משרדי המחלקה הכלכלית-פיסקלית ממוקמים בכמה חדרים צדדיים, בקומה השנייה של בניין
משרד המשפטים רחב-הידיים במזרח ירושלים. מלבד כמה עיתונאים המגיעים לשיפולי המסדרון (לשכת הדובר ממוקמת בחדר הסמוך), איש איננו מזדמן במקרה למקום. ב-12 שנותיה של
דידי לחמן-מסר בתפקיד המשנה ל
יועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, חילחלה ביושבי הבניין ההבנה שאם אין צורך אמיתי להיתקל בלחמן-מסר - עדיף להימנע מכך.
בימים הקרובים יעביר עו"ד אבי ליכט את חפציו, ממשרדו שהיה ממוקם עד עתה בהמשך אותו מסדרון, במחלקת הבג"צים של הפרקליטות, ללשכתו החדשה, לאחר ששלשום (א') אישרה הממשלה בישיבתה את מינויו של ליכט לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי (כלכלי-פיסקלי).
ההחלטה על המינוי, לקדנציה של 8 שנים, היא סופה של דרך החתחתים שעבר מינויו: ועדת האיתור, שבראשה ישב היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אמנם המליצה על ליכט כמועמד יחיד לתפקיד - אך שר המשפטים, יעקב נאמן, הפך את עצמו לוועדת איתור נוספת כשהתעקש לראיין 4 מועמדים נוספים, לפני שהביא את מינויו של ליכט לאישור הממשלה.
45 דקות בילה ליכט בהופעתו מול ועדת האיתור, לפני 3 שבועות. הוא נשאל על תפישת העולם המשפטית שלו, על תוכניותיו המקצועיות בניהול המחלקה, על הצבת יעדים, על מקומו במסגרת ההיררכית, ועל היחסים בין יועץ משפטי לבין הגורם המוסמך לקבל החלטה: אחרי הכל, המחלקה הכלכלית-פיסקלית עובדת מול 10 גופים ממלכתיים מרכזיים, ובהם בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, רשות המסים, משרדי האוצר, התשתיות, התמ"ת, איכות הסביבה והרשימה עוד נמשכת. הדבר האחרון שרצו בממשלה היה למנות תואם לחמן-מסר, שיעסוק במאבקים ובהתכתשויות פנימיות בתוך הרשות המבצעת.
רפורמות בדיני חברות
עד שיחל רשמית בתפקיד, ליכט מסרב לצאת בהצהרות בנוגע לתוכניותיו עבור המחלקה שבראשה יעמוד. הוא יודע שמצפה לו תקופת התאקלמות ולמידה לא פשוטה, הנובעת בין היתר מהמערך האנושי הצפוף המאייש כיום את המחלקה. לחמן-מסר הודיעה על פרישתה מהתפקיד כבר לפני כשנה וחצי, ולאורך השנה האחרונה תיפקדו 9 עורכות הדין במחלקה - באורח פלא, כיום עובדות בה נשים בלבד - ללא מנהל.
על-פי הדעה הרווחת במשרד המשפטים, לפחות בתקופה הקרובה לא צפויים למחלקה הכלכלית-פיסקלית קרבות עזים בנושאים עקרוניים, דוגמת המאבקים מול בעלי ההון בנושא הבעלויות הצולבות בתקשורת או בתחום הפרטת התשתיות, שאיפיינו את שנותיה של לחמן-מסר. ועם זאת, בשבועות ובחודשים הקרובים יגיעו למיצוי כמה פרויקטים מקצועיים משמעותיים שבהם היתה מעורבת המחלקה בחודשים האחרונים, רובם בשיתוף הרשות לניירות ערך והעוסקים בהסדרת שוק ההון.
