מהפכה כלכלית חדשה בסין במחוז גואנג'ו - ממסורת לחדשנות

[רוצים לנצל הזדמנויות בסין? הרשמו לניוזלטר עסקים מתעוררים]

אברהם ניר התמנה לא מכבר לקונסול הכללי בקונסוליה של ישראל בגואנג'ו בסין שנפתחה במארס 2009 . בתפקידו הקודם שירת מר ניר בבייג'ינג, בשנחאי, תאילנד, נפאל וויטנאם. מרכז ישראל-אסיה הציג בפניו סדרת שאלות לקראת כניסתו לתפקיד:

מדוע מדינת ישראל החליטה לפתוח קונסוליה בגואנגז'ו?

הקונסוליה הכללית של ישראל בגואנגז'ו נותנת מענה שהיה כה חסר לקשרינו עם ארבעה פרובינציות חשובות בדרום-מזרח סין - גואנגדונג, פוג'יאן, גואנגסי והאינאן. מדובר בפרובינציות המשתרעות על פני שש מאות אלף קמ"ר ובתחומן מתגוררים כ-220 מיליון תושבים. האזור כולל שתיים מהערים המובילות בתמ"ג לנפש בסין - שנז'ן וגואנגז'ו ועוד ערים מובילות כסייאמן (Xiamen) ונאנינג (Nanning). האזור כולל את אזור דלתת נהר הפנינה, אזור המכונה המנוע הכלכלי של סין ושבו החלה המהפכה הכלכלית של סין לפני שלושים שנה והעומד כיום בפני מהפכה כלכלית חדשה. מדובר במהפכה שתשנה את אופי הפעילות בו מתעשייה מסורתית ומזהמת, המבוססת על כח עבודה זול ומתח רווחים נמוך לתעשייה מתקדמת, מבוססת מו"פ ומובילת חדשנות, תוך שימוש בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה.

לאור גודלה המזערי והמרחק הגיאוגראפי שלה מגואנגדונג, כיצד היית מגדיר את הערך המוסף של מדינת ישראל?

אכן המרחק גדול, אך כאן בדיוק החשיבות שלנו כנציגות רשמית - ביכולתנו לסייע באיתור התחומים בהם הנסיון והידע הישראלי הם הרלוונטים ביותר, כמו גם בפתיחת דלתות מול הגורמים המתאימים. מבחינת ישראל לא היה יכול להיות זמן נכון יותר לפתיחת הנציגות בגואנגז'ו. השינוי שאזור דלתת נהר הפנינה עומד בפניו עומד להפוך את דגשיו לשת"פ עמנו לרלוונטים מתמיד. הדגש על תעשיות הי-טק, מבוססות מו"פ והידידותיות לסביבה הם תחומי הפעילות הטבעיים של ישראל. אם נשכיל למסד מו"פ משותף ושותפות אמת בהטמעת פתרונות טכנולוגים ישראלים במוצרים סינים הרי ששני הצדדים יפיקו מכך רבות.

דוגמא מצוינת לכך יכול להוות תחום הטלקום שבו ישראל לא מייצרת אמנם את המוצר המוגמר אך פיתחה טכנולוגיות חדישות עבור טלפונים ניידים. האזור שבטיפול הקונסוליה הכללית הוא אזור הייצור מספר אחת בעולם של טלפוניים ניידים והחיבור ביננו בתחום יכול להעניק לחברות הסיניות את הערך המוסף שיציב אותן בשורה הראשונה עם חברות בינ"ל מובילות ולחברות הישראליות נתח שוק מהגדולים בעולם.

אתה נודע בתמיכה ובקידום תעשיות-ירוקות, כיצד סין נענית למדיניות זו?

למרות ואולי בגלל התמונות המוכרות בכלי התקשורת המערביים על מצב הזיהום החמור בסין אנו עדים למאמצים סינים אדירים וכנים לשנות את המציאות הנוכחית. המאמצים הם רוחביים וכוללים תחומים מגוונים: סגירה הדרגתית של מפעלים מזהמים, מעבר לטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, מאמצים - לא פשוטים - לתיקון נזקי העבר ולא פחות חשוב מכך חינוך דור העתיד בפעילויות שונות בדבר החשיבות שבשמירה על הסביבה. מדובר באתגר לא פשוט, במאמצים שלא ישיגו פתרון בן לילה, אך ההחלטה התקבלה וסין כבר הוכיחה בעבר שכשהחלטה מתקבלת היא גם מושגת גם אם נדרש זמן רב ותקציב לא מבוטל להשגתה.

האם יש לכם מנדט בתחום התיירות ובמשיכת תיירים סיניים לישראל? אם כן, כיצד אתם מתחרים עם שאר היעדים הקרובים יותר לסין?

נושא התיירות נמצא בהחלט במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו. כמובן שהאתגר לא פשוט אך אנו מאמינים שבעבודה הדרגתית ויסודית לאורך זמן, של כל הגופים הרלוונטיים, הן בסין והן בארץ, נוכל להציב את ישראל כיעד עבור התיירים הסינים. המספרים היום נמוכים ביותר, אלפים בודדים של סינים מבקרים בישראל מידי שנה. העובדה שארבעים אחוז מהתיירות היוצאת מסין מקורה בדלתה של נהר הפנינה מצביעה על כך שהפוטנציאל להרחבה קיים ולא נחסוך מאמץ בעניין.

האם היעדים שלכם מדידים? אם כן, מה הם?

לא כל מטרותינו מדידות. חלק לא מבוטל באתגר שלנו הוא יצירת האווירה שתעודד הגברת השת"פ בין גורמים פוטנציאלים ורלוונטיים בשתי המדינות. הגברת החשיפה לישראל ויכולותיה והטמעה בקרב מקבלי ההחלטות במגזר הממשלתי והעסקי בסין בעצם היותה של ישראל שותף אטרקטיבי בהשגת מטרותיהם. עם זאת, כל עיר ופרובינציה בתחום השיפוט שלנו מסוגלת למדוד את היקף הסחר והפעילות הכלכלית שלה מול ישראל, גואנגדונג לבדה אחראית לרבע מהסחר ההדדי בין סין וישראל ושינויים בנתונים אלו יוכלו לתת לנו תמונה שתצביע האם בתחומים בהם נתמקד חל שינוי בהיקף הפעילות עם ישראל. במקביל, בפרויקטים ספציפיים שבקידומם נהייה מעורבים, נוכל תמיד לדעת בזמן אמת עד כמה הצלחנו בקידום מטרותינו.

עוד משהו?

אני מקווה שחברי המרכז יראו בקונסוליה-הכללית שותף אמיתי לקידום השת"פ בינם לבין פרובינציות דרום-מזרח סין. נשמח לסייע.

השאלות נוסחו בידי דוד זאב הריס ממרכז ישראל-אסיה. את התרגום עשה דניאל ברמן