שירים על שערים

1. "התגעגענו. אם עונת 2009/10 תיראה כמו מחזור הפתיחה, יש למה לצפות". במילים אלו בדיוק בחר מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" אתמול לתאר את המחזור הראשון של הליגה.

מקור ההילולה הזאת ברור: 7 משחקים, 20 שערים, ממוצע של 2.85 גולים למשחק. לא מופרך להניח שהקצב ההיסטרי הזה יישמר ויעקוף בקלות את ה-2.1 גולים למשחק שנרשמו כאן אשתקד. כאן טמונה הטעות הבסיסית. משום מה אצלנו בודקים את האיכות לפי מספר השערים. הכי קל לתייג. אם יהיו הרבה שערים, תהיה ליגה גדולה. בשנה שעברה השתמשו בממוצע השערים הנמוך כדי לדרג את הליגה הישראלית בתחתית הבור.

על המשקל הזה תיקחו את הליגה האוסטרלית עם קבוצות פאר כמו פרת' גלורי וגולד קוסט יונייטד, שבשלושת מחזורי פתיחת העונה שם נכבשו 2.8 שערים למשחק.

הסיבה לאינפלציית השערים במחזור הראשון היא פשוטה. בליגה שיש בה 16 קבוצות, אלופה אחת ורק שתי יורדות (ועוד אחת במבחנים), יש הרבה יותר מקום לטעויות. בואו ניקח את הקבוצות שפוטנציאלית יתמודדו על אליפות - יש כאלו בערך שתיים וחצי. נוסיף את הקבוצות שפוטנציאלית מתמודדות נגד הירידה - יש בערך 6. זה משאיר אותנו עם 5-6 קבוצות שיכולות להעביר עונה בכיף.

אגב, ממוצע שערים, בפעם האחרונה ששוחק מחזור עם 16 קבוצות בליגת העל, נכבשו בו 33 שערים. באותו מחזור בשלהי מאי 1999 נרשמו בין היתר התוצאות הבאות: 6-0, 5-0, 5-1, 4-0, 3-1. באותה ליגה שבה נכבשו כל כך הרבה שערים, 45% מהמשחקים הסתיימו בהפרש של שני שערים ומעלה למנצחת. כנראה שמעולם לא היתה ליגה עם כל כך הרבה משחקים בגארבג'-טיים.

2. יש מדדים יותר מטרידים שבאים לבדוק אם באמת התגעגענו. האם הבאת הכדורגל לפריפריות היא החלטה נבונה. הנה הנתונים: מחזור 1, אחי נצרת מארחת את הפועל פ"ת. 1,300 צופים. הפועל ר"ג חוזרת לליגה, למשחק חוץ מול מכבי פ"ת. 1,300 צופים. אוהדי האלופה מכבי חיפה לא חשבו שהפועל עכו היא משהו ששווה לצאת בשבילו מהבית. 6,000 צופים. ואתמול, אשדוד מארחת את הלהיט החם של בני יהודה. 1,200 צופים.

בקצב הזה, צריך לקוות שלא נגיע למצב שבעוד חודשיים נעמוד על ממוצע של שער ליגה לכל אוהד.

3. מחזור הפתיחה נתן למכבי חיפה את השיעור הטוב ביותר למה שמצפה לה העונה. אחרי ההייפ האירופי בזלצבורג, מגיעה שפיכת הלאגר המוכרת בליגה. חיפה מנצחת בקושי את הפועל עכו משער בתוספת הזמן.

זה היה שיעור קצר למה שמחכה לאלישע לוי העונה. עד המחזור ה-14 חיפה תיאלץ להתמודד עם מעברים תוך שלושה ימים מסן סירו או אולד טראפורד, למשחקים בווינטר או וסרמיל. קבוצה שלא מורגלת לעניין הזה יכולה למצוא את עצמה מפורקת לגורמים.

מבחינה פיזית, אלישע לוי יצטרך לתמרן את הסגל כדי לדעת איפה הוא מרוויח או מפסיד את השחקנים שלו. אם התכנון המקורי היה לתת ליניב קטן - השחקן הכי משמעותי שלו - מנוחה לקראת זלצבורג ולא לשחוט אותו עם שלושה משחקים תוך שישה ימים, הוא חייב לעמוד בהחלטה המוקדמת ולהוריד את קטן לספסל גם אם התוצאה מול עכו היא תיקו 1-1.

לכל העסק של ירידת מתח בליגה לאחר השתתפות באירופה יש גם מינוח מקצועי. קוראים לו Continental Hangover. מחקר שבדק את תוצאות חמש הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, גרמניה, ספרד, צרפת, איטליה) בחמש השנים האחרונות, מצא כי ב-80% מהמקרים, קבוצות שחזרו ממשחק חוץ באירופה למשחק חוץ בליגה המקומית - לא הצליחו לנצח את אותו משחק חוץ. אם מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן נוטות לאבד נקודות במשחקים כאלו, גם במכבי חיפה לא צריכים להיכנס ללחץ.

ואם בכל זאת אלישע לוי יצליח איפה שיצחק שום, רוני לוי, שפיגל ודושאן אוהרין נכשלו - כלומר הצלחה במקביל גם באירופה וגם בליגה - הוא יעשה קפיצת דרך מקצועית שמאמנים גדולים ממנו לא עמדו בה. אם לא, הוא תמיד יישאר האיש הנחמד מבית שאן שהביא את חיפה לצ'מפיונס.