בין היתר מדובר על השלמת תזכיר החוק בעניין תיקון מספר 10 לחוק החברות. התיקון עוסק ב"הגברת הממשל התאגידי", בין היתר באמצעות הוספת "תוספת מומלצת" לחוק החברות. התאגידים לא יחויבו אמנם לאמץ את התוספת המומלצת, שבה ייקבעו נורמות מחמירות יותר מהנורמות המחייבות כיום בחוק, אך אם יחליטו שלא לאמץ אותה יהיו חייבים בחובת גילוי, לפי גישת "אמץ או גלה" הנהוגה בעולם. בין היתר, תכלול התוספת המומלצת קביעה שלפיה לא תסתפק החברה בשני דירקטורים חיצוניים אלא שרוב הדירקטורים יהיו בלתי תלויים בדירקטוריון.
תזכיר החוק בעניין זה הופץ זה מכבר, ובימים אלה סיימה המחלקה לרכז את כל ההערות שהגיעו מגורמים שונים, ובהם איגוד החברות הציבוריות והרשות לניירות ערך, לעדכן את התזכיר על-פיהן, והוא יוגש בקרוב לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
חובת הממשל התאגידי אמורה להתרחב בקרוב, ולכלול גם את החברות לתועלת הציבור. בין היתר, התברר שרכיבים בחוק החברות דוגמת חובת מינוי מנכ"ל, הפרדה בין יו"ר למנכ"ל וחובת מינוי ועדת ביקורת, חלים רק על חברות המנפיקות מניות ולא על אלה המנפיקות איגרות חוב בלבד. תזכיר חוק בנושא, בתיאום עם הרשות לניירות ערך, יופץ בקרוב.
פרויקט נוסף שעליו עובדים במחלקה, ביחד עם בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ואגף שוק ההון במשרד האוצר, הוא בתחום האיגוח. ליתר דיוק, בשאלה האם העברת נכסים בין חברות בשיטת SPC מהווה מכר מלא או משכון בלבד. לשאלה זו יש משמעות הן בתחום המיסוי, הן בתחום הקפאת ההליכים - בין היתר בשאלה האם רשם המשכונות צריך לרשום את ההעברה, והן בשאלה איזה משטר רגולטיבי יחול על המהלך. מדובר בנושא משפטי שלו פנים רבות, והמחלקה הכלכלית-פיסקלית עוסקת בהיבט הקנייני שלו.
אפרופו משכון, במשרד המשפטים מכינים תזכיר חדש לחוק המשכון. אף שהנושא שייך בעיקרו למחלקה האזרחית, שבראשה עומדת עו"ד שרית דנה, הפרק העוסק בשיעבוד נכסי חברה מטופל במחלקה הכלכלית-פיסקלית. מטרת החוק, לדברי גורמים במשרד המשפטים, היא להביא להרמוניזציה בין דיני המשכון החלים על יחיד לבין אלה החלים על תאגיד.
תזכיר חוק נוסף שיופץ בקרוב עוסק בתחום שיקום החברות והקפאת הליכים. אין מדובר בתיקון שייצור שינוי מהותי בדין הקיים, אלא בעיקר בעיגון בחקיקה של שינויים שנעשו באמצעות פסיקת בתי המשפט, וזאת מתוך מטרה ליצור יציבות בדין ולהגביר את הוודאות המשפטית, כך שיצומצם מספר ההתדיינויות המשפטיות בתחום זה.
במקביל לפרויקטים הללו, המחלקה הכלכלית-פיסקלית משמשת רפרנטית במשרד המשפטים ליוזמות המתנהלות בעיקרן בגופים אחרים. כך למשל, הרשות לניירות ערך פועלת להפצת תזכיר חוק שיגביר את אפשרויות האכיפה המינהלית, ויוציא סוגים שונים של הפרות חוק מהמסלול המוביל להליכים פליליים. בין האמצעים שיינקטו נגד המפירים במסגרת האכיפה המינהלית, יהיו הטלת קנסות, והגבלת האפשרות לעסוק בתחום ניירות הערך. ברשות לניירות ערך מכינים גם את התשתית המשפטית שתאפשר לה להוציא הנחיות ותקנות באופן עצמאי, בלי צורך באישור ועדה מוועדות הכנסת או של שר האוצר, וכן על רפורמה מקיפה בדיני השותפויות, הנשענים כיום על חקיקה מנדטורית. בכל אלה מלווה המחלקה הכלכלית-פיסקלית את העבודה מקרוב.
