עורכי דין מתלוננים על החיוב להגיש לרשם החברות רק מסמכים בעברית

היום, בזמן שכל העולם רודף אחר אנשי עסקים שיושבים על "הכסף הגדול", בניסיון לאושש את מדינותיהם הפגועות ממכות המשבר הכלכלי העולמי, נראה שישראל מצאה דרך נוספת להבריח משקיעים זרים, ולעצבן עוד כמה עורכי-דין: דרישה - פשוטה לכאורה - של רשות החברות הישראלית, שלפיה כל המסמכים שמוגשים לרשם החברות יוגשו בעברית, מעוררת סערה בקרב עורכי-דין עסקיים-מסחריים. הבעיה: לקוחותיהם עובדים בעיקר עם מדינות זרות ורוב המסמכים שעוברים ידיים במסגרת עסקיהם מנוסחים באנגלית.

עד החודשים האחרונים לא הייתה בעיה בנושא זה. חברות ישראליות המנהלות את עסקיהן באנגלית הגישו דיווחים לרשם החברות בנוגע לתיקון תקנון, רישום שעבודים ועוד, בין השאר בצירוף מסמכים שנכתבו באנגלית. אך ביום בהיר אחד השתנה המצב. בתקופה האחרונה, נתקלו עורכי-הדין של אותן חברות בסירוב גורף של רשם החברות לקבל לרישום מסמכים בשפה האנגלית.

"בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מסמך אשר מוגש לפי הוראות הדין לרשות מנהלית, ולרשם החברות בכלל זה, וזאת על מנת שהציבור יוכל לעיין בו, יוגש בשפה רשמית (עברית או ערבית, א' ל"ו) ולא בשפה זרה כדוגמת השפה האנגלית", נכתב במכתב שנשלח במענה לפניותיהם של עורכי-הדין שתהו "מה נשתנה".

באתר רשות החברות הופיעה הוראה זהה, בצירוף חוות-דעתה של עו"ד מרים אילני, הממונה על חקיקה כלכלית במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) במשרד המשפטים, מאוגוסט 2004, המשקפת את עמדת היועמ"ש דאז בקשר להגשת תקנונים באנגלית לרישום אצל רשם החברות.

"דרישה אבסורדית"

את עו"ד גיורא ארדינסט, מהיועצים המובילים בארץ בתחומי המשפט האזרחי-המסחרי ומי שמייצג עשרות לקוחות זרים בארץ ובחו"ל, ההוראה הזו מרגיזה. "זו דרישה אבסורדית, שמקשה על ניהול העסקים הרגיל, אין לה שום בסיס חוקי והיא מבריחה משקיעים מישראל. אני רואה את זה קורה מדי יום".

לאחרונה עבד ארדינסט על הסכם שותפות "ענק", כהגדרתו, וחווה את הפגיעה של ההוראה בלקוחותיו על בשרו. "זה היה הסכם טכני סבוך, עם מונחים אמריקניים, שאין להם אפילו תרגום מדויק לעברית, שנפרס על 80 עמודים, ואין שם אף צד ישראלי. אבל הרשם לא היה מוכן לרשום את השותפות וביקש שהיא תירשם בעברית. זה לא פשוט לתרגם ספר של 80 עמודים, עם כל מיני תיקונים ונספחים. זה סיבוך שאי אפשר לצאת ממנו. גם ככה המורכבות של העסקאות האלה היא אדירה, וזה יוצר מצב שהוא בלתי נסבל.

"מעבר לכך, איך אני מסביר לשותפים זרים שלא מבינים עברית, שעליהם לחתום על מסמכים בעברית? הרשם לא מוכן לקבל העתק זהה למקור. הוא מבקש שהמקור יהיה בעברית. זה מצב שבו הביורוקרטיה מנצחת את השכל הישר. מדברים כל הזמן על להביא משקיעים לישראל, והעניין הזה פשוט מבריח אותם".

ארדינסט לא מוכן לעבור על כך בשתיקה. בחודש שעבר הוא שיגר בקשה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, כי יפעל "לביטולה של ההוראה ויביא לתיקונו של הקלקול אשר נזקיו רבים", כלשונו.

"למרות שהשפה האנגלית כבר אינה שפה רשמית בישראל, מעמדה כיום הוא כשפה רשמית דה-פקטו בכל הנוגע לעולם העסקים. אחוז ניכר מתושבי ישראל דוברים ומבינים אנגלית, ובעולם העסקי השפה האנגלית משמשת כ'שפה בינלאומית'. מלבד הפגיעה בחופש החוזים ובזכותם של צדדים להתקשר בחוזה כראות עיניהם, ההוראה פוגעת גם בזכות היסוד של הפרט להתבטא בשפה המועדפת עליו. לטעמנו, אין להשלים עם פגיעה כזו, ובוודאי כאשר אין בכך טעם של ממש", כתב ארדינסט לשר.

