בית המשפט המחוזי בת"א אישר תביעה ייצוגית בהיקף כ-80 מיליון שקל נגד עיריות ת"א, רמת גן, פתח תקווה, בני ברק, גבעתיים, חולון ובת-ים, על שלא העבירו לאיגוד ערים דן לביוב את הסכום האמור שגבו מתושביהן בשנים 2004-2006. עם זאת, אם יודיעו העיריות עד לסוף חודש ספטמבר כי החליטו להעביר את הסכום לאיגוד, והוא אכן יועבר עד אפריל 2010, לא תאושר התביעה כייצוגית.
בקבוצת התובעים נכללים כל מי ששילמו אגרת ביוב בשנתיים שקדמו להגשת התביעה (תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לתביעת השבה נגד רשות ציבורית), שהוגשה באפריל 2006. עילת התביעה היא חובת ההשבה שבחוק עשיית עושר ולא במשפט.
שבעת התובעים הייצוגיים (המתגוררים בשבע הרשויות הנתבעות) טענו, באמצעות עו"ד רפאל לוי-אבשלום, כי הסכומים שגבו העיריות במסגרת אגרת הביוב של איגוד ערים אזור דן, עלו מידי שנה בעשרות מיליוני שקלים על הסכומים שהועברו בפועל לאיגוד. העיריות טענו בתגובה, כי בשנים קודמות הן העבירו לאיגוד הערים סכומים גבוהים מאגרת הביוב שנגבתה; וכן שהכספים העודפים אמורים להיות מועברים לאיגוד למימון פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ומשכך הם בגדר פיקדון זמני בידן.
היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט, שהאגרות נגבו כדין הגם שהחזקת הכספים העודפים היתה שלא כדין. הסוגיה העקרונית שבבסיס התביעה נפתרה, נוכח הודעת היועץ לפיה מאז ינואר 2008 הונחו העיריות להעביר הכספים לאיגוד באופן שוטף ומסודר. ביחס לשאלת ההתחשבנות שנותרה במחלוקת, טען היועץ שאין לחייב את העיריות בהשבת הכספים לתושבים, שכן הם נגבו כדין ומדובר בכספי האיגוד.
השופט ד"ר עמירם בנימיני מצא חוסר עקביות ותמיהות שונות בטענות שהעלו העיריות. כן קבע שחברי מועצת איגוד הערים הפרו לכאורה את החוק ולא העדיפו את חובת האמון שלהם לאיגוד על-פני חובתם לרשות המקומית שמינתה אותם, בכך שנמנעו במשך שנים מלדרוש מהעיריות להעביר מידי חודש את הכספים לאיגוד.
מאחר שהחוק מתנה את חוקיות גביית האגרה בכך שהיא נגבית ואף משמשת בפועל לצורכי הביוב של האיגוד, פסק בנימיני "העיריות אינן רשאיות להותיר בידן חלק מכספי אגרה זו. די בכך כדי לבסס את טענת המבקשים בדבר אי-החוקיות המאפיינת את התנהגות המשיבים לאורך שנים". לדבריו, מדובר ב"דפוס פעולה עקבי של כל העיריות" הנתבעות. הוא דחה את טענת העיריות כאילו מדובר במחדל טכני. זו "פגיעה מהותית בתפקידי האיגוד", קבע בנימיני, "והיא רחוקה מלהיות עניין טכני".
עקרונית, הוסיף בנימיני, צודק היועץ המשפטי שאין בידי משלמי אגרת הביוב עילה להשבת הכספים, שכן הם מגיעים לאיגוד. רק אם יסתבר שגם לאחר מתן החלטה זו והתערבות היועץ המשפטי העיריות עדיין אינן מעבירות לאיגוד את הכספים העודפים, והאיגוד מצידו איננו דורש אותם, תקום לתושבים עילת השבה "בשל פקיעת המטרה הציבורית שלשמה נגבו מהם" הכספים. "הגיעה העת למעשים, ואין די בהצהרת כוונות", קבע והעניק לעיריות ארכה להעברת הסכומים לאיגוד. (ת"מ 105/06)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