מאבקים באולם בג"ץ
ואולם לצד הנושאים הללו, הדורשים הסדרה פרטנית בכל תחום, מתגאים במחלקה הכלכלית בצבירת ידע בנושאי רוחב עקרוניים, המשמש לבניית מערכות רגולטיביות חדשות. כך למשל בתחום ההפרטה צברה המחלקה ידע וניסיון רב בשנים האחרונות, לאחר מהלכים משמעותיים של הפרטת תחומים ממשלתיים. בעוד המשרד הממשלתי המופקד על התחום המופרט בוחן את הנושא מהזווית שלו, במשרד המשפטים נהנים מהיתרון שבהשוואת מהלכי ההפרטה זה לזה ולמידה משגיאות העבר.
אחד מהנושאים שהמחלקה עוסקת בהם בשנים האחרונות בהקשר זה, הוא בהקמת בית הסוהר הפרטי ובאופן עקרוני בהפרטת תחום הכליאה. במחלקה שמים דגש על האינטרסים הציבוריים שחייבים להישמר במהלך ההפרטה, ועמלים על גיבוש "צווי אינטרסים חיוניים" בכל תחום שבו מתבצעת הפרטה. הדיון העקרוני המתנהל בבג"ץ, שאמור להכריע בהרכב מורחב בעתירה נגד הפרטת בתי הסוהר, מלמד שלא כולם מרוצים מהמידה שבה שומר משרד המשפטים על אותם אינטרסים ציבוריים חיוניים.
מה שמחזיר אותנו לאבי ליכט, שמגיע לניהול המחלקה היישר מאולם בית המשפט העליון, שבו ניהל בשם המדינה עשרות מאבקים משפטיים בשנים האחרונות. חלק מאותם מאבקים נעשו תוך שיתוף פעולה עם המחלקה הכלכלית-פיסקלית: ליכט שימש רפרנט מטעם מחלקת הבג"צים לעתירות שהוגשו בעניינים כלכליים, וכך מצא עצמו מגן על מדיניות הממשלה בנושאים כמו ההסכם עם החברה לישראל למכירת בתי הזיקוק, חופש הביטוי ובעלויות צולבות בתקשורת בעתירה של הזכיינית "רשת", פגמים בניהול מכרזים בהיקף רחב בתחום הספנות, ועוד.
ליכט לא שימש רק כזרוע הליטיגטורית של המחלקה הכלכלית-פיסקלית. בנושאים שונים, שבהם היה צפי להתדיינויות בג"ציות בהמשך, הוא השתתף בעבודת המטה כבר מהשלבים הראשונים לגיבוש המדיניות. בין היתר ישב ליכט בדיונים שבהם גובש היתר השליטה על בז"ן, ובדיונים על פתיחת שוק התעופה לתחרות, בקו הטיסה לניו יורק.
אלה לא היו התחומים היחידים שבהם פעל ליכט בבג"ץ. היתה לו משיכה גם למשפט החוקתי, ולנושאים המשלבים זכויות חוקתיות עם ענייני דת. הוא שימש נציג המדינה בעתירות שהוגשו נגד חוק טל, המסדיר את ניתובם של תלמידי הישיבות מחוץ למסגרת של גיוס ושירות צבאי; הוא טען גם בשם המדינה בעתירה נגד האיסור על מכירת בשר חזיר בבית שמש וברשויות מקומיות אחרות.
מלבד זאת, היה ליכט אחד הפרקליטים המרכזיים מטעם המדינה בעשרות העתירות שהוגשו נגד תוואי גדר ההפרדה. שניים מהתיקים הבולטים שבהם טיפל בהקשר זה היו, הפרשה שבמסגרתה הורה נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, למדינה להסביר את עמדתה ביחס לפסק דינו של בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא הגדר - ליכט חיבר אז, ביחד עם מנהלת מחלקת הבג"צים אסנת מנדל, מסמך בן מאות עמודים שריסק את פסק הדין של בית הדין הבינלאומי לרסיסים; ועתירה של עיריית בית לחם, שבמסגרתה אישר בג"ץ את ההחלטה להרחיב את גדר "עוטף ירושלים" דרומה עד מתחם קבר רחל בבית לחם, מטעמי חופש הדת והפולחן של יהודים הבאים למקום.
