בראיון עם קלאודיה שיפר, דוגמנית צמרת לשעבר, ירה המראיין: "מיהו לדעתך הגבר האידיאלי?" קלאודיה לא התבלבלה: "מי שניתן לסמוך עליו במאה אחוזים". מן הסתם התכוונה לאופיו של "גבר חלומותיה": מי שלעולם לא יבגוד, לא ישקר וגם לא יישבר תחת לחץ. אדם רגיש, אך בעל אופי חזק, יציב, אמין וישר, צוק סלע שתמיד ניתן להישען עליו. אדם כזה הוא בהגדרה גם "מצליחן", כי אופי חזק, רגישות וביטחון עצמי חוברים בדרך-כלל לאמביציה ולהישגיות.
הגדרתה של קלאודיה את "הגבר האידיאלי" חושפת שני מרכיבים: התכונות שבזכותן ניתן להאמין לאדם, ואלה שבגינן ניתן להאמין בו. "להאמין למישהו" פירושו לסמוך על יושרו ועל יושרתו. "להאמין במישהו" פירושו לסמוך על יכולותיו ועל חוסנו הפנימי.
באפיונה את "הגבר האידיאלי" כמישהו ש"ניתן לסמוך עליו במאה אחוזים", קלאודיה התכוונה, כנראה, למי שאישיותו משלבת את שני ההיבטים של "להאמין לו" ו"להאמין בו". המבחן הכפול ל"גבר האידיאלי" יפה גם לאבחון דמויות ציבוריות, וישים במיוחד לדמותו של ראש הממשלה המכהן. אין זה מקרה שהסכמי השלום של ישראל עם מצרים ועם ירדן נחתמו בין מנהיגים ישראלים וערבים שהציבור במדינותיהם האמין להם ובהם. סאדאת, בגין, המלך חוסיין ורבין בקדנציה השנייה של כהונתו - נהנו מיוקרה רבה של "מנהיג חזק ואמין" במדינותיהם כמו גם מהערכה ומאמון הדדיים. כל אחד מהם האמין ביכולתו העצמית ובכוחו של הפרטנר שלו "לספק את הסחורה", ולעמוד בהצלחה הן במבחן היכולת (להאמין ב..) והן במבחן הכוונה (להאמין ל..).
גם אין זה מקרה שמאז רצח רבין לא נחתם שום הסכם שלום בין ישראל לשכנותיה, ומה שמכונה "תהליך השלום" הידרדר לעימות כוחני בין ישראל לעם הפלסטיני. בצד הפלסטיני, מדיניותו האלימה והתנהלותו הנכלולית של ערפאת העמיקו את הסלידה כלפיו בציבור הישראלי, וניפצו את התקווה לסיום הסכסוך.
ראשי הממשלה הצעירים שירשו את יצחק רבין, התגלו כמשענת קנה רצוץ. בהתנהלותם הכנועה מול מחנה המתנחלים, באין-ספור הקומבינות, והטריקים מול הפלסטינים, האמריקנים והציבור הישראלי, נתניהו, ברק ואולמרט, שחקו את אמון הציבור שהפסיק להאמין להם ובהם.
אריאל שרון, לאחר התנתקות, הבין סוף-סוף את ההבדל בין מדינאות לפוליטיקה קטנונית. הוא העפיל להיכל המדינאות, היכן שמבית ומחוץ האמינו לו ובו, אך השבץ המוחי הכריע אותו.
כיום, העניינים נראים יגעים מתמיד. המחנה הפלסטיני שסוע בין חמאס הממאן להכיר בישראל, לבין אבו מאזן שמוכן להכיר בישראל, אך בתנאים שאינם קבילים על רוב הציבור הישראלי. בישראל, הימין מאמין בכישוריו של ראש הממשלה, אך אינו מאמין למילתו. המרכז מאמין לראש הממשלה שרצונו בשלום, אך אינו מאמין בו, והשמאל אינו מאמין לו ובו. לתשומת לבו של הנשיא ברק אובמה. *
הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
