"אריסון לא קיבלה מבנק ישראל את כל המידע על הדחת דנקנר"

גלובס tvהמפקח על הבנקים: "אמרנו לה מה שצריך להגיד ואנחנו מחילים צנזורה מסוימת לגבי מה שחשפנו. אמרנו - אבל לא אמרנו הכל" ■ "ניסינו לפעול בדיסקרטיות ובצורה חברותית מול שרי אריסון, אבל זה התגלגל לדיון פומבי ויצר נזק. זה היה אירוע מכונן"

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הודה היום (ג') בפעם הראשונה כי שרי אריסון לא קיבלה את כל המידע לגבי הדחת יו"ר בנק הפועלים הקודם, דני דנקנר. "היא קיבלה מידע, אבל לא את כל המידע", אמר חזקיהו. "אמרנו לה מה שצריך להגיד ואנחנו מחילים צנזורה מסוימת לגבי מה שחשפנו. אמרנו - אבל לא אמרנו הכל".

חזקיהו הוסיף: "עניין יציבות הבנק עמד על סדר היום וטיפלנו בו. הטיפול הוציא את בנק הפועלים מסיכון יציבות, אבל הבנק הבנק לא הגיע לבעיית יציבות". חזקיהו התייחס לפרשת מינוי מנכ"ל בנק הפועלים: "במינוי המנכ"ל נפרצו כל חוקי הממשל התאגידי, כשדירקטוריון דן כמה דקות בלבד בפיטורי מנכ"ל. ציפיתם שנעמוד מהצד? ניסינו לפעול בדיסקרטיות ובצורה חברותית מול שרי אריסון, אבל זה התגלגל לדיון פומבי ויצר נזק. זה היה אירוע מכונן ואמרנו בו אמירות עתידיות לגבי התנהלות הבנקים".

"עידן התשואות הדו-ספרתיות עבר, תשואות דו-ספרתיות בחלק העליון יהיו מעתה נדירות מאוד. תשואה גבוהה על ההון כרוכה בסיכון והמערכת הבנקאית צריכה להתיישר על תשואות נמוכות מאלו שהיו בעבר". "בשנה הקרובה אני לא מצפה שתהיה חלוקת דיבידנדים. צריך לחזק את ההון. בנק שרוצה לחלק דיבידנד צריך לפנות אלינו ולהסביר למה".

חזקיהו התייחס לשכר המנהלים והסביר כי מעתה אנחנו נכנסים לעידן של פיקוח על הבונוסים ועל שכר המנהלים. "תגמול מנהלים הוא קטליזטור להגדלת סיכונים. על הרגולטור להיות מעורב כי אם לא יתמודד עם תגמול יתמודד עם לקיחת סיכונים מיותרת שלא מביאה בחשבון את סיכון הבנק אלא את התגמול שמקבל המנהל".

חזקיהו חשף כי בתוכניות העסקיות של הבנקים לשנת 2009 היו תחזיות קודרות של הפרשות לחובות מסופקים בשיעור של מעל אחוז מתיק האשראי. "הנתונים טובים יותר מהצפוי. בינתיים התחזיות לא מתממשות ושיעור ההפרשות נמוך יותר בגלל ההתאוששות בשוק ההון".

בשנת 2008 הלימות ההון המשיכה לגדול והגיעה לשיעור ממוצע של 11.5% במארס 2009. חזקיהו התייחס לכך בפרוטרוט. "הלימות הון היא גורם שמביא ליציבות. בזמן המשבר נדרשנו (על ידי משרד האוצר, ע.פ) להקלות רבות וטוב עשינו כשלא הסכמנו כי בתקופה של משבר צריך להחמיר ולא להקל בניהול סיכונים. היום, אחרי גיוסי הון שבוצעו בחודשים האחרונים, רוב המערכת הבנקאית נמצאת בהלימות הון הגבוהה מ-12% כשחלק מהבנקים אפילו נמצאים מעל 13%". בהתייחסו לבעיית הלימות ההון בבנק דיסקונט אמר חזקיהו כי הבעיה נפתרה. "העלייה בהלימות ההון ביחד עם הצעדים שדיסקונט נוקט מסירים את בעיית ההון מעל הבנק".

כפי שפורסם ב"גלובס" בנק ישראל מתכוון להציב יעדים לחיזוק הלימות ההון הראשוני. "הון ראשוני הוא יחס חשוב שמבטא את ההון האמיתי שיש לבנק. יש בכך חשיבות גדולה. לכן יש לפעול לגידולו של ההון הראשוני שהוא נדבך מרכזי בשמירת יציבות המערכת. בכל הבנקים, למעט בבנק אחד (דיסקונט, ע.פ), עלה שיעור ההון הראשוני בשנה האחרונה. כעת יחס ההון הראשוני צריך להיבחן והמערכת הבנקאית תציב לעצמה יעדים פנימיים של גידול בהון הראשוני המקורי". ההערכות הן כי חזקיהו יציב לבנקים יעד הלימות הון ראשוני של 7%-7.5% ויצפה כי יגיעו ליעד עד 2011.

תקף את אגף שוק ההון

חזקיהו התייחס לשוק האשראי ואמר כי בשנת 2008 היתה עלייה ברמת הסיכונים שהתבטאה בין היתר בירידה באיכות תיק האשראי הבנקאי. "אין ספק שהמערכת הבנקאית אינה יכולה לספק לבדה את מלוא הביקושים לאשראי, על כן יש לפעול לחיזוק שוק האשראי החוץ בנקאי", טען והוסיף כי "אנו מזהים עלייה בסיכון האשראי ופגיעה באיכות האשראי". מנתוני בנק ישראל עולה כי יחס האשראי הבעייתי לסך האשראי עלה בשנת 2008 לשיעור של 8.4%, עלייה של אחוז שלם משנת 2007 שמוגדרת על ידי חזקיהו כ"גבוהה מאוד".

