לא ממש משעמם בעונת המלפפונים

אמצע הקיץ. הליגה נגמרה מזמן, היורובאסקט מעבר לפינה, ובין כל אלו קורים דברים מעניינים בכדורסל הישראלי. הנה ניתוח של כמה מהם.

1. בנבחרת

נבחרת ישראל נמצאת במהלך ההכנה לאליפות אירופה, תחת שרביטו של צביקה שרף. קצת קשה לבקר מאמן שמוביל במסירות את הנבחרת תמורת שכר נמוך משל עוזר אפסנאי במכבי ת"א, ובכל זאת. אחרי מספר משחקי הכנה קשה לקבל תמונת מצב על מצבה של הנבחרת, אבל כן אפשר לראות מגמות.

למשל, בעמדת הרכז הראשון. לאחר עזיבתו של טפירו נוצר ואקום בשתי פונקציות: המנהיג, אליה נכנס בטבעיות בורשטיין. וגופיית הרכז הראשון. על עמדה זו התחרו ארבע כספיות צעירות ואסרטיביות: רוט מאשקלון, נעימי מירושלים, אוחיון מנהריה ומקל מגלבוע/גליל. דווקא מקל, הצעיר שבחבורה, עקף את כולם בסיבוב כשהוא ממשיך להפגין את היכולת המצוינת מהעונה הקודמת. לכאורה מבחינת גיל וניסיון, נופל מקל מהאחרים, אבל בתור רכז ומנהל משחק הוא השחקן השלם והבשל מכולם. בקרוב בהיכל (נוקיה) הקרוב למקום מגוריכם.

הציר המרכזי של הגנת הנבחרת הוא יניב גרין. הבעיה שגרין לא נהיה צעיר יותר ונראה שגבו מזדקן אף יותר מהר ממנו. התחליפים (קוז'יקרו, תמיר) מסורים ככל שיהיו, מבוגרים יחסית ומאותגרים כשרונית. על הספסל נמצא רוברט רותבארט, שאמור להיות סנטר העתיד של נבחרת ישראל. רותבארט, שחקן צנום יחסית, הוא שחקן צעיר בן 23 בגובה 2.17 מטר. הוא מיעט לשחק בטורניר ההכנה בלונדון, כשהשיא היה במשחק נגד פולין, אז עלה לפרקט לראשונה באמצע הרבע הרביעי עם הרכב המחליפים השני, כשהנבחרת הובילה בעשרים הפרש. הפולנים צמצמו לתשע הפרש, כשרותבארט עשה כמה טעויות ששיאן שתי חסימות ברצף שספג מהסנטר הפולני.

לצביקה זה הספיק כדי לשלוח את אותו לספסל. זהו שרף: הניצחון במשחק האימון יותר חשוב מהאימון והאמון של השחקן.

2. בתל אביב

לכאורה ההכנות של הנבחרת לאליפות אירופה אינן קשורות למועדון מכבי ת"א שכמעט סגר את הסגל לקראת העונה. אבל זוהי אשליה אופטית בלבד. מצב גבו של יניב גרין נראה בסוף אוגוסט ככאב הראש הפרטי של צביקה שרף, אבל יש לו פוטנציאל להפוך למיגרנה מתמשכת עבור פיני גרשון.

אין זה סוד, שהסגל הישראלי העונה במכבי ת"א נופל ברמתו מאלו שקדמו לו. בפועל, יניב גרין הוא הישראלי הבכיר היום בסגל מכבי ת"א, הן במדד השכר והן במדד הנבחרת (מקל ובורשטיין לא חתומים, פניני ולימונד משלימים מהספסל). בעונות האחרונות סבל יניב מכאבי גב שגרמו לו להחמיץ לא מעט משחקים. אם בעבר זה היה קורה תוך כדי עונה, את העונה הזו מתחיל גרין כבר בחדר הפיזיותרפיסט. בקצב הזה, יש סיכוי יותר מסביר שאי שם בסוף אפריל, גרין יעבור לגור בחדר הטיפולים של מכבי.

הסיכוי שמכבי ת"א תגיע לשלבי ההכרעה בליגת העל ללא הישראלי הבכיר שלה אינו מופרך כלל ועיקר. בשל חולשת הסגל הישראלי, מצב גבו של גרין הפך למעשה לאחד הסעיפים המשמעותיים ביותר במו"מ עם טל בורשטיין.

