ערבוב עזבונות בירושה

המחוקק תיקן את החוק לאור הלכת שפייר, ובתיקון 24 לחוק משנת 1993 הוסף סעיף 5(ג)(4) לחוק, אשר קבע במפורש כי כל עוד התמורה בכסף או בשווה כסף ניתנה מתוך נכסי העיזבון לא יראו זאת כמכירה, אך כאשר מעורב כסף חיצוני לעיזבון יראו זאת כמכירה בהתאם לחלק הנמכר, וממכר זה יהיה חייב במס (אלא אם מדובר בדירת מגורים וינוצל כנגדו פטור ספציפי לדירת מגורים).

סעיף 5(ג) עורר אף את השאלה מתי מסתיים תהליך חלוקת העיזבון, כאשר ממועד זה מדובר בעסקת חליפין חייבת במס. הנושא הוסדר בתיקון 50 משנת 2001, בו נקבע במפורש שלא הרישום בטאבו הוא הקובע אלא בדיקה ממשית האם הסתיימה חלוקת אותם נכסים אם לאו. זהו המצב אף אם נרשמו הנכסים לפני כן באופן מיידי טכני ע"פ הקבוע בדין או בצוואה ללא חלוקה כלשהיא.

בעיה נוספת שעלתה במישור הפרקטי הייתה השאלה האם כאשר מחלקים בו זמנית עזבונות שונים, ניתן פרשנית להתייחס אליהם כעיזבון אחד, ואז חלוקה משותפת של הנכסים לא תיחשב כתמורה חיצונית בכל עיזבון של נכסי העיזבון השני, או שמא המדובר בהפרת הוראות הסעיף המקימה חיוב במיסים.

תופעה של חלוקת עזבונות משותפת הינה חזיון נפוץ, וזאת בייחוד אצל מי שדירת מגורים אחת או יותר הינם רוב רכושו, ואינו מורגל בפניות לעורכי דין. לעיתים רבות גם מסיבות שלא לגרום זעזוע נוסף מעבר למוות, מעדיפות משפחות מלהימנע מלהתעסק בעיזבון במות אחד משני בני הזוג, וההתעסקות בנושא מתחילה אך ורק עם פטירת בן הזוג האחר. לעתים רבות יורשים נכדים את סבם וסבתם רק לאחר שאביהם נפטר.

כיוון שהיה ספק ביחס לסוגייה זו, אשר היה יכול ליצור חיוב לא מכוון במס דווקא אצל ההדיוטות, הסכים המחוקק לאמץ את עמדתה של לשכת עורכי הדין במהלך החקיקה של שנת 2005.

הסעיף תוקן ונקבע בו במפורש כי במקרים בהם מדובר בעזבונות של בני זוג או של הורה וילדו, יש לראותם כעיזבון אחד לצורך הפעלת הסעיף. לאור התיקון ברור באופן חד משמעי כי כאשר ילדים מחלקים את העזבון שהותירו הוריהם אין להם חשש ממיסוי כל עוד אין כסף חיצוני לעזבונות אלה. כך לדוגמה הוא המצב ביחס לסיטואציה בה נכדים מחלקים את הירושה של סבם וסבתם (הורי אביהם) ושל אביהם גם יחד.

לעומת זאת נותרה שאלה פתוחה שאין לה פיתרון חקוק, ביחס לחלוקת עיזבון סב מצד הורה אחד ועיזבון ההורה האחר דווקא. עמדתנו כי גם במקרה כזה ניתן לערב בין העזבונות ללא אירוע מס (ותיקון החקיקה הינו מבהיר בלבד ולא ממצה). עם זאת, לא ברור אם זוהי עמדת רשויות המס או שמא יש להמתין לפטירת ההורה הנוסף - "המחבר" בין הנפטרים. *

הכותבים הם ממשרד אלתר עורכי דין.