הוא לא התאפק ותקף את אגף שוק ההון באוצר ואת הרגולציה על הגופים המוסדיים. "בעבר הערנו לגבי מהירות הצמיחה של השוק החוץ בנקאי והצורך ברגולציה מסוימת שתוכל לשלוט על הסיכונים הטמונים בו. כשבא המשבר אכן השוק הראשון שנפגע היה שוק ההון שבמחצית השנייה של 2008 קפא והשתתק. בחודשים האחרונים שוק ההון חזר לפעילות. אך לטעמי החזרה מהירה, מהירה מאוד, ואני מקווה שהלקחים שהיה צריך להפיק מהטעויות שביצעו הגופים המוסדיים, אכן יופקו".

"לא יהיו עוד כניסה להרפתקאות פיננסיות. נפעל למניעת סיכונים לפני שיתממשו. גם אחרי שיהיה הון מתאים ויהיו מנהלי סיכונים, עדיין אין תחליף לפיקוח הדוק על המערכת הבנקאית. הפיקוח ההדוק הביא למצב שאנו מרוצים מיציבות המערכת כיום", אמר חזקיהו.

רמז עבה לבנק הפועלים

בפיקוח על הבנקים רואים בעמידה ביעד באזל 2 הישג חשוב כשכל הבנקים ייכנסו בינואר 2010 לפעול תחת כללי באזל 2. חזקיהו שם דגש על חשיבות נדבך 2 בבאזל 2. "נדבך 2 עוסק באיכות הסיכון ומטפל בסיכונים שהמשבר הבהיר כמה הם חשובים, כמו סיכון נזילות, סיכון ריבית, סיכון מוניטין וניהול סיכונים כולל. חלק חשוב הוא תהליך ה-ICAAP שבאמצעותו הבנק ממש את מדיניות הסיכונים שלו בהתאם לתיאבון הסיכון שקבע הדירקטוריון".

חזקיהו גילה כי בכוונתו לחייב את הבנקים ליצור תפקיד חדש של מנהל סיכונים ראשי. "היום אין תפקיד כזה ובמקום שיש הוא לא מתפקד בצורה נאותה", הסביר המפקח על הבנקים.

ברמז עבה לבנק הפועלים תקף חזקיהו את הממשל התאגידי הלקוי במערכת הבנקאית. "צריכה להיות עבודה נכונה בין הנהלה, דירקטוריון, בעלים ורגולציה. היום זה לא מתנהל כמו שצריך במערכת הבנקאית. תפקידו של כל גוף לא ברור. תפקידנו להבטיח יציבות לטובת בעלי הפיקדונות".

חזקיהו שם דגש על ניהול סיכונים וממשל תאגידי ואמר כי "יש חשיבות בניהול סיכונים נכון ולא לניהול על פי נתח שוק. הצבנו בפני הבנקים דרישות לגילוי נאות ואלו מטבען שמות זרקור על הפעילות עליה הם נדרשים לדווח. הגילוי מסייע לאמון במערכת הבנקאית. לכן פעלנו להגדלת השקיפות של החשיפות לחו"ל של הבנקים וכשחשבנו שיש סיכון מיותר גרמנו לבנקים להקטין אותו. ידוע לנו בוודאות שההפסדים פחתו כתוצאה מכך".

המשבר לא ייפתר בן לילה

חזקיהו התייחס לסימני היציאה מהמיתון במשק ולנתון הצמיחה של 1% ברבעון השני שפורסם אתמול. "סימני האביב שהופיעו לפתע באמצע הקיץ מוקדמים מדי והקולות הנשמעים לגבי יציאה מהמיתון אופטימיים מדי. היציאה מהמיתון תגיע אבל זה ייקח קצת יותר זמן ויהיו עוד הפתעות. אני מעריך שהיציאה מההאטה תהיה ארוכה ביותר כי עדיין יש עם מה להתמודד".

להערכת חזקיהו ההתערבות המסיבית של ממשלות הצילה את העולם אבל הביאה לגירעון גדול של המדינות. "המשבר לא ייפתר בן לילה ויש עוד הרבה נכסים רעילים. גם השפעת המשבר בישראל לא הסתיימה ונכונה לנו עוד בהמשך הדרך, בייחוד במשק הריאלי. השפעת המשבר הריאלי על החברות יכולה ותביא להגדלת ההפרשות לחובות מסופקים. לכן אנו נפקח על פעילות האשראי של הבנקים".

לגבי הטענות על בועה המתפתחת בנדל"ן שלל חזקיהו את האמירות כי "יש גידול עצום בהיקף הלוואות המשכנתא, במספר הביצועים ובכמות ההלוואות. מהיקף של 17 מיליארד בשנת 2006 גדלנו ל-30 מיליארד שקל בשנת 2008, כשבשנת 2009 כמות הביצועים יורדת. אלו מספרים גדולים מאוד. אבל האם אנחנו עומדים בפתחה של בועת הנדל"ן? התשובה היא לא. המערכת הבנקאית שמרנית ויציבה ושומרת על קריטריונים קפדניים, לכן מרכיב החזר המשכנתא מההכנסה הפנויה נמוך יחסית".

הפיקוח על הבנקים זיהה שינוי בטעמי הציבור ומעבר להלוואות שקליות צמודות לריבית הפריים. כאן חזקיהו מוטרד. "אין ספק שריבית נמוכה יוצרת אטרקטיביות באשראי שקלי לא צמוד והצרכן צריך לעשות את החשבון שלו. על הבנקים לבחון את הרכב ההלוואות ולתת גילוי נאות ללקוחות תוך הצגת הסיכון הטמון בלקיחת הלוואה כזו".