קפטן נבחרת ישראל הראה בפעם המי יודע כמה את חשיבותו לנבחרת. אבל דווקא הדרך מדגישה בדיוק את הסיבות שבעטיין במכבי ת"א ממאנים לשלם לטל את שהוא מבקש. בורשטיין עבר לשחק בעמדת הסמול פורוורד. זהו תהליך שקורה ללא מעט גארדים גבוהים. עם הגיל והפציעות (וטל סבל מלא מעט כאלו), הרגליים זזות לאט יותר והם עוברים לשחק בעיקר בעמדת הסמול פורוורד. הדוגמא הטובה ביותר היא מייקל ג'ורדן, הגדול מכולם, כשחזר מהפרישה השנייה בגיל 38 לשחק בוושינגטון וויזרדס. לכאורה עדיין אין תחליף לנסיון ולמנהיגות של בורשטיין, אבל כשמצד אחד מקל משתלט בבטחה על גופיית הרכז הראשון בנבחרת ומצד שני עמדת הסמול פורוורד תהיה העמדה העמוסה ביותר במכבי העונה, כל אימון ומשחק של הנבחרת מרחיקים את בורשטיין ממכבי ת"א.

3. בחיפה

אם אני טל בורשטיין, הייתי מסתכל לכיוון צפון. דווקא מצידו כדאי לשקול שנית, האם מכבי ת"א היא המקום בשבילו? האם הסכומים שירוויח במכבי שווים את הסיכון? הסיכון שבגילו הוא יהפוך לשחקן ה-11-12 (אלו שכמעט לא משחקים, אפילו לא במשחקי האימון הפנימי) ומשם הדרך להחלדה פרמננטית, כזו שעלולה לגמור לו את הקריירה הרבה יותר מהר ממה שהוא מוכן לקבל.

במידה ואין קבוצה באירופה שרוצה את טל, הסוכן של טל צריך להרים טלפון לג'ף רוזן בחיפה. נכון שבחיפה לא יוכלו להציע את המשכורות של מכבי, אבל יוכלו לתת לבורשטיין בדיוק את אותו מטבע שהציעו לג'רמי טיילר, כוכב התיכונים האמריקאי: דקות משחק.

גם למי שאינו קורא מדורי ספורט קשה היה לפספס את השם ג'רמי טיילר. טיילר (18, 2.11 מטר), אותו שביעיסט אמריקני שמסומן כבחירה מספר אחת בדראפט ה-NBA עבור שנתיים וכפוטנציאל להיות אחד מכוכבי העתיד של הליגה הטובה בעולם. בשל חוקי ה-NBA (גיל מינימום, שניסה להבטיח ששחקני תיכון לא ידלגו על המכללות לפחות לשנה אחת בדרך למשחק מקצועני), החליט לעזוב את התיכון וללכת לשחק באירופה. לא סתם באירופה, אלא במכבי חיפה בישראל. לא נלאה אתכם בניתוחים ובהערכות, איפשהו בין גאונות להימור מקצועי ועד מהלך שיווקי שישים את מכבי חיפה בכותרות הספורט בארץ ובעולם. נסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר, מעבר לעובדה שיש סיכוי שאיפשהו בחודש מאי במכבי חיפה ישחק קו קדמי בלתי עציר (ג'פרסון וטיילר) למהלך הזה יכולה להיות השפעה דרמטית על ליגת העל שלנו לשנים הבאות.

בליגה שבה מכבי ת"א יכולה לשלם פי כמה וכמה לכל שחקן שהיא תרצה, יש שני אלמנטים שלא יוכלו לתת במועדון הצהוב: דקות משחק וסבלנות. למכבי חיפה היתה הצלחה בעונה הקודמת עם דבון ג'פרסון, שנהנה בדיוק משני האלמנטים האלו בדרך להפוך לאחד הפורוורדים המלהיבים באירופה (ואולי חזרה ל-NBA). אם יצליח גם עם טיילר, המועדון החיפני יעבור למקום הראשון בחיוג המהיר של כל סוכן אמריקני. מאחר ולהבדיל ממשחק במכללות (ללא שכר) גם השחקן וגם סוכנו מרוויחים מיידית.

הצלחה בפרויקט הזה תהפוך את המועדון למגנט לכישרונות האמריקנים הבכירים ביותר. מכבי חיפה יכולה להפוך לחממה עבור ה-NBA בערך כמו שגלבוע/גליל הפכה למכבי ת"א, יחי ההבדל הקטן.