* אינך מגזים בבקשתך?

"ממש לא. מעבר לעובדה שההוראה הזו גורמת לבריחתן של חברות זרות מישראל, ואף דוחקת חברות ישראליות להתאגד בחו"ל, תרגום חלק מהחוזים מאנגלית לעברית פותח פתח לטעויות הנובעות מחוסר דיוק, מהבדלי שפה, תרבות וסגנון. בנוסף, תרגום של מסמכי היסוד מחייב עלויות רבות, בעיקר הוא יעיק על סטארט-אפים שבהם התקנון נדרש להיות באנגלית לאור זהות בעלי המניות של אותן חברות הזנק שבמקרים רבים הם משקיעים זרים".

ארדינסט מזהיר מפני השלכותיה מרחיקות הלכת של ההוראה החדשה-ישנה. לדבריו, ההוראה "הקטנטנה" הזו לכאורה, פוגעת בתדמיתה של המדינה בעולם. "היא מציגה את ישראל באופן מגוחך. מדובר בהוראה שמאפיינת מדינות עולם שלישי וגורמת לנזק אדיר. אי אפשר להאמין שככה מתנהלת ישראל במאה ה-21. עו"ד נאלצים להחתים את לקוחותיהם הזרים על מסמכים בעברית, בלי שיבינו על מה הם חותמים. זה טמטום שגורם לחברות נזק יומיומי".

* אז איך מסבירים ללקוחות זרים את הדרישה הזו?

"הייתה לי עסקה בינלאומית שבמסגרתה עיכבנו את כל העולם בשבועיים כדי לתרגם את כל המסמכים לעברית. כשהלקוחות הזרים שאלו אותנו 'מה זה צריך להיות?' הסברנו, שיש לנו רשות חברות בעייתית בישראל. זה לא נעים, אבל אין לנו הסבר אחר לתת להם. זה יוצר בלגן שלם - לדבר עם צד, ולשכנע אותו שלמרות שהוא לא מבין אות ממה שכתוב במסמך שהוא חותם עליו, זה בסדר. זה בלתי אפשרי לעבוד ככה. כל הקהילייה המשפטית העסקית סוערת סביב העניין הזה, וכולם מדברים על זה כל הזמן, על איך נהיינו מדינה מטורפת בכל מה שקשור לעניין הזה".

ממתינים לנאמן

חוות-דעתה של הממונה על חקיקה כלכלית במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) במשרד המשפטים, שעליה מבוססת ההנחיה להגשת מסמכים בשפה הרשמית (עברית או ערבית) מתייחסת בעיקרה לפגיעה בצדדים שלישיים העלולים להיפגע כתוצאה ישירה מאי מילוי הפומביות הנדרשת מהרישום.

את ארדינסט זה ממש לא משכנע. "עם כל הכבוד, זכות העיון של צדדים שלישיים לא נפגעת. צד אשר לא שולט באנגלית יכול לתרגם את המסמך מאנגלית לעברית, ממש כפי שצד שרוצה להבין את המשמעות של מושגים משפטיים המופיעים במסמכי ההתאגדות ישכור עורך-דין שיבאר עבורו את המשמעות של המונחים המשפטיים השונים".

כעת ממתין ארדינסט לתשובתו ולהתערבותו של שר המשפטים נאמן, והוא חושב שהוא יודע מה תהיה עמדת השר בעניין. "גם נאמן חושב שזה מצב אבסורדי. חודשים ספורים לפני מינויו לשר, פנה נאמן לשר המשפטים הקודם במכתב, שבו קרא לתקן את המצב". *

תגובה

"נקיים בחינה מחודשת"

ממשרד המשפטים נמסר: "רשות התאגידים פועלת בנושא זה על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מ-2001, לפיה לא ניתן, על-פי הדין הקיים, להגיש לרשם החברות מסמכים בשפה זרה, מקום שקיימת חובה להגישם על-פי דין להגיש מסמכים אלה לרשם על מנת שיעמדו לעיון הציבור.

"לאור מספר רב של פניות בנושא בחודשים האחרונים, הוחלט לפרסם באתר האינטרנט של רשות התאגידים את המכתב הרצ"ב, משנת 2004, המפרט את הבסיס המשפטי שעליו מושתתת עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואת הנימוקים לעמדה.

"יצוין, כי בימים אלה, לאור פניות בנושא זה, הנחה היועץ המשפטי לממשלה לקיים בחינה מחודשת של סוגיה זו".