כך מתמודדת התעשייה הקיבוצית עם המשבר - מינוף נמוך

נטייה למינוף נמוך הצילה את התעשייה הקיבוצית מציפורני המשבר הכלכלי העמוק שבו המשק נתון. כך עולה ממחקר חדש, המראה שמרבית החברות הקיבוציות הציבוריות עברו עד כה את המשבר בשלום, ושחלקן אף התרחבו במהלך המשבר. חלקן נכנסו למשבר עם מזומנים בקופה, מה שאפשר התמודדות טובה יותר עם בעיות תזרים שנוצרו במשבר.

המחקר, שערכה מגנה קפיטל, חברת ייעוץ לפיתוח עסקי בעיקר בשווקים בינלאומיים, בחן את מצב 18 חברות התעשייה הקיבוצית הנסחרות בבורסה, כדי להבין איך מושפעת התעשייה הזו מהמשבר הכלכלי.

על רקע השרידות הטובה של מרבית החברות הקיבוציות בולטת העובדה שהחברות פולישק ואברות , שהן חברות קטנות שהיו ממונפות יחסית ובעלות אג"ח, נקלעו לקשיים תזרימיים ונמצאות בתהליכי הסדרי חוב עם בעלי האג"ח.

כעת, כשמורגשת תחילתה של התעוררות בביקושים, נמצאות החברות בעלות היכולת בעמדה טובה לרכישת מתחרים ומפיצים, לצורך שיפור מעמדן בשווקים השונים, וכן לגיוס מימון לטובת המשך הצמיחה.

ג'ק ויכסלבאום, שותף מייסד במגנה קפיטל, ממליץ לממן את צעדי הצמיחה תוך שמירה על העיקרון של רמת מינוף נמוכה יחסית, שמאפיינת את התעשייה הקיבוצית. לדבריו, לחברות הגדולות והלא ממונפות יש אפשרות לגייס אשראי בנקאי וחוץ בנקאי, בעוד שזמינות קרנות המנוף מוגבלת לחברות שגייסו אשראי מגופים מוסדיים. מקור אפשרי לדבריו למימון רכישות יכול להיות קרנות המזנין.

"הדרך הבטוחה לצמוח תוך שמירה על רמת מינוף נמוכה היא הזרמת הון", אומר ויכסלבאום. "הראלי שביצעו מניות החברות בחצי השנה האחרונה והעובדה ששיעור האחזקה של הקיבוצים בחברות גבוה, מעלה את האפשרות לגייס הון בהקצאה פרטית, בערכים שיהיו נוחים לבעלי החברות ועדיין לא מופרזים בעיני המשקיעים, תוך שמירה על השליטה. הדבר נכון גם לחברות הפרטיות שיכולות להכניס משקיע, כדוגמת קרנות פרייבט אקוויטי. אלה מצידן חזרו לגלות עניין בהשקעות", מציין ויכסלבאום.

מאפייני התעשייה הקיבוצית

החברות התעשייתיות מהוות את אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הקיבוץ (אם לוקחים בחשבון שכר, שירותים ודיבידנד). בקיבוצים מסוימים, בהם יש בעלות על חברה תעשייתית גדולה, מגיעה תרומת התעשייה בשנים טובות ליותר מ-70%. המצב הזה מוביל את מרבית החברות בתעשייה לנקוט מדיניות שמרנית יחסית שתבטיח יציבות, כי התלות של הקיבוץ בביצועי המפעל גדולה ולכן יציבות היא פרמטר חשוב בשיקולי הבעלים ולא רק מקסום הערך.

החברות פועלות בתחומים מוטי יצוא בענפים שונים, ופועלות בעיקר במכירת מוצרים לתעשיות כמו תעשיית הבנייה והתשתיות, החקלאות, תעשיית הרכב ואחרות. רק חלק קטן מהחברות עוסק במוצרים סופיים כמו מעברות, תמי 4 (שנמכרה) ומטרוניקס.

רוב המפעלים נמצאים בבעלות מלאה של הקיבוץ, אך בחלקם הוכנסו שותפים חיצוניים וחלקם הונפקו לציבור, והן אותן 18 חברות ציבוריות. באופן כללי מפגינה כאמור התעשייה הקיבוצית שמרנות ביחס לשימוש בחוב, בעקבות המשבר הכלכלי החמור אליו נקלעו קיבוצים רבים בשנות ה-80 שהוליד שני הסדרי חוב בשנים 1989 ו-1996. בפועל, רק שמונה חברות הנפיקו אג"ח, והמינוף של החברות הקיבוציות בדרך-כלל לא עובר את ה-30%.

תחומי הפעילות של החברות הקיבוציות הציבוריות הם תשתיות ובנייה, חקלאות, מזון ומוצרי צריכה בסיסיים ואחרים. מעברות היא הגוף היחיד בעל זיקה מקומית חזקה, ויתר החברות עוסקות בייצוא, מרביתן בשיעור של יותר מ-75% מהפעילות.

