דוד טמיר - הנסיך של עולם הפרסום

טמיר, שנפטר בסוף השבוע והוא בן 65 בלבד, אהב את עולם הפרסום - ועולם הפרסום החזיר לו אהבה ■ קווים לדמותו של האיש שהגה כמה מפניני הפרסום שלא ישכחו והותיר את חותמו על הענף

"הבנתי שאני חולה במחלה אנושה: אני אוהב פרסום ולא יכול לעזוב אותו" - כך אמר דוד טמיר בראיון האחרון שנתן לפני שנתיים ל"גלובס", כשהתייחס לענף בו הוא פעל כל-כך הרבה שנים. "אני עדיין מתרגש מסרט חדש כמו שהתרגשתי לפני 20 שנה. אם היום, עם כל הניסיון, הייתי חוזר לגיל 21 וחושב מה לעשות בחיים - לא הייתי חושב על שום דבר אחר חוץ מפרסום. אני מורעל ומת על זה בצורה קיצונית".

ואכן, טמיר, מי שיהפוך להיות אחת הדמויות המשפיעות והחשובות ביותר על ענף הפרסום בעשורים האחרונים, שהביא בשנות השמונים רוח חדשה לענף והטביע מטבעות לשון בלתי נשכחות בלקסיקון הכללי, אהב פרסום כבר מילדות, עת נחשף אליו בבית חברו רוני אריאלי, נצר למשפחת אריאלי - אז משרד הפרסום הגדול בישראל.

אחרי השירות הצבאי והלימודים, החל טמיר לעבוד בפרסום אריאלי כתקציבאי, לצד רוני אריאלי.

בתחילת שנות ה-80 פגש טמיר את יעקב וימר, והשניים שיתפו פעולה בתשדיר הפרסום המיתולוגי של מועצת הלול עם הסיסמה "יש עצה, טגני ביצה". בהמשך החליט טמיר לוותר על הבית של אריאלי והצטרף כשותף במשרד קטן: וימר-יעקובסון, שהפך עם הצטרפותו לוימר-יעקובסון-טמיר. ב-1982 הכניס טמיר שותף נוסף למשרד, רוני כהן. ב-1985 פרש וימר מעולם הפרסום, כהן וטמיר קנו את חלקו - והמשרד הפך לטמיר-כהן.

טמיר נחשב לנסיך של ענף הפרסום, בזכות יכולתו הקריאטיבית יוצאת הדופן שהניבה סלוגנים אלמותיים רבים.

ההצלחה באה לידי ביטוי לא רק בזרימת הלקוחות ובהכרה התקשורתית אלא גם ביכולת לממש את ההצלחה לכסף: המשרד היה בין הראשונים בענף שהצליח לממש את הנכס שיצר לכדי עסקה עם סוכנות בינלאומית, עסקה שנחשבת לאחת המוצלחות שנעשו בענף: באמצע שנת 2000 נמכרו 50% ממניות החברה ל-JWT מקבוצת WPP. בהמשך שונה שם המשרד ל-JWT ישראל כחלק ממהלך מיתוג בינלאומי של הרשת.

טמיר אמנם פנה עם השנים גם לעסקים אחרים והפך להיות חלק ממחזיקי הזיכיון של קופי בין ומבעלי חברת דנה הפקות, אבל אהבתו הגדולה לפרסום השאירה אותו מעורב במשרד ופעיל בעבודה היומיומית גם בתקופות טובות וגם בתקופות קשות, למרות שלמשרד מונה מנכ"ל - יורם דמבינסקי - שמנהל אותו בשנים האחרונות. הקשר בין השניים היה חזק וחם, ורק לפני כשבועיים בראיון שנתן דמבינסקי ל"פירמה" הוא אמר על דוד טמיר: "אני מעריץ אותו, אם משהו חוץ מאהבה מטורפת היה מניע את דוד טמיר - הוא לא היה במקצוע הזה מזמן. דוד הוא אחד האנשים שהשפיעו הכי הרבה על הענף, שינה אותו, ואפשר להגיד את זה על מעט אנשים".

ואכן תחת ניהולם של השניים התאושש המשרד מהתקופה הקשה שעברה עליו בשנים האחרונות וחזר להיות חלק אינטגרלי מעשרת משרדי הפרסום הגדולים בישראל- מדורג במקום השמיני.

בסוף השבוע האחרון הוכרע טמיר על-ידי המחלה בה נאבק בהרבה נחישות ואופטימיות בשנה האחרונה.

לא חשבתי שאאבד אותו ככה פתאום / רוני כהן

היתה לי זכות גדולה, לפני 36 שנים, להכיר את דוד, עוד הרבה לפני שהפך למותג. מעל לכל הוא היה אדם חם, רגיש, חושב ומתחשב, שידע תמיד להושיט יד חזקה, תומכת ואוהבת.

היתה לי זכות גדולה, לפני 36 שנים, להכיר את דוד. עוד הרבה לפני שהפך למותג. מעל לכל הוא היה אדם חם, רגיש, חושב ומתחשב, שידע תמיד להושיט יד חזקה, תומכת ואוהבת.