מערכת לחצים ורגישויות
עד שייכנס לתפקיד וילמד את מערכת הלחצים והרגישויות, משתדל ליכט לשמור על פרופיל נמוך. בסביבתו מדברים על "חרדת קודש" שעמה הוא נכנס לתפקיד, המהווה עבורו קפיצת מדרגה של ממש בהיררכיה המשרדית.
בין התחומים שתפקידו החדש יחייבו להתמקצע בהם יהיה גם תחום ההופעה בפני ועדות הכנסת, במסגרת ליווי הליכי החקיקה של היוזמות הממשלתיות והפרטיות. ליכט, שהופיע אמנם פעמים מספר בתפקידו הקודם בדיונים שונים בכנסת, מודע לכך שיצטרך לרכוש מיומנות גבוהה בשכנוע חברי הכנסת ובהצגת הממשלה בתנאים שונים בתכלית מאלה שלהם התרגל באולמות בית המשפט העליון.
ליכט צעיר מדי מכדי לחשוב על התמודדות על תפקידו המתפנה של היועץ המשפטי לממשלה. מזוז פורש מתפקידו בסוף חודש ינואר הקרוב, והליכי המיון למציאת יורשו אמורים להתחיל בזמן הקרוב. את רוב הקדנציה שלו בתפקיד יעביר ליכט בחברת היועץ המשפטי הבא. במקביל הוא יצטרך להוכיח את עצמו גם מול עמיתיו המשנים ליועץ המשפטי, מול הכפופים לו במחלקה, מול מערכת לחצים בלתי נתפשת מצד בעלי ההון, מול גופים ממשלתיים מקבילים ומול הכנסת. אתגר לא פשוט בחר לעצמו ליכט לשנים הקרובות.
המשימות העיקריות של המחלקה הכלכלית-פיסקלית:
1. השלמת תיקון מספר 10 לחוק החברות
הוספת "תוספת מומלצת" לחוק, ובה המלצה שרוב הדירקטורים בחברה לא יהיו תלויים בדירקטוריון; חובת גילוי על אימוץ הנורמה בהתאם לשיטת "אמץ או גלה"; תזכיר החוק המעודכן, בהתאם להערות שהתקבלו, יועבר בקרוב לוועדת השרים לחקיקה
2. יישום גישת ה"ממשל התאגידי" גם על חברות לתועלת הציבור
בין היתר, קביעה שההוראות בדבר חובת מינוי מנכ"ל, הפרדה בין יו"ר למנכ"ל ומינוי ועדת ביקורת - תקפות גם לגבי חברות שהנפיקו אג"ח ולא רק על מי שהנפיקו מניות. תזכיר החוק יושלם בשבועות הקרובים
3. איגוח
פרויקט משותף למחלקה, לבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון במשרד האוצר, בוחן את השאלה האם העברת נכסים בין חברות בשיטת SPC מהווה משכון או מכר מלא - זאת הן לצורך הכרעה בשאלת הקפאת הליכים, הוראות מיסוי ומשטר רגולציה. תזכיר החוק יופץ בקרוב
4. רפורמה בדיני השותפויות
פרויקט משותף של המחלקה עם הרשות לניירות ערך. המטרה היא לחדש את ההוראות בדיני השותפויות, המתבססים כיום על דין מיושן, שעיקרו חקיקה מתקופת המנדט הבריטי
5. רפורמה בשוק הטלוויזיה
המלצות ועדת מרדכי, למעבר מזיכיונות לרישיונות, פוצלו מחוק ההסדרים ואמורים להגיע בקרוב לדיוני חקיקה בכנסת. משרד התקשורת מבקש להוסיף לחוק את איחוד מועצת הכבלים והלוויין עם מועצת הרשות השנייה. המחלקה הכלכלית-פיסקלית, המשמשת רפרנטית לעניין הרגולציה בשוק התקשורת, מלווה את הרפורמה
כתבות
ני"ע