התאוששות ברבעון 2

התוצאות המצרפיות של 18 החברות משקפות ירידה חדה בביצועים ברבעון הרביעי של 2008, והתאוששות הדרגתית במהלך 2009. כבר ב-2008 ניכרה שחיקה ברווח, בין הרבעון הראשון לשני הבאים אחריו. ברבעון הרביעי של 2008 השורה התחתונה המצרפית של החברות הציבוריות הייתה מאוזנת, ובהתחשב במשבר הכלכלי העמוק שורה תחתונה שאינה הפסד היא סוג של בשורה.

בין הגורמים שהחלישו את תוצאות החברות ב-2008 היו היחלשות הדולר, עלייה במחירי חומרי הגלם וכמובן ירידה חדה בביקושים ברבעון הרביעי.

ברבעון הראשון של 2009 ניכרת התאוששות גדולה ברווחיות - מ-102 מיליון שקל ל-174 מיליון שקל - אך לא במחזור. זה פחת מ-1.9 מיליארד שקל בקירוב ל-1.84 מיליארד שקל.

ברבעון השני של 2009 רשמו החברות מכירות מצרפיות של יותר מ-2 מיליארד שקל ורווח מצרפי של 258 מיליון שקל, לעומת 2.07 מיליארד שקל ו-212 מיליון שקל בהתאמה בממוצע הרבעונים הראשון והשלישי של 2008. ההתאוששות ב-2009 נובעת מעלייה בביקושים, מצעדי התייעלות ושינוי בשער הדולר.

בתקופת המשבר החברות צמצמו משמעותית את השקעותיהן גם ברמת ההשקעות ברכוש קבוע, כמו חידוש והוספת קווי ייצור, וגם ברמת רכישות והשקעות בחברות בנות. כצפוי, בתקופת המשבר מרבית החברות האטו משמעותית את קצב פיתוח עסקיהן.

ויכסלבאום מציין, כי מחקר של מקנזי שבחן פעילות של 200 חברות בינלאומיות (מהשנים 2001-2004) העלה כצפוי שעיקר הפיתוח העסקי נעשה בתקופת גאות. בתקופת שפל נעשו פחות פעולות המביאות לגידול נתח שוק לרבות רכישות.

המחקר בחן ומצא עוד שבשוק במשבר חברות שביצעו רכישות הניבו את הערך הרב ביותר לבעליהן, וההיפך - בשוק המתאפיין בעליות, חברות שנהגו באיפוק ביחס לרכישות יצרו ערך גבוה יותר לבעלים. כעת, כאמור, ניצבת לדעת עורכי המחקר הזדמנות טובה בפני החברות הקיבוציות לצמוח בעיקר באמצעות רכישות.

"חלק עיקרי מצעדי הפיתוח בתקופה הקרובה יהיה בשווקים קיימים של החברות, סביבה עסקית מוכרת ובטוחה יחסית. החברות ירצו לשפר את מעמדן בשוק. לצורך כך ייתכנו רכישות של מפיצים ומתחרים. לא מן הנמנע שנראה פעילות באירופה וארה"ב תוך ניצול המיתון", מסכם ויכסלבאום".

תחומי הפעילות של החברות:

אברות - ייצור, ציפוי ועטיפת צינורות מתכת ואביזרי צנרת

חופית - ייצור מיכלים פלסטיים, שוחות בקרה לביוב ותשתית, מיכלי אחסון לנוזלים ולמזון, ומוצרי בטיחות בדרכים

פלסאון - ייצור מוצרים טכניים מפלסטיק: אביזרי חיבור לצנרת, כלים סניטריים ומוצרים לענף הלול

פלרם - ייצור ושיווק לוחות פלסטיק שטוחים וגליים

ארד - פיתוח,ייצור ושיווק מערכות למדידת מים

גולן - פיתוח,ייצור ושיווק צינורות מפוליאתילן ופרופילים מפלסטיק

גן שמואל - ייצור חומרי גלם לתעשיית המשקאות הקלים, מיצים טבעיים ומוצרי עגבניות

סולבר - פיתוח,ייצור ושיווק מוצרי חלבון סויה

מעברות - ייצור ושיווק מזון לתינוקות, חומרי גלם לתעשיית המזון, ומזון לכלבים וחתולים

פלסטופיל - ייצור יריעות פלסטיק גמישות לאריזת מזון מצונן ולמוצרים אחרים

שלא"ג - ייצור בדים לא-ארוגים

עלבד - ייצור בדים לא-ארוגים

רבל - פיתוח וייצור מערכות אוורור למיכלי דלק לרכבים

מיטרוניקס - פיתוח,ייצור ושיווק רובוטים אלקטרוניים לניקוי בריכות שחייה

שמיר - פיתוח,ייצור ושיווק עדשות אופטיות רב-מוקדיות

פולישק - ייצור יריעות פוליאתילן לאריזות מוצרי מזון, לרשתות ומסכים

גניגר - ייצור ושיווק של יריעות פוליאתילן לתחומי החקלאות והתעשייה

כפרית - ייצור תרכיזים ותערובות לתעשיית הפלסטיק