אתמול לפנות בוקר הלך לעולמו חבר אהוב ושותף יקר, ענק הפרסום של ישראל, דוד טמיר. דוד טמיר, האיש שהטביע חותם בלתי נשכח על תעשיית הפרסום והוביל אותה במשך שנים רבות. דוד טמיר נולד להיות פרסומאי, כבר בתחילת דרכו היה ברור שהוא נועד לגדולות, הוא מימש כל חלום של פרסומאי ולא הפסיק לחלום על פרסום עד יומו האחרון.

דוד טמיר הכיר היטב את תורת המיתוג הרבה לפני שנכתבה. הוא היה דומיננטי בעיצובה והטמעתה הלכה למעשה כאיש מקצוע מעולה וגם במאות הרצאות שנתן באקדמיה, בימי עיון ובפורומים מקצועיים, בהם נחשב כמרצה יוצא דופן ומבוקש.

דוד טמיר היה מלך המותגים. יותר מכל אדם אחר בדורו יצר ובנה רשימה מפוארת של עשרות מותגים, שהיריעה קצרה מלפרט את כולם. די אם נזכיר את מילקי, דני, דנונה וגמדים של שטראוס, את קפה עלית, את שוקולד פרה, את אגוזי, זיפ, נעלי גלי, ספרינג, מלונות ישרוטל, מי עדן, ספרייט, פלאפון, טבעול, גולדסטאר, בירה מכבי, בנק דיסקונט, חברת הביטוח מגדל ועוד רבים מאד.

דוד טמיר חי ונשם פרסום 24 שעות ביממה, הכיר היטב את כל מרחבי הפרסום על כל פינותיהם הנסתרות, והכיר גם את גבולותיו ומגבלותיו. כך, בכישרון רב, הוא ידע לפרוץ את הגבולות האלה שוב ושוב בקמפיינים חדשניים, מבריקים ונועזים, ביצירתיות מפתיעה, מרגשת ומשכנעת. כך גם זכה 5 פעמים באוסקר הישראלי לפרסום, כמו גם בעשרות רבות של מדליות וגביעים.

הוא השאיר לעולם הפרסום נכסי צאן ברזל שמלווים אותנו שנים רבות, כמו "השמפניה של הטבע", או "גם יפה וגם אופה". בימים האחרונים דוד זכה לעדנה כאשר שטראוס בחרה לחזור לסרטון האגדי שלו, "הקרב על המילקי", בגרסה מחודשת.

דוד טמיר ניחן בחושים חדים שאפשרו לו לזהות מראש קמפיין מצליח כמו "רפי תרגש אותי" או "אגוזי של עלית - אגדה" , שמות מנצחים כמו "פיצה מקפיצה" ו"מיס לוסי", או סיסמה כובשת כמו "תנו לגבר גולדסטאר" ו"בשבילו זה דני, בשבילך זה חלב". חושיו המיוחדים הם אלה שגם נתנו לו את היכולת לאתר, לגייס ולהנהיג את מיטב הכישרונות הצעירים של הענף.

יותר מכל ייזכר דוד באהבתו הבלתי מתפשרת לפרסום. אהבה שהפכה לשם דבר, עד ימיו האחרונים. הוא האמין במה שיצר, אהב את המותגים שבנה ושמר עליהם באדיקות רבה.

דוד זכה להערכה רבה בקרב מתחריו, לקוחותיו, עובדי המשרד, עיתונאים והקהילה העסקית כולה. בגיל צעיר יחסית הוא הפך, בכישרונו, למותג המוביל של עולם הפרסום. מותג שסימל הצלחה, מקצוענות, תחרות והישגיות, בצד אישיות מרשימה וכובשת, אוהבת חיים, תוססת ומלאת אנרגיה, היודעת להנהיג, לסחוף ולשכנע, אבל גם להתחבב על כל מי שהיה בסביבתו הקרובה ולהיות דמות נערצת.

בזכות דמותו המרתקת הפך דוד לחלק בלתי נפרד מכל האירועים החברתיים המדוברים שהתרחשו בעיר. הוא ידע ליצור, לפתח קשרים חברתיים עם צמרת הקהילה העסקית כמו גם עם אמנים ואנשי אקדמיה. עם חלק ניכר מהם פיתח חברות של ממש ורבים מהם עמדו לצידו מתוך אהבת אמת, גם במלחמתו האחרונה על חייו.

היתה לי זכות גדולה, לפני 36 שנים, להכיר את דוד. זה היה עוד הרבה לפני שהפך למותג. בשנים הראשונות היינו חברים מאד קרובים ורק אחר כך הפכנו לשותפים.

אני זכיתי בשותף נאמן, חבר קרוב גם בעליות וגם במורדות, רע נפלא לחיים, ומעל לכל - אדם חם, רגיש, חושב ומתחשב, שידע תמיד להושיט יד חזקה, תומכת ואוהבת. לא חשבתי שאאבד אותו ככה פתאום.

