איש אינו יכול לנהל את שער הדולר

אלדד ברק הוא מנכ"ל אפריקה ישראל בית השקעות

נציגי היצואנים מבזבזים אנרגיה בנסיונות להתאים את שער הדולר לצרכיהם. להערכתי, נגיד בנק ישראל מבין שלא ניתן לנהל את שער החליפין לאורך זמן, ופעולותיו בשוק המט"ח נועדו למטרות אחרות.

"שער הדולר הנוכחי מהווה מכת מוות לרווחיות ולכושר התחרות של הייצוא הישראלי", כך אמר בשבוע שעבר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. ברוש הוסיף: "הגענו לרגע האמת: לא נוכל להמשיך מבלי נקיטת פעולות אפקטיביות, מיידיות, חד משמעיות ונמרצות אשר ישנו את המצב באופן משמעותי".

ברוש מבטא את הדאגה הרבה של היצואנים מהתחזקות השקל. מאז אמצע 2002 שער החליפין של הדולר כנגד השקל נתון במגמת ירידה: בתחילת יולי 2007 הוא צנח לשפל 3.253 שקלים, נמוך ב-35% מנקודת השיא בעשר השנים האחרונות (4.983 ביוני 2002). מאז, בעקבות המשבר העולמי, התחזק הדולר (עד לשער 4.258 שקלים באפריל 2009),

אולם לאחרונה חזר לרדת. שער הדולר ב-7 בספטמבר 2009 עמד על 3.757 שקלים.

חלק הארי של הייצוא הישראלי נקוב דולרים ואף מול האירו לא נרשם פיחות מאז שנת 2003 ושער החליפין יציב, בקירוב. ניתן, לפיכך להבין את תסכולם של היצואנים מהחולשה המתמשכת של הדולר ואת רצונם לשנות את המגמה.

אבל, חברי היצואנים, אתם מבזבזים אנרגיות בנסיונותיכם להשפיע על הרשויות להשפיע על שער החליפין באמצעות התערבות ישירה בו. אי אפשר לנהל באמת את שער החליפין. היקף הפעילות שנדרש כדי להשפיע עליו לאורך זמן הם עצומים ולא ישימים, וזה תקף גם לגבי הרעיון שנשמע השבוע להקפאת שער הדולר.

המטרות האמיתיות של פישר

להערכתי, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מבין את זה. אני סבור שפעולותיו בשוק המט"ח לא נועדו לפחת את השקל כצעד בר-קיימא, כפי שנהוג לחשוב, אלא להשגת מטרות אחרות:

הפחתת הכדאיות של ספקולנטים הפועלים לטווח קצר, זאת באמצעות רכישת דולרים בהיקף גבוה וללא התראה; הזרמת כספים; הגדלת יתרות המט"ח של מדינת ישראל בתקופת משבר עולמי ומיתון. להערכתי, הגם שכל המטרות חשובות, זו השלישית הייתה העיקרית שעמדה לנגד עיניו של הנגיד בתקופה של חוסר ודאות כלכלית ופיננסית כה מהותית.

כפי שציינתי, אי אפשר באמת לנהל את שער החליפין. בהתאם, לרכישות המט"ח שביצע בנק ישראל הייתה גם השפעה גם בכיוון של חיזוק השקל, כלומר ההיפך ממטרתם של היצואנים. הסיבה לכך היא, שהגדלת יתרות המט"ח אפשרה למשקיעים זרים לחוש בטוחים יותר באשר להשקעותיהם במדינת ישראל וסייעו לחוזק היחסי שהפגינה כלכלת המדינה אשתקד.

עוד בשורה רעה ליצואנים

ויש לי עוד הערכה שהיצואנים לא יאהבו: השקל יישאר חזק, אולי אף יוסיף להתחזק, לאור הסימנים המתגברים להתאוששות בכלכלה העולמית. הבריחה מנכסי סיכון שאפיינה את שנת 2008 פועלת כיום בכיוון הפוך וכספים עוברים מהשקעות נקובות דולר (שהוא מטבע הרזרבה העיקרי בעולם) להשקעות במטבעות אחרים, לרבות מטבעות של משקים מתעוררים.

אם כך, האם שער החליפין יביא את הייצוא הישראלי למידה של חולשה שתביא, בתורה, להיחלשות של הכלכלה בכללותה ולהיחלשות של השקל במקביל? להערכתי לא. לא, מכיוון שבינתיים היצואנים מבצעים התאמות אחרות שישפרו את רווחיותם.

בכך עליהם למקד את האנרגיות שלהם בחיזוק יתרונם היחסי כיצרנים ובקידום רפורמות הנוגעות לכושר התחרות של המשק הישראלי, כגון נושא הנמלים. לא בדרישה לטפל בדולר או להתערב במסחר בו.