתגובה מיידית לתרמית מיידוף, הוציאה רשות המס האמריקנית הוראת ביצוע וחוזר. מטרת רשות המס היא להקל על נישומים לדווח על הפסדים שנוצרו להם מהשקעה זו, אף לפני הגשת תביעה. רשות המס האמריקנית קבעה, כי משקיע אמריקאי יוכל לקזז חובות שנגרמו לו כתוצאה מהשקעות שהתגלו כהונאות פונזי. הקיזוז ייעשה בשנה שבה הוגש כתב אישום נגד מי שעמד מאחורי ההונאה, או כאשר הוגשה תלונה נגדו וכתוצאה מכך הוקפאו נכסי ההשקעה או הועברו לידיו של כונס או נאמן.

משקיע שתובע את השקעתו ישירות מהחשוד בתרמית ייהנה מקיזוז של 95% מההשקעה, בעוד משקיע התובע את השקעתו מצד שלישי ייהנה רק מקיזוז של 75%. יודגש, כי הטיפול המקל יחול בהשקעות ישירות בלבד ולא יינתן למשקיעים שהשקיעו בתרמית באופן עקיף. בישראל לא הוציאה עד היום רשות המסים הנחיה העוסקת בניצול הפסד מהונאות על אף הנזקים הכבדים שנגרמו גם לגופים בישראל לאחרונה מהונאות פונזי.

התיקון השני נוגע להכנסות מרכישת אג"ח בדיסקאונט. הירידה החדה במחירי האג"ח בשווקים הפיננסיים יצרה הזדמנות מצוינת לחברות רבות לרכוש בזול אג"ח שהנפיקו ובכך להקטין את שיעור המינוף שלהן. רכישת אג"ח במחיר נמוך ממחיר ההנפקה המתואם יוצרת על-פי דיני המס בארה"ב הכנסה חייבת לחברה הרוכשת. מתוך כוונה לעודד חברות להקטין את שיעור המינוף, קובעת הוראת שעה חדשה כי חברות שצמחו להן הכנסות מהקטנת חוב בשנות המס 2009 ו-2010, שהן תוצאה של רכישה מחדש של החוב או שינויו, יכולות לדחות את ההכנסה לשנת 2014, ולפרוס אותה לתקופה של 5 שנים.

בישראל, נציין כי סעיף 3 ב' לפקודת מס הכנסה נותר על כנו, ומחילת חוב או חלק ממנו, תיראה כחלק מהכנסתו של אדם באותה שנה. הסעיף לא תוקן או הותאם למצב הנוכחי בשווקים.

על שמירת תחרותיות ואטרקטיביות

בעניין אחר, נראה כיצד המחוקק במדינת דלאוור מגן על האטרקטיביות של מדינה זו כמקום לעשיית עסקים. באחרונה תוקן חוק החברות בדלאוור המסדיר שיפוי דירקטור בגין תביעות בקשר למעשים או למחדלים שקרו בתקופת כהונתו. הרקע לתיקון נעוץ בפסיקה של בית המשפט בדלאוור שאישר קביעה שלפיה ביטול זכות דירקטור שפוטר לשיפוי מהחברה היא תקפה, גם מקום שלאחר תיקון התקנון נתבע הדירקטור בגין אירוע שבעת שהתרחש, היתה בתקנון תניית שיפוי.

זאת, בשל העובדה שלפיה המועד הקובע לבחינת הוראת התקנון לעניין שיפוי דירקטורים בחברה הוא היום שבו מוגשת תביעה נגד הדירקטור ולא נוסח התקנון כפי שהיה במועד כניסתו של הדירקטור לתפקיד או בו האירוע התרחש. המחוקק מיהר להגיב ולפיכך שינה את החוק כך שהזכות לשיפוי אינה ניתנת לביטול לאחר קרות המעשה או המחדל אשר בגינו הוגשה התביעה, אלא אם כן קיימת הוראה בתקנון המאשרת באופן מפורש ביטול כאמור.

בכך הפך המחוקק את החלטתו של בית המשפט בעניין האמור לעיל. כך נוהג מחוקק המעוניין לשמר את היתרון היחסי של מדינתו כמקום ראוי לביצוע עסקים.

ובישראל? פה פקודת השותפויות לא עברה עדכון יותר מ-30 שנה, ועורכי דין העוסקים בתחום הקרנות נאלצים לנדוד לארצות אחרות כדי להקים שותפויות שעושות עסקים בישראל על מנת לאפשר פעולה במסגרת הסכם השותפות. המחוקק אף לא הודיע כי הוא פועל לתיקון פקודה זו, וזאת על אף העובדה שקרנות הון סיכון וקרנות השקעה נחשבות לאחד המנועים החשובים לשימור היתרון היחסי הכלכלי של ישראל.

* הכותבים הם עורכי דין ממשרד ארדינסט, בן נתן.