* הכותב היה שותפו של דוד טמיר בפרסום טמיר-כהן.

סיומו של מסע בלתי נשכח / אלון הוכדורף

דוד נולד להיות פרסומאי, והסיבה העיקרית שבגללה כל-כך הצליח היתה נעוצה בעובדה שהוא פשוט אהב את מה שהוא עשה.

דוד טמיר פסע את צעדיו הראשונים בתחום הפרסום בשנות ה-70. מאז ועד היום, במשך כ-40 שנה, היה לאחת מהדמויות הדומיננטיות ביותר בעולם הפרסום הישראלי. להישאר רלוונטי בתחום שלנו במשך למעלה מארבעה עשורים, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. אבל מי שהחל את דרכו כתקציבאי נועז תחת שרביטו של אמנון אריאלי, שרד והשכיל לסיים את המסע הבלתי נשכח שלו בעודו יו"ר פעיל ב-JWT.

הייחוד של דוד היה נעוץ בעובדה שהוא תמיד הקדים את זמנו. במשך שנים, דוד היה האורים ותומים בכל הקשור להתפתחויות וטרנדים בעולם הפרסום המודרני. בנוסף לבסיס אקדמאי איתן, הוא השכיל תמיד להישאר עם אצבע על הדופק על כל הנעשה בפרסום ושווק בשווקים המובילים, דוגמת מעצמת השיווק -ארה"ב, ומעצמת הקריאייטיב - בריטניה.

עוד בימי טרום עידן האינטרנט, מדי שבת בבוקר, דוד היה מסתגר בחדרו וקורא באובססיביות מגזינים מהמובילים בעולם. בעניין רב היה מלקט מידע עדכני מ"אדוורטייזינג אייג'", "קמפיין", "פורצ'ן" ו"ביזנס וויק". כשהיה נתקל במאמר מעניין היה פשוט תולש את הדף ודואג לשלוח אותו ביום ראשון בבוקר כחיזוק ללקוח קיים, או כפיתיון ללקוח פוטנציאלי. כמובן שלמאמר היה מצרף מספר מילים עם המלצות לדרכי פעולה אופרטיביות, בשוק הישראלי.

דוד היה רעיונאי מבריק, ואיש מכירות מוכשר ביותר. כשהאמין בקונספט קריאטיבי נועז, היה נלחם ללא חשש אל מול לקוחותיו. הוא היה אומן במלאכת השכנוע. דוד נולד להיות פרסומאי. ומשיחות איתו, הסיבה העיקרית שבגללה כל-כך הצליח היתה נעוצה בעובדה שהוא פשוט אהב את מה שהוא עשה. הוא הצליח במסעו כפרסומאי, כי הוא בעיקר נהנה מכל רגע. מכל ויז'ואל, מכל סלוגן, מכל ג'ינגל.

כאחיינו, זכיתי להכיר אותו מקרוב גם בהיבט המקצועי וגם בפן האישי. דוד תמיד לקח את העבודה הביתה, לרגע לא נח על זרי הדפנה. תמיד חיפש את הרעיון השיווקי החדשני, או את סלוגן הקליט הבא. גם כאיש משפחה דוד מעולם לא אכזב את הסובבים אותו. היום אני מבכה את לכתו, מבכה את מותו.

אלוהים הרוויח פרסומאי מבריק. תנצב"ה.

* הכותב משמש כמנכ"ל זניט מדיה מקבוצת באומן-בר-ריבנאי.

איש של חברים / יעקב פרי

דוד טמיר שהכרתי היה אהוב על חבריו ומתחריו, איש יפה תואר - חיצונית ופנימית.

לעולם הפרסום הישראלי אבדה אחת הדמויות המובילות, החדשניות והיצירתיות שפעלו בקרבו.

אני איבדתי חבר קרוב, אהוב, יועץ אכפתי, רגיש ומלא נשמה טובה ואמיתית.

דוד היה סקרן בלתי נלאה, ידען ברזי השיווק, ידען ברזי המכירות ובקיא בנעשה בעולם בתחום עיסוקו - אבל גם הרבה מעבר לכך.

דוד היה יזם חרוץ ומעורב, שהיה ידוע בנועם הליכות ובעדינות נפש חריגה. בחיוך ביישני ובמקצועיות איתנה ולא "בדחיפות" אגרסיביות, כבש את הפסגה המקצועית.

דוד היה אהוב על חבריו ועל מתחריו, רוב לקוחותיו נשבו בקסמו האישי והפכו גם לידידיו. בעל אוהב לענת ואב וסב מסור לילדיו ונכדיו. איש משפחה מושלם.

חבר מעורב, מסייע, נדיב, שמח כאשר טוב לאחר, ומזדהה בכנות עם מצוקתו.

איש יפה תואר, חיצונית ופנימית, איש של חברים.

נחסר אותו מאד ונוקיר את זכרו לעד.

* הכותב הוא יו"ר בנק מזרחי-טפחות.