קונים בכרטיס האשראי עם הכסף שאין

בתחילת השנה המנכ"לים עוד הפגינו זהירות רבה: "אם תהיה ב-2009 צמיחה ברווח זו תהיה הצלחה גדולה", אמר במארס מנכ"ל כאל, בועז צ'צ'יק, והקולגה מלאומי קארד, דני כהן, העריך כי "בשנה הקרובה נשמור על רמת הרווחיות הנוכחית ונצמח באחוזים בודדים".

אבל הם טעו. גם כעת חברות כרטיסי האשראי ממשיכות להציג עלייה בהכנסות וצמיחה ברווחים. לפניכם סיכום שוק כרטיסי האשראי למחצית הראשונה של 2009.

כאל ממשיכה להוביל

החברה הכי רווחית זו השנה השלישית ברציפות היא כאל. תחת ניהולו של צ'צ'יק סיימה כאל את מחצית 2009 עם רווח של 129 מיליון שקל - קפיצה של 19.4% בהשוואה למחצית 2008. רווחי ישראכרט עמדו על 86 מיליון שקל בהשוואה ל-85 מיליון שקל אשתקד, ובלאומי קארד נרשמה עלייה של 4.6% לרווח של 68 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברות הסתכם ב-283 מיליון שקל בהשוואה ל-258 מיליון שקל בשנה הקודמת, עלייה של 9.7%.

ההכנסות המצרפיות צמחו ב-7.5% והגיעו ל-1.72 מיליארד שקל. הכנסות קבוצת ישראכרט עמדו על 750 מיליון שקל בהשוואה ל-727 מיליון שקל אשתקד. הכנסות כאל עמדו על 569 מיליון שקל בהשוואה ל-497 מיליון שקל, ואילו לאומי קארד הגדיל את הכנסותיו ב-6.6% והן הגיעו ל-403 מיליון שקל.

יותר מ-6 מיליון כרטיסים

הישראלי אוהב לראות כרטיסי אשראי בארנק שלו. כרטיס רגיל, כרטיס מועדון, עוד כרטיס מועדון, שיהיה. מספר כרטיסי האשראי ממשיך לתפוח ובמחצית החולפת הוא עלה ב-190 אלף כרטיסים נוספים. לא כל הכרטיסים פעילים כמובן, אלא רק 84% מתוכם, בממוצע. שיעור יציב לאורך זמן.

כרטיסים פעילים מוגדרים ככרטיסים שבוצעה באמצעותם לפחות פעולה אחת ברבעון האחרון, וכאלה יש 5.16 מיליון. לישראכרט יש 2.46 מיליון כרטיסים פעילים (83.7% מהכרטיסים), ללאומי קארד 1.41 מיליון (84.8%), ולכאל 1.28 מיליון כרטיסים פעילים המהווים 83% מהכרטיסים המונפקים.

אבל הנתון החשוב אינו מספר הכרטיסים אלא היקף השימוש החודשי בהם, ולראשונה נרשמת ירידה בהיקף השימוש. ירידה שניתן להסביר בעלייה איטית בשימוש בכרטיסים חדשים שהונפקו לאחרונה, ובמיתון. השימוש הממוצע בכרטיס פעיל של כאל עמד במחצית על 2,640 שקל בחודש בהשוואה ל-2,767 שקל בשנת 2008, בישראכרט הסתכם השימוש הממוצע ב-2,569 שקל בחודש (לעומת 2,704 שקל בשנת 2008) ובלאומי קארד ירד השימוש מ-2,500 שקל בחודש ל-2,421 שקל.

ירידה ברווחי ישראכרט

לא, זו אינה טעות. אמנם כתבנו שרווחי ישראכרט עלו במיליון שקל בהשוואה לתקופה הקודמת והגיעו ל-86 מיליון שקל, אך כאן המקום לבחון סעיף הוצאות הנקרא "תשלומים לבנקים".

מדובר בעמלות שמשלמת חברת כרטיסי האשראי לבנקים שעובדים איתה, כשמישראכרט, באופן מסורתי, גובה בנק הפועלים עמלות גבוהות מאוד. בתקופת הדו"ח מדובר ב-206 מיליון שקל המהווים 29.5% מהכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי. זהו נתון גבוה בהרבה מזה של המתחרים. כאל, לשם השוואה, העבירה לבעליה, דיסקונט והבינלאומי, 71 מיליון שקל, שיעור של 15.2%, ולאומי קארד שילמה 10.7%.

ובכל זאת מדובר בירידה. בשנים קודמות גבה הפועלים יותר משליש מהכנסות ישראכרט מכרטיסי אשראי, והשנה, כאמור, הוא הסתפק בפחות מ-30%. כך שבמחצית 2009 ירדו עמלות החברה ב-25 מיליון שקל, וישראכרט חסכה בהוצאות. אם מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, היה צריך לשלם את שיעור העמלות ששילם קודמו, חיים קרופסקי, אשתקד, היה הרווח הנקי יורד ב-16%.

כאל עוקפת את ישראכרט ביעילות

איך מודדים יעילות? מאחר שהוצאות אמורות להוביל לייצור הכנסות, בדקנו את ההוצאות חלקי ההכנסות ונטרלנו את התשלומים לבנקים. ככל שהשיעור נמוך יותר כך החברה יעילה יותר.

והנה התוצאה: יחס ההוצאות להכנסות של ישראכרט הוא 56.5%, עלייה בהשוואה ל-52.3% בשנת 2008. בכאל עמד היחס על 56.2% בהשוואה ל-58.3% אשתקד. בלאומי קארד היחס הוא 67.7%, שיפור בהשוואה ל-68% אשתקד.

מה בעצם קרה כאן? ההוצאות של כאל, כמו אלו של יתר החברות עלו, אך הכנסותיה עלו במעט יותר. בישראכרט ההוצאות עלו ב-14.3% אך הכנסותיה צמחו רק ב-3.2%. יתכן שהעלייה בהוצאות ישראכרט תייצר בעתיד הכנסות גבוהות יותר, אך בינתיים, החברה שאמורה להיות זו עם היתרון לגודל - ואכן הייתה עד כה - מאבדת אותו.

אשראי עסקי וסליקה באינטרנט

שתי הערות: 1. המספרים בדו"חות מטעים. לכאורה, האשראי החוץ בנקאי העסקי עלה ב-22% והגיע ל-1.7 מיליארד שקל. אבל בואו נבדוק את היקף האשראי "האמיתי", כלומר בנטרול מקדמות וניכיון שהיא פעולה פחות מסוכנת, שלא ממש כרוכה במתן אשראי. עכשיו מתקבלת תמונה שונה: היקף האשראי קטן ועומד על 495 מיליון שקל, 6% פחות מסוף 2008. לאומי קארד מובילה עם 277 מיליון שקל, אחריה ישראכרט עם 130 מיליון שקל ולכאל אשראי בסך 85 מיליון שקל בלבד.

2. כאל בנתה התמחות בסליקה של עסקאות המבוצעות באתרי אינטרנט, בעיקר כאלה העוסקים בהימורים, פורנו רך ותרופות, והיא היחידה בישראל שפועלת בתחום זה. הכנסות כאל נכסים, החברה המרכזת את הסליקה בחו"ל, הגיעו במחצית הראשונה ל-92 מיליון שקל, עלייה של 48% בהשוואה לאשתקד, ובהשוואה להכנסות של 126 מיליון שקל בכל 2008. הרווח מפעילות זו עמד במחצית על 33 מיליון שקל בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. זהו שיעור של 16% מהכנסות כאל ו-26% מהרווח הנקי. לא פלא שלצ'צ'יק יש בחוזה ההעסקה סעיף מיוחד העוסק בבונוס שיקבל לאור השבחת כאל נכסים. *