הישראלי הבכיר בוול סטריט בראיון ל"גלובס": "היכנסו לשוק - חברות הטכנולוגיה ימשיכו להכות את התחזיות"

ליאני, שמסקר חברות טכנולוגיה וציוד תקשורת, מדגיש שבניגוד למשבר של תחילת שנות ה-2000, הפעם הטכנולוגיה היא לא הגורם למשבר, אלא רק הקורבן. "כשיש בעיה בפיננסים, היא פוגעת בכל הסקטורים, ולא משנה אם אתה מוכר סוליות נעליים או מתגים אלקטרוניים", הוא אומר. "אנחנו יוצאים ממשבר שהיה מאוד בריא. חברות 'ניקו אורוות', פיטרו את העובדים הפחות יעילים ונשארו עם החזקים. הטכנולוגיה תיהנה מהיציאה מהמשבר, ועל הדרך קיבלנו הזדמנות פנטסטית לקנות מניות, וצריך לנצל אותה".

אז כן, ליאני ממליץ להיכנס עכשיו לשוק, לפחות בכל מה שקשור למניות הטכנולוגיה. "בטווח הקצר אולי יהיה תיקון קטן, אבל בטווח הארוך השוק שורי - חברות הטכנולוגיה ימשיכו להכות את התחזיות, והמניות יגיבו בהתאם. עבור מי שמסתכל לטווח הארוך, המניות זולות היום, והתשובה היא שהייתי נכנס עכשיו לשוק".

*ברמה האישית, איך הייתה האווירה בוול סטריט באותה תקופה?

"הייתה אווירת נכאים. לפני חצי שנה כל משפט שני נפתח ב'אם אשאר פה, אז...'. ברמה האישית, תמיד יש חששות, ובתחום הפיננסי היו חששות לקטסטרופה שלא ראינו - למרות שתמיד יהיה צורך בשירותים פיננסיים. גודל החששות מסביר את גודל התיקון".

ובכל זאת, ליאני גם מוטרד מהתיקון. "נכון שרואים את האור בקצה המנהרה, ואפשר לדבר על צמיחה וגידול ברווחיות בחברות הטכנולוגיה, אבל מה שמפריע לי זאת 'תרבות המקדולנדס'", אומר ליאני. "קשה לי להאמין שאחרי שתיארו את המשבר כגדול ביותר מ-1929, חלפו חמישה חודשים והלך הרוח עבר מדיפרסיה כללית לאופוריה כללית".

ביטוי לכך הוא מזהה בתמחור המניות הקטנות. "איך יודעים שהשוק עלה מהר מדי? כל החברות הקטנות יקרות מדי, והגדולות זולות. זה אומר שהשוק נותן פרמיה גבוהה לחברות מסוכנות".

*הלקחים מהמשבר לא הופקו?

"לכל משבר יש ייחודיות משלו. אני יכול להבטיח משהו שהבטחתי גם ב-2002: לא נחזור על הטעויות שעשינו עד עכשיו, אבל יהיו טעויות חדשות. השקעה, במהות, זה לקיחת סיכון. השאלה היא כמה איזונים יש לסיכון. זה יצא משליטה, אבל היום יש תהליכים מובנים ללקיחת סיכונים. גם היום חברות לוקחות סיכונים, כי מי שלא מסתכן לא מגיע לרווחיות של מעל תשואה חסרת סיכון".

ליאני לא מתחייב שהמשבר מאחורינו, אבל מוכן לומר שיש "סימנים מובהקים לעלייה ראשונית". הוא מעריך שארה"ב, שנכנסה ראשונה למשבר, גם תצא ממנו ראשונה ("סין לא הייתה במשבר, היה לממשלה שם תירוץ לקרר קצת את הכלכלה"). באירופה עדיין אין תיקון, ואת ישראל הוא בכלל מגדיר כ"שוק מנותק לגמרי מהשוק האמריקני".

בתחום הטכנולוגיה, לתפיסתו, "אין שום סיבה שיהיה משבר ארוך טווח". הסיבה העיקרית היא שאין שום קשר בין מצב הכלכלה לגידול בתעבורת הנתונים, שמחייב השקעה בתשתיות. במקביל, ליאני מזהה התאוששות בהוצאות של enterprise (חברות עסקיות). אצל ספקיות התקשורת (carriers), עדיין אין עלייה בהוצאות, אך להערכתו זאת רק שאלה של זמן. ובכלל, לספקיות סלולר אין ברירה אלא להשקיע ברשתות. "זאת דילמת האסיר הקלאסית: ספקית סלולר תשקיע כי המתחרות שלה משקיעות, והיא לא תחכה", אומר ליאני. כל אלו מובילים אותו למסקנה שהעתיד חיובי.

"נייס ואלווריון מנוהלות לתפארת"

ליאני גר ועובד בארה"ב כבר שנים. את הביקור הנוכחי בישראל הוא מנצל לטיולים ונופש, אבל בין סיור בירושלים לקפיצה לאילת הוא הספיק להיפגש גם עם כמה הנהלות של חברות מקומיות. אחת מהן היא אמדוקס, שמספקת פתרונות תוכנה לבילינג, ניהול ושירות לקוחות, והיא אחת משתי המניות המומלצות ביותר על-ידו (לצד סיסקו). "לאמדוקס יש מודל עסקי יציב וראות טובה, שמבוססת על 70% הכנסות חוזרות", הוא מסביר.

*לפני שנה וחצי אמרת שאמדוקס היא 'אנטי מחזורית - השוק יורד, ואמדוקס מגבירה פעילות'. והנה, גם הפעילות של אמדוקס ירדה.

"נכון שיש ירידה של 10% במכירות 2009, אבל צריך לשים זאת בפרספקטיבה נכונה. זו הירידה הנמוכה ביותר מכל החברות שאני מסקר. למשל בסיסקו, הייתה ירידה של 37% בחטיבה המרכזית בשני הרבעונים ראשונים".

ליאני מגדיר את אמדוקס כחברה השמרנית ביותר שהוא מכיר, "וזה חיובי". לדבריו, "אמדוקס נמנעה מכל כך הרבה טעויות - היא לא רכשה חברות לא מתאימות, ולא רכשה חברות מתאימות במחירים גבוהים". רכישה צפויה לדבריו בשנה הקרובה, בתחום האינטראקטיבי. ובכל מקרה, השמרנות של אמדוקס היא גם חיסרון. "אמדוקס לעולם תהיה זולה כי היא לא חברת חלום", אומר ליאני, אך מציין שהמכפיל הנוכחי (10) הוא "מגוחך ברמה ההיסטורית".

את קומברס הוא כבר לא מסקר. לפני שנתיים סיפר ליאני בראיון ל"גלובס", כי "כשאני מתקשר לקומברס התשובה היא שהם 'לא יכולים לדבר'. זה לא ראוי". היום הוא אומר שנטל ההוכחה הוא על קומברס. "ברמה האסטרטגית יש לקומברס בעיה, שתחום ה-messaging יורד, ובבילינג היא מצליחה יפה, אבל היא קטנה", אומר ליאני. "יש שם גם בעיות הנהלה, ועזיבה מוגברת של מנהלים. קומברס תצטרך להוכיח שהיא יכולה להתניע מחדש את הצמיחה".

הוא מעריך שבהתאם להצהרות החברה, החברות הבנות יימכרו. אחת מהן היא ורינט, שמפתחת מערכות הקלטה. האם תהיה זו נייס, המתחרה הישראלית, שתרכוש אותה? ליאני חושב שלא. "כש-ורינט רכשה את וויטנס היא הפכה למספר אחת בשוק, עם נתח של שני שלישים לעומת שליש של נייס. היום נייס היא חצי מהשוק. החברה צמחה יפה מאוד ומהר יותר, והשאלה היא האם היא צריכה את ורינט. אני מעריך שיש סיכוי גבוה יותר לרכישות אחרות".

אפרופו נייס, לליאני יש מחמאות לחיים שני, המנכ"ל הפורש. "גם בנייס וגם באלווריון, המנהלים שעוזבים מאוד מוכשרים ובנו ארגונים לתפארת. הם משאירים נעליים גדולות מאוד, ויהיה קשה להחליף אותם", אומר ליאני. את אלווריון, שמספקת פתרונות תקשורת בתחום ה-WiMAX, ליאני לא מסקר באופן קבוע, אך הוא אומר שצביקה פרידמן ניהל את החברה מצוין. "אלווריון לעולם לא תהיה חברה ענקית, אבל היא מנוהלת בצורה בלתי רגילה והלקוחות שלה מרוצים".

"לפתרונות של בעיות רשת תמיד יהיה קונה"

*מה הסבירות שנראה בזמן הקרוב מהלכי מיזוגים ורכישות שמערבים חברות ישראליות?

"בפברואר-מארס היה מצב שהיו הרבה חברות מאוד זולות ואטרקטיביות, ומי שהיה לו כוח ומוח רכש אז. היום, החברות הקטנות יקרות, כי המחירים קפצו. אנחנו אמנם חיים בכפר גלובלי, אבל קשה לנהל חברה מעבר לים, ואני סקפטי בעניין רכישות של חברות ישראליות. בנוסף, לחברות ציוד תקשורת ישראליות פרטיות יהיה גם קשה מאוד לצאת להנפקה. מצד שני, לטכנולוגיה טובה שפותרת בעיות ברשת תמיד יהיה קונה".

ליאני, אגב, מחלק את החברות הישראליות לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה כוללת "חברות עם בעיה אסטרטגית גדולה, שגדולתן בעברן ולא בעתידן", דוגמת רדוור ואודיוקודס. השנייה כוללת את צ'ק פוינט, אמדוקס ונייס, "שחוזקן בעתידן, עם חשיבה אסטרטגית נכונה ופוטנציאל שוק גדול".

*במה באה לידי ביטוי העובדה שאתה ישראלי?

"אני ישראלי בוול סטריט. הישירות היא משהו שטבוע בישראליות שלי. אם אני יושב עם מנכ"ל, לא אשאל אותו בצורה עקיפה על העתיד, אלא אשאל מה הוא צופה ברבעון הקרוב. ה'חוצפה' עוזרת".

"אין המלצת 'החזק'. מניות עולות או יורדות"

"האנליסטים מצד ה-sell side יצאו מחוזקים מהמשבר", אומר ליאני. "המשבר הוכיח שיותר ויותר אנשים צריכים ייעוץ חיצוני, ומשקיעים מסתמכים על האנליסטים יותר".

כאנליסט, ליאני לא אוהב את המלצות ה"החזק". "אין כזה דבר המלצת החזק", הוא אומר. "מניות עולות או יורדות, ולכן כשאני נותן המלצת החזק, אני טועה".

את ההמלצות הוא נותן באמצעות "ריקוד טנגו" בין הטווח הקצר והארוך. "יכול להיות שבטווח הקצר מניה תרד ובטווח הארוך אני אוהב אותה", הוא אומר. "אני מסתכל על ה-best case scenario, בלי חותמת של תאריך, ונותן על בסיס זה מכפיל הגיוני".

*עבדת שנים במריל לינץ'. לפני שנה הבנק היה על סף קריסה, וניצל כשבנק אוף אמריקה רכש אותו. מרגישים את השוני?

"ההבדל הוא בדברים הקטנים, ופחות מורגש ביום יום. בתחום המחקר, בנק אוף אמריקה כמעט לא שינו כלום. רובנו יוצאי מריל לינץ'. לעבודה בבנק גדול יש יתרונות וחסרונות". *