בן-אליעזר: מפוטרים יוכלו לקבל הכשרה בליטוש יהלומים

מצוקת היהלומנים ובעיית האבטלה במדינה חברו ליצירת הכשרה ל-100 מובטלים למשרת מלטשי יהלומנים. את היוזמה דוחף שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, והתמ"ת ייקח חלק במימון.

מדובר בהכשרה מקצועית בת חצי שנה לליטוש "אקסלנט" של יהלומים לכ-100 מובטלים, שתחל בחודש נובמבר. ליטוש אקסלנט הוא ליטוש מאוד מדויק ובאיכות מאוד גבוהה, מיומנות שיש לה ביקוש גבוה ושמגובה בשכר גבוה. מלטש מיומן ירוויח 15-16 אלף שקל בחודש, אולם מסיימי ההכשרה יקבלו בתום ההכשרה שכר מינימום עד לרכישת המיומנות הגבוהה. עם זאת, הם יקבלו מענק התמדה בסך 8,000 שקל בשתי מנות: האחת (5,000 שקל) בתום ההכשרה והשנייה (היתרה) כעבור חצי שנה נוספת.

התמ"ת יממן את עלות הקורס בסך 250 אלף שקל, אולם הציוד והמדריכים, שהם הנתח הגדול של המימון, יחולו על היהלומנים.

באחרונה ניכר בענף היהלומים מחסור במלטשים מסוג "אקסלנט", והיהלומנים מתחייבים לקלוט את העובדים שיסיימו את ההכשרה. ענף היהלומים בישראל מעסיק כ-2,500 עובדים בליטוש יהלומים, כולל ביקוע וניסור יהלומים. היקף הייצוא של הענף הישראלי מגיע ליותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. עיקר הייצור של הענף הוא יהלומים מלוטשים בגדלים של 3 קראט ומעלה.

ההכשרה המיועדת צפויה להכפיל ויותר את היקף העובדים בתחום הזה ולמנוע הוצאה של עבודת הליטוש החוצה. כמה זמן זה ייקח ללוטש מתחיל להגיע לרמות השכר הגבוהות? בענף מתפתלים לשמע השאלה וטוענים ששנה-שנתיים. המציאות מן הסתם קצת יותר גמישה ובכל זאת מדובר בשכר טוב שניתן להגיע אליו. היהלומנים, לעומת זאת, מעריכים כי תוספת של 100 מלטשים מיומנים תגדיל את היקף הייצור המקומי במאות מיליוני דולרים.

"אנחנו נמצאים בתקופה משברית כמרכז סחר בינלאומי גדול, עם מרכז ייצור יחסית קטן, שהיה בעבר גדול הרבה יותר", מסביר יאיר כהן, מנכ"ל בורסת היהלומים. "חשבנו שיש דרכים לחזור להיות מרכז ייצור גדול לצד היותנו מרכז סחר משמעותי. אחת הדרכים נוגעת לכך שיש לנו יתרון יחסי ביכולות ליטוש גבוהות מאוד, והליטוש הזה נקרא אקסלנט. זה שונה מליטוש אבנים, שהוא פחות מדויק. בצורה כזאת אני מביאים איתנו ערך מוסף שמפצה על הקוטן שלנו כמרכז ייצור", מוסיף כהן.

לדבריו, "יכולות הליטוש הגבוהות נובעת מיידע הקיים אצל היהלומנים הישראלים והמיומנות הגבוהה שלהם. צריך לזכור שעלות העבודה למלטש בישראל הרבה יותר גבוהה מאשר בסין או בהודו. אבל, מכיוון שלסוג הזה של הליטוש יש ביקוש גבוה, שווה לנו להשקיע את השכר היחסית גבוה לעובדים", הוא אומר.

לפני כל דבר אחר צריך לקבל אשראי בערבות מדינה וחל"ת, כדי להיות מסוגלים להפסיק עבודה של עובדים לתקופה מסוימת בצל הירידה בהזמנות בתקופת המשבר, מבלי לאבד את העובדים המיומנים. "אנחנו מבקשים למעשה שיעזרו לנו למנוע פיטורי עובדים", אומר כהן.

לדבריו, "ערב המשבר היינו באזור האשראי של 2.5 מיליארד דולר, והיום אנחנו באזור ה-1.6 מיליארד. הממשלה אישרה מתן ערבויות מדינה למפעלים, אבל ענף היהלומים בתחום האשראי הוא ייחודי. הבנקים הקיימים היום במסגרת ערבויות המדינה, בנק אוצר החייל ומרכנתיל, מתקשים לזהות מיהו יהלומן שניתן לעזור לו מבלי לחשוש. לכן, אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו להשתמש באותן קרנות שכבר אושרו לתעשיינים, אבל שיאפשרו לנו קבל את האשראי מששת הבנקים שעובדים עם הענף". הבנקים הללו הם לאומי, איגוד, מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וסטייט בנק אוף אינדיה.