חצה את הקווים: מניהול המוצר iPhone לקרן של מיליארד דולר

יום אחרי ההכרזה על ה-iPhone החדש של אפל, בוב בורצ'רס הצטרף לקרן ההון סיכון אופוס קפיטל, שנהנתה בישראל מאקזיט בחברת קידארו ■ בראיון בלעדי ל"גלובס", הוא מסביר את סוד ההצלחה של iPhone וגם טוען: "המודל של ההון סיכון רלבנטי מתמיד"

דווקא בזמנים פחות טובים להון סיכון העולמי, בוב בורצ'רס, מי שהיה עד לפני כחודשיים מנהל בכיר באפל לשיווק הטלפון הסלולרי iPhone וחבר בצוות העיצוב של המוצר, החליט לעזוב את תפקידו הנחשק. ממנהל של אחד המוצרים המצליחים בעולם נכון לרגע זה, הוא הפך לאיש הון סיכון. התזמון היה מעניין: יום לאחר השקת הדור החדש של ה-iPhone הוא הצטרף לקרן ההון סיכון אופוס קפיטל.

בורצ'רס יגיע לישראל לכנס הג'רני שייערך על-ידי ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" באמצע ספטמבר, והוא אומר בראיון בלעדי, שלמרות הדיבורים המורבידיים על כך שההון סיכון כבר איננו רלבנטי, "המודל של התעשייה רלבנטי מתמיד".

*התשואות של הקרנות לא מוכיחות את זה.

בורצ'רס: "תעשיית ההון סיכון נמצאת בתהליך של שינוי, אך זה הזמן בו רואים מי איכותי באמת. הזמנים מאתגרים, חברות רבות עסוקות בשאלות קיומיות לגבי המודל העסקי שלהן, וכך גם קרנות ההון סיכון. להערכתי, הוקמו יותר מדי קרנות, חלקן ניהלו הון גדול מדי, וזה הדבר שהיום מקשה עליהן ליצור החזרים גבוהים למשקיעים.

"מצד שני, בגלל שהיה יותר מדי כסף בשוק, היזמים התפזרו לתחומים רבים ונוצר מתח, אם כי עדיין יש מקום לרעיונות איכותיים. המשבר יסתיים, ואז החברות שמוקמות כיום ייהנו מרוח גבית חזקה ויצליחו. זה הזמן לנצל את המשבר הכלכלי ולהקים חברות חדשות".

*למה בחרת להצטרף לאופוס קפיטל?

"שאלתי את עצמי את אותן שאלות שאת מעלה. הסתכלתי על הרבה קרנות - סקויה, קליינר פרקינס ואחרות, והדבר שמשך אותי הוא המודל שאופוס קפיטל מציעה, של התמקדות במימון חברות בשלבים המוקדמים.

"בנוסף, אופוס גייסה קרנות בגודל סביר ולא קרנות של מיליארדים שיהיה קשה להחזיר אותן בתשואה טובה. הרי יש צורך בשלוש חברות פורטפוליו כמו גוגל כדי להחזיר קרן כזו של מיליארדים. גם אהבתי שהאנשים בקרן הם אנשי תעשייה, לא כאלה שקראו על החוויה בספרי לימוד למנהל עסקים".

אופוס קפיטל מנהלת הון של כמיליארד דולר - גם במסגרת קרן המשך לקרנות של חברת הניהול הקודמת, וייס, פק וגריר - כספים שכבר הושקעו, וכן 280 מיליון דולר שגייסה בשנת 2006. לפני כשבועיים, אופוס יצאה לגיוס קרן חדשה בהיקף של 250 מיליון דולר.

התאמה אישית

הקרן משקיעה בארה"ב ובישראל, והיא בעלת מניות בחברות הישראליות פודינג וסולאר-אדג'. כאשר קידארו נמכרה למיקרוסופט תמורת 100 מיליון דולר, היא נהנתה מהאקזיט, ובעבר נהנתה ממכירת החברות גלילאו, מרקורי וטריון.

את הקרן מנהלים השותפים קן אלפנט, לשעבר בכיר בקרן ההון סיכון בטרי ונצ'רס, הישראלים דן אבידע, שהקים בעבר את חברת קרו שנמכרה לנטאפ ב-275 מיליון דולר ב-2005, וגיל כוגן, שהיה בעבר שותף בקרן ההון סיכון לייטספיד; וקארל שואולטר.

בוב בורצ'רס מגדיר את עצמו כ"איש ההון סיכון החדש בסנד-היל רואד", הרחוב שבו ממוקמות רוב קרנות ההון סיכון במנלו פארק שבקליפורניה. את דרכו המקצועית הוא החל בכלל כטכנאי מפתח וחוקר של פרוטזות: "אחרי שלמדתי בסטנפורד וב-MIT, הצטרפתי למכון מחקר ביו-הנדסי שעסק במודלים של השלד האנושי ועיצוב פרוטזות. חברת נייק, שנחשפה לפיתוחים, הציעה לי משרה כי חשבה שאם אפשר לפתח נעליים מיוחדות לחולי סוכרת, אפשר לעשות את זה גם עבור אתלטים בולטים, כמו מייקל ג'ורדן", הוא אומר.

שם, צץ בראשו הרעיון שיישם בהמשך: "נייק מעצבת דגמים חדשים במחזורים של ארבע פעמים בשנה, ובשאר הזמן מכוני העיצוב שוממים. חשבתי שאפשר להציע ללקוחות קו עיצוב אישי. הרי המפעלים ויכולות העיצוב קיימים. כך יצרנו את קו הפרימיום של נייק, בו אנשים מעצבים לעצמם את הנעלים".

אחרי ארבע שנים בורצ'רס עזב את נייק והצטרף לנוקיה. "זה קרה בזמן המעבר מטלפונים אנלוגיים לדיגיטליים, ובנוקיה רצו להפך את הסלולרי למוצר אישי והאמינו שאם ניתן למשתמשים לעצב את הצבע או הצלצול והגרפיקה, זה יועיל", אומר בורצ'רס, שהוביל את האסטרטגיה לתחום. "אז גם עלה הרעיון לשכלל את ההתאמה האישית, ולהציע קו יוקרתי בעיצוב אישי, רעיון שהגיע מעולם השעונים. כך נולדה החברה-הבת של נוקיה, שהציעה ניידים בעיצוב אישי, בעלות של 25-100 אלף דולר. השוק אינו ענק אבל הוא מאוד רווחי".

משם המעבר לאפל היה מתבקש. החברה הציעה לבורצ'רס להקים את המערכת האקולוגית של נגן המוזיקה ipod, שהתחיל להמריא, ונוצר גם שיתוף הפעולה בין אפל לנייק עבור ספורטאים. "אחרי שנה, הבנתי למה הביאו אותי לאפל באמת", אומר בורצ'רס, "היה זה כשהציעו לי להצטרף לצוות ההקמה של פיתוח הטלפון החדש שלהם. וכך, לפני שלוש שנים השקנו את האייפון ומאז ניהלתי את השיווק והניהול העסקי של המוצר, במסגרתו השקנו את חנות היישומים והמוצרים האחרים שעשו את ה-iPhone למה שהוא".

*למה לעזוב בשיא ההצלחה?

"זו לא הייתה החלטה קלה, אבל הבנתי שאנשים שינו את התפיסה ומסתכלים על הטלפון הנייד כעל מחשב קטן ולא רק כמכשיר לשיחות וטקסט. האמנתי שזה יוביל לשינויים גדולים בתחום ורציתי להיות חלק מהם. אני מעוניין, למשל, למצוא היום במסגרת הקרן רעיונות שירחיבו את השימוש בטלפון הנייד, ושישלבו את שני תחומי העניין שלי - בריאות ותקשורת. באופוס אעסוק במיוחד במציאת החברות שייזמו את הרעיונות הגדולים הבאים בתחום".

אחת הטענות לגבי התחום של יישומים סלולריים היא שהתחום איננו רווחי, מודל ההכנסות שלו מוטל בספק והוא אינו מתאים בהכרח להתממן על-ידי קרנות הון סיכון. "נכון", אומר בורצ'רס, "היישומים והפיתוחים אינם מתאימים להון סיכון כי קשה לחזות איזה יישום יהיה להיט. אף אחד לא חזה שאפליקציה מטופשת כמו iFart, שטיבה מובן משמה, תהיה להיט. בנוסף, עלויות הפיתוח זולות והמשתמשים משלמים מעט לשימוש. אבל יש עוד צדדים, כמו למשל הפלח התאגידי, תחומי הפרסום, התשתית והאינטגרציה".

*מה הסוד של iPhone? מה עשה אותו כל-כך מצליח?

"אחד מהאלמנטים הקריטיים עבור צוות הפיתוח והעיצוב היה חוויית המשתמש. בגלל שאפל לא פיתחה קודם מוצרים לעולם המובייל, היא הגיעה עם נקודת מבט רעננה ומשוחררת מדעות קדומות. ניסינו להעביר לאייפון כמה שיותר חוויות שהמשתמשים מכירים מהמחשב האישי - כמו צבעים, גופנים ומידע - ולא לוותר עליהם במעבר לנייד. הבנו שאנשים רוצים צבע, גרפיקה וחוויית משתמש עשירה.

"בנוסף, היה לנו חשוב שהגלישה באינטרנט תהיה אינטואיטיבית וגם זולה. כל אלה יצרו את המודל החדש, שנראה כי עבד".