מדטרוניק: "בזכות רכישת ונטור הישראלית נוביל בתחום השסתומים"

כנס שערכה החברה לאחרונה בשווייץ התמקד ביתרונות הרכישה האסטרטגית הכפולה שביצעה - של ונטור ושל CoreValve ■ בכירים בחברה הודיעו כי הצוות של ונטור יישאר בישראל וציינו איזה חברות נוספות מעניינות אותם

בשנה האחרונה, הקשרים בין חברת מדטרוניק לבין ישראל הלכו והתהדקו. לא שהם היו גרועים לפני כן - מדטרוניק, חברה בשווי 42 מיליארד דולר, כבר רכשה כאן שתי חברות, את Odin ואת InStent - אך השנה הייתה עליית מדרגה. בינואר רכשה החברה את Ventor הישראלית ב-325 מיליון דולר במזומן, ולאחרונה היא השקיעה בקרן ההון סיכון הישראלית TriVentures, וגם הרחיבה את הסניף של מדטרוניק בישראל.

חצי שנה לפני כן, הגיע לישראל לראשונה ד"ר סטיב אוסטרלי, סגן נשיא בכיר לרפואה וטכנולוגיה במדטרוניק, האחראי על התוויית הכיוונים האסטרטגיים של החברה ועל איתור המוצרים החדשניים. אוסטרלי התלהב מן היכולות הישראליות, והיה כנראה אחד מהמובילים להידוק הקשר.

המהלך האסטרטגי שביצעה מדטרוניק ברכישה המשולבת באותו היום של ונטור ושל CoreValve האמריקנית, שתי חברות שסתומים שנרכשו ביחד במעל מיליארד דולר, הפכה לנושא עיקרי לדיון בכנס שערכה מדטרוניק לאחרונה בשווייץ.

בעניין זה אמר בראיון ל"גלובס" רוב טן-הודט, סגן נשיא האחראי על מדינות מערב ומרכז אירופה, כי הרכישה המשולבת תאפשר למדטרוניק מובילות בתחום השסתומים באבי העורקים. "כך יש לנו גישה לשני סוגי רופאים - למנתחי הלב עם המוצר של CoreValve ולקרדיולוגים הפולשניים עם המוצר של ונטור", אמר.

הוא הוסיף, כי החברה מתכוונת לפתח מוצרים נוספים, כשהיעד הבא הוא מערכת להחלפת השסתום המיטרלי (הנמצא בין החדר השמאלי לעלייה השמאלית).

טן-הודט התייחס גם לעתידה של ונטור ואמר כי בכוונת החברה להותיר את כל הצוות בישראל. "ישראל היא מדינה מדהימה מבחינת תחום המכשור הרפואי, וונטור היא רק אחת הדוגמאות לכך", הוסיף.

גם שמן של חברות ישראליות נוספות, שאין להן היום קשר רשמי עם מדטרוניק, כמו למשל סימביוניקס, המפתחת סימולטורים להכשרת רופאים עלו בכנס, ואוסטרלי ציין לטובה את חברת BioControl ואמר כי "זה לא סוד שזו חברה חביבה עלי".

להתרחב לתחום רדיו מוח

חוץ מפעילותה בתחום השסתומים, למדטרוניק פעילות ענפה בתחום הגירוי החשמלי של הגוף למטרות טיפוליות (המוצר הראשון היה קוצב לב) והיום היא מתרחבת בתחום הגירוי העצבי. כיום יש לחברה כבר מוצר לטיפול בפרקינסון, בבריחת שתן ובדיכאון.

אחד המוצרים עליהם עובדת החברה נראה רחוק מן המרחב הבטוח. "אנחנו מפתחים 'רדיו מוח', שמקבל קלט שאמור היה להגיע למוח, ומפעיל את הגוף על פיו, בדיוק כמו שקוצב לב מקבל קלט מן הגוף ומפעיל את הלב. כאשר המכשיר מקבל סימנים מן הגוף שעומד להגיע דיכאון, המוצר יתערב ויגרה את העצבים הנכונים כדי למנוע את ההתקף". על-פי החזון, ניתן יהיה להפעיל את המכשיר גם ידנית, למשל לפני כניסה לסרט עצוב או ללוויה.

מגמה נוספת של מדטרוניק היא שילוב בין מכשור רפואי לתרופות. טן-הודט מציין כי מוצרים כמו סטנט מצופה תרופה, פתחו את הדרך למוצרים כמו שסתום מצופה תרופה, שתלים מצופי תרופה ומכשירים המצופים בתאי גזע.

"מדטרוניק מתעניינת בתחום תאי הגזע אבל עדיין לא החלה בפרויקטים בהם משתמשים בתאי גזע לשם בניית רקמות", הוא אומר. "רבים מדברים על התחום בתור הדבר הבא, אבל אנחנו עדיין לא משוכנעים".

עלויות גבוהות

אוסטרלי התייחס לעלויות הבריאות הגבוהות וסקר את המגמות שיובילו לצמצומן. אחת מהן לדבריו היא הרפואה המותאמת אישית, שתחסוך את העלויות של הרפואה הפועלת בשיטה של ניסוי וטעייה. אוסטרלי מאמין כי ריצוף הגנום יכול לכוון גם את השימוש במכשור רפואי ולא רק בתרופות. "אולי נגלה כך עוד אנשים שצריכיםקוצב לב?"

מגמה נוספת היא הרפואה המשקמת - תאי גזע, בנייה מחדש של רקמות, שיקום יכולתו של הגוף לייצר חלבונים החסרים לו. "את הפתרונות האלה צריך למקד במיקומים מאוד מסוימים בגוף, ובזה מדטרוניק מצוינת", אמר אוסטרלי.

מגמה שלישית שהוא מאמין כי תתעצם בתקופה הקרובה היא חיבור רשתות התקשורת שמחוץ לגוף לאלה שבתוך הגוף. "מדטרוניק כבר יודעת לסגור מעגל של תקשורת בתוף גוף האדם, לדווח על המתרחש החוצה ולהעביר את המידע לרופא הנמצא בכל מקום בעולם".

אוסרלי טוען כי בעתיד יהפכו ממשקי התקשורת בין הפנים והחוץ מורכבים יותר. "חברות התקשורת הגדולות כמו אפל, IBM וקוואלקום מבינות שמידע בידורי אינו העתיד שלהן, אלא מידע רפואי. שם דרושה תקשורת ברמה גבוהה יותר," אמר אוסטרלי, והוסיף כי מדטרוניק כבר מפתחת עם חברת פורד מערכת הבוחנת את הכשירות הרפואית של נהג לפני תחילת הנהיגה.

תחום נוסף אליו מתייחס אוסטרלי הוא הנדסת החומרים המשתלבת יותר בתוך הרפואה, בין היתר תוך התבססות על יכולות מתחום הננו-טכנולוגיה. הכוונה היא למשל לפולימרים לציפוי של מכשירים רפואיים, או לחומרים מיוחדים מהם עשויים השתלים עצמם. "בישראל יש טכנולוגיה מוצלחת לזה", מציין אוסטרלי.

הכותבת הייתה אורחת חברת מדטרוניק